טריגר

TinaBa

New member
טריגר

רק רוצה הפסקה מההצפה.
רוצה להצליח לנוח לכמה שעות.
אני כל כך זקוקה לזה.
רוצה לעשות דברים רעים רק כדי להשיג לכמה שעות את הרגיעה.
כל פתרון אחר משאיר אותי במגע את הכאב. עם המצוקה.

הכל חודר.
הכל נוגע.
לא יכולה לסבול את זה.

רוצה להכאיב.
להרוס.

מתחננת שמישהו ייקח ממני את הכאב.
יציל אותי מהזיכרונות.
מהתחושות בגוף.
שיציל אותי ממה שהולך להתרחש ממש בקרוב.

וכואב לי שאני מביאה כל כך הרבה צער לאיש האהוב שלי.
רוצה להצליח לשם את המסכה ולמנוע ממנו את המגע עם כל הכאב.


לא יכולה לנשום.......
 

TinaBa

New member
טריגר

אנסו אותי.

הגוף יודע.
הגוף זוכר.
ואני לא זוכרת ולא יודעת כלום...
 

קולדון

New member
קשה לי לקרוא את זה

ועצוב לי מאוד מאוד...

שולחת לך חיבוק גדול, את חזקה נורא! אני מאמינה שכשיגיע הרגע הנכון תתחילי לפרק את הזכרונות האלו לאט לאט ולהתמודד איתם מחדש, כשתריגיש מוכנה לזה.. אולי עכשיו זה מסוכן מידי עבורך.
 

TinaBa

New member
תודה יקרה,

החיבוק שלך הגיע


הלוואי ואפשר היה לעצור את זה ולשמור את ההתמודדות לזמן אחר....
מצליחה לקוות שאפשר יהיה לשרוד את זה, למרות הקושי העצום.
 

levshavur

New member
לטינה בה

שלום לך
כן הגוף זוכר ,זה קורה גם לי, ואיתו מגיע הסבל והכאב ...וזה מורגש הכי הרבה דווקא במקום של הקשר הגופני ,זה מציף ...
אבל תנסי לחשוב שזה כבר לא קורה עכשיו זאת עבודת נמלים לצאת מהרגשות
האלה...גם אצלי זה עוד קיים , אבל האהוב שלי (בעלי
) יודע מה עברתי ומנסה
לתמוך ולהבין...זה חשוב שבן הזוג יידע מה את מרגישה...אני בעד שיחה פתוחה
וגלויה זה עוזר לקשר להתחזק. זה התהליך שאני עוברת עם בעלי, הוא נפתח, לאט
לאט (כי הוא נורא ביישן) זה תהליך שבו כל אחד משתף, בגבול היכולת שלו.
גם אם במודע את לא זוכרת יכול להיות שבטיפול זה יגיע .לי זה קרה בטיפול שיאצו
(עשינו החלפת טיפולים הוא נותן לי שיאצו ואני נותנת לו רפלקסולוגיה) הוא ידיד קרוב לכן נתתי את ההסכמה שלי שהוא ינסה עליי נקודה חדשה שעובדת על הצד הריגשי ופתאום
בזמן הטיפול הגיעו לי זיכרונות מגיל 3-4 והתחלתי לבכות ולרעוד והוא הפסיק את
הטיפול והלך להביא לי כוס מים...זה היה מציף מאוד אבל גרם לי להבין דברים
מהילדות שלי ...זה היה קשה אבל שווה את המאמץ לפחות יש לי יותר אינפורמציה
ופחות חורים בזיכרון...
לבשה.
 

TinaBa

New member
תודה על השיתוף

אמנם היה לי לא פשוט לקרוא, אבל עוזר לדעת שאחרות כבר היו איפה שאני היום ושרדו
 

TinaBa

New member
תודה

זה כלכך טוב לקבל ממך בדיוק את הדברים האלו...
 

TinaBa

New member
כל כך הרבה זמן לא חוויתי את

האושר שבסמפטומים....
ההקלה.....
 
אני אזכיר-

הקלה דרך סימפטומים היא הקלה רגעית בלבד.
אין ספק שהיא מקלה, באותו הרגע. אבל כל מי שהייתה בתוך סחרור כזה יודעת שלמרות שבאותו הרגע מרגישים הקלה, לטווח הארוך משלמים מחיר על הסימפטומים. בכל פעם שאת משתמשת בהם כדי להקל על עצמך, את מתקשה יותר לבחור אחר כך בפתרונות הנכונים יותר- דיבור, טיפול, עשיה.

מחבקת ומחזקת.
 

TinaBa

New member
לא צריך להזכיר לי.

אני זוכרת טוב מאוד. בכל רגע ורגע...
אבל הרבה זמן לא היה לי שקט כזה בראש.
אני בשיא התרוממות הרוח כרגע.
אני יודעת שהנפילה מעבר לפינה,
אבל, אלוהים....
איזה שקט. איזה אושר.......


לא אוהבת את זה בכלל, אבל לשם שינוי ,לראשונה מזה שבועות, אני יכולה לנשום....
 
בדיוק לכן צריך להזכיר

הרגיעה בדרך הזו היא מסוכנת כל כך, וקשה מאוד לעצור את ההשאבות לשם שוב.
מה את עושה כדי שזה לא יהפוך עכשיו למנגנון קבוע?
 

TinaBa

New member
צודקת.

מגייסת את האנשים סביבי לעזור...
קוראת שוב ושוב משפטים שעוזרים לי לבחור לעשות טוב...

(אין לי כוח למלחמה הזאת שוב ושוב.... כל כך רוצה לברוח ללא בריא... כל כך....)
 
למעלה