אני לגמרי לא מעודכנת,
לא נכנסתי לפה כמה שנים טובות,
אפילו לקח לי דקה לזכור איך עושים לב בלי להיכנס לעמוד של האייקוניםת
והדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי לתפוז זה לבדוק את המסרים,
שכולם, כמובן, היו מתפוז, אבל המסר האחרון שנקרא לפני מליון שנה היה ממך. ולא ידעתי אם לכתוב לך או לא.
חשבתי שאולי את כבר לא כאן
חשבתי שאולי זה הזוי שאנחת משום מקום ואכתוב... לא יודעת אפילו מה.. אולי רק "היי"
ובטח אני אצטרך לעבור את הניתור (כבר לא לגמרי סגורה שככה קוראים לזה, ברח לי מהראש)
ואז השם שלך הופיע בפרגונים,
אחד השמות היחידים שאני בעצם מכירה מהפורום של היום.
זה מה שרציתי לשלוח לך. אהבה. וחיבוק.
ולהזכיר לך שיש בך את הכח להתגבר על כל מה שעובר עלייך,
אני זוכרת את המילים שלך מתקופות רעות רעות , תמיד מילים חזקות,
תמיד משפטים חכמים ומחזקים.
והלוואי והיה לי משהו כזה להציע לך עכשיו.
כל מה שיש לי זה