טריגר

[סאפוואר]

טריגר

שונאת את הימים ה"מיוחדים" האלה, כמו היום של ליל הסדר.
מצד אחד הרגשה כיפית באוויר, תחושת חג, זמן איכות עם המשפחה שבאמת עושה לי טוב.
מצד שני החוסר סדר הזה משגע אותי.
ואז אני לועסת. לועסת ירקות, ולועסת מסטיקים.
מבחינתי זה בולמוס, כשאני אוכלת כמה ירקות ברצף ואז "מקנחת" במסטיק. זה מספיק בשביל לגרום לי להרגיש ממש רע,
ממש מנופחת וממש לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה.
קשה לי עם זה, עם האכילה הלא סדירה הזאת ואין אף אחד שיבין את התסכול שלי.
למה אני חייבת את ההתעסקות הזאת סביב הלעיסות כל הזמן?
אני מרגישה נפוחה, חזירה, מגעילה, שמנה ואיכסה. ועכשיו אני לא אוכלת יותר עד ארוחת הסדר.

 

[שישמים אחרים]

את לא חייבת את ההתעסקות הזאת,

אבל כנראה שהיא עונה לך על צרכים שכרגע, בלי טיפול, עוד לא למדת איך לענות עליהם אחרת. את לא נפוחה, חזירה, מגעילה, שמנה או איכסה. את חולה ואת צריכה עזרה. התקדם משהו עם משרד הפנים? ואיך היה ליל הסדר?
מחבקת מכאן.