טריגר רציני

טריגר רציני

לראשונה בחיי ביליתי את הלילה במיון פסיכיאטרי
הם רצו לאשפז, אני לא מוכנה לשמוע על זה. אני? אשפוז פסיכיאטרי? פחח בדיחה טובה
המחשבות רצות על טורבו למרות הקלונקס
לא רוצה לחיות אבל לא, אין לי "תכנית קונקרטית" אולי כי איפשהו אני עדיין זוכרת שיש לי יותר מידי לאבד
זה כבר לא האוכל או המשקל
זה החוסר התאמה המשווע הזה שלי לעולם הזה
שוב חותכת
שוב הררי כדורים
שוב
למה? למה אני שוב לא רוצה לחיות?
מרגישה נטושה. כל אדם שאני מנסה לדבר איתו שולח אותי חזרה למיון. מה אתם לא מבינים? אני לא יכולה להתאשפז עכשיו, יש לי 2 עבודות להגיע אליהן מחר.
טובעת.
 

TinaBa

New member
אני לא בטוחה שיש לי מילים חכמות להגיד

אבל לא יכולתי לקרוא ולהתעלם.
נשמע נורא להרגיש שאת והעולם כל כך לא מתאימים... ובכל זאת איכשהו את מתעקשת להתנהג כאילו כן (שתי עבודות?? וואו!).
אולי שווה לנסות לבדוק איך אפשר לקרב אותך ואת העולם טיפה?
&nbsp
נשמע שממש ממש רע... מצטערת שככה. אנחנו יכולות איכשהו לעזור? תרצי לספר קצת יותר מה קורה עכשיו?
את בטיפול?
 
מסטולה

באמת.
מאז מקרה המיון בשישי בלילה אני כל היום על קלונקסים. ממחר זה נפסק. מתחילה טיפול תרופתי חדש. מפחדת לחזור להרגיש.
 

levshavur

New member


חלומות שלום,
קודם כל שולחת לך חיבוק גדול...
נשמע שלהרגיש זה כואב מדיי...אני מכירה את זה...אני בעצמי חזרתי עכשיו לתקופה לטיפול תרופתי בשביל להקהות קצת את הרגש, אז אני מאוד מבינה את ההרגשה שלך...
מאוד מבינה את ההחלטה שלך שלא להתאשפז...
יכול להיות שאולי הפתרון האפשרי זה 'אשפוז יום' - שזה את באה עד הצהריים, והולכת הבייתה...
אני מבינה את הצורך הכלכלי לעבוד, אבל לפעמים כדאי לוותר לתקופה על מנת לתת אפשרות ומקום להחלמה...אולי אם היית הולכת לאשפוז יום היית יכולה לשמור על עבודה אחת, ולקחת חופש לזמן כלשהו מהשנייה...האם יש מי שקרוב אלייך שיכול לתמוך בך כלכלית לתקופה מסוימת?
אם לא, מה בהרגשה שלך היה יכול לשפר את המצב הרגשי שלך? מה היה יכול לעזור לך?
לא יכולה לחשוב כרגע מעבר לזה כי אני הרוסה מעייפות והעיניים נעצמות...
לבשה.
 
למעלה