Kalphana Vera
New member
טריגר קצת קשה
זה השלב הזה בלילה שאני מאבדת ספירה של כמות הבנזודיאזפינים שיש בתוכי.
וכולי מלאה בדם ועולות בי מחשבות כמו "חבל שכבר התקלחתי" (גם לפני המקלחת הייתי מלאה בקצת דם, התקלחתי כדי שזה יפסיק אבל לא הצלחתי ועכשיו אצטרך להתקלח שוב, אצטרך להתקל בגוף העירום והמדמם שלי שוב), או "מותר לי כי עכשיו אני בטיפול" (כשהיא שאלה למה הגעתי אליה עניתי שיש לי בעיה- אני לא מתייחסת לעצמי כל כך יפה. היא שאלה סדרת שאלות כמו 'את חותכת?', 'את מרעיבה?' 'את מקיימת יחסי מין אסורים?'- על הכל עניתי כן, וכשהיא שאלה מה עוד אני עושה וסיפרתי לה נהייתה לה הבעה מוזרה בפנים, שלא הצלחתי לקרוא), או "אז אלך רק עם חולצות עם שרוולים בזמן הקרוב".
וגם, הכי חשוב, "מותר לי לישון במיטה הלילה- התעללתי בעצמי מספיק ללילה אחד" (בנסיבות פחות מצערות הייתי כותבת את זה בשרשור נקודות אור וגאווה)
התעללתי בעצמי מספיק ללילה אחד, ומחר אני צריכה ללכת לעבודה ולעשות כאילו הכל בסדר, וזה החלק המועדף ביום שלי. זה מתחיל להיות בעייתי כשאני נשארת לבד, ויש לי הרבה לבד בשבועיים הקרובים כי חברה שלי בחו"ל כך שאף אחד לא צריך לראות אותי, וכל מה שבגדים יכולים להסתיר הוא אזור מלחמה.
אז עכשיו נשאר לי לקחת עוד קצת קסנקס, להתקלח שוב, לשים סדרה מטופשת במחשב וללכת לישון. במיטה שלי. אני כבר לא מפחדת שלא אקום ממנה לעולם למרות שזה כל מה שאני רוצה. אני יודעת שאני חזקה ושזה לא יקרה אבל הלוואי ולא הייתי. הלוואי והייתי חלשה (הלוואי והייתי בתת משקל), הלוואי ולא היה לי כל כך הרבה להפסיד, כל כך הרבה מאמרים יפים לקרוא ועבודות להגיש ולהתחיל את השנה האחרונה בתואר ולמצוא התמחות טובה ולחיות את החיים האלה. הלוואי והחיים שלי היו ריקים מספיק בשביל שאוכל להרשות לעצמי לא לצאת מהמיטה לנצח (צרות של עשירים, אני יודעת)
(אולי למרות שמגיע לי לישון הלילה במיטה זה לא רעיון כל כך טוב?)
זה השלב הזה בלילה שאני מאבדת ספירה של כמות הבנזודיאזפינים שיש בתוכי.
וכולי מלאה בדם ועולות בי מחשבות כמו "חבל שכבר התקלחתי" (גם לפני המקלחת הייתי מלאה בקצת דם, התקלחתי כדי שזה יפסיק אבל לא הצלחתי ועכשיו אצטרך להתקלח שוב, אצטרך להתקל בגוף העירום והמדמם שלי שוב), או "מותר לי כי עכשיו אני בטיפול" (כשהיא שאלה למה הגעתי אליה עניתי שיש לי בעיה- אני לא מתייחסת לעצמי כל כך יפה. היא שאלה סדרת שאלות כמו 'את חותכת?', 'את מרעיבה?' 'את מקיימת יחסי מין אסורים?'- על הכל עניתי כן, וכשהיא שאלה מה עוד אני עושה וסיפרתי לה נהייתה לה הבעה מוזרה בפנים, שלא הצלחתי לקרוא), או "אז אלך רק עם חולצות עם שרוולים בזמן הקרוב".
וגם, הכי חשוב, "מותר לי לישון במיטה הלילה- התעללתי בעצמי מספיק ללילה אחד" (בנסיבות פחות מצערות הייתי כותבת את זה בשרשור נקודות אור וגאווה)
התעללתי בעצמי מספיק ללילה אחד, ומחר אני צריכה ללכת לעבודה ולעשות כאילו הכל בסדר, וזה החלק המועדף ביום שלי. זה מתחיל להיות בעייתי כשאני נשארת לבד, ויש לי הרבה לבד בשבועיים הקרובים כי חברה שלי בחו"ל כך שאף אחד לא צריך לראות אותי, וכל מה שבגדים יכולים להסתיר הוא אזור מלחמה.
אז עכשיו נשאר לי לקחת עוד קצת קסנקס, להתקלח שוב, לשים סדרה מטופשת במחשב וללכת לישון. במיטה שלי. אני כבר לא מפחדת שלא אקום ממנה לעולם למרות שזה כל מה שאני רוצה. אני יודעת שאני חזקה ושזה לא יקרה אבל הלוואי ולא הייתי. הלוואי והייתי חלשה (הלוואי והייתי בתת משקל), הלוואי ולא היה לי כל כך הרבה להפסיד, כל כך הרבה מאמרים יפים לקרוא ועבודות להגיש ולהתחיל את השנה האחרונה בתואר ולמצוא התמחות טובה ולחיות את החיים האלה. הלוואי והחיים שלי היו ריקים מספיק בשביל שאוכל להרשות לעצמי לא לצאת מהמיטה לנצח (צרות של עשירים, אני יודעת)
(אולי למרות שמגיע לי לישון הלילה במיטה זה לא רעיון כל כך טוב?)
