טריאתלון אשדוד
השחייה - הכי קשה שהייתה לי אי פעם בטריאתלון (אם לא מחשיבים את שדות ים שנה שעברה, שם זה לא נחשב שחייה אלא השרדות) היו גלים די גבוהים, לקח לי זמן להכנס לים, הייתי ממש לא בכיוון עד המצוף הראשון, רק אחרי המצוף השני, הצלחתי איכשהוא לשחות כמו שצריך ואפילו בכיוון, כמה מטרים לפני הסוף גל אחד חצוף הפך אותי, והייתי בטוחה שאני הולכת להקיא... התבאסתי כי שחייה זה החלק החזק שלי בתחרותהדבר המעודד היחיד הוא שאני כבר לא מפחדת מהים, אבל עדיין מעדיפה אותו קצת יותר רגוע.
החלק החלש (מאד) שלי בדרך כלל, אבל בתחרות הזו הרגשתי יחסית טוב באופניים ואפילו הצלחתי לעשות קצת דרפטינג.
ריצה - היו שלבים שהייתי בטוחה שאני לא מסיימת אותה או עוברת להליכה. הייתה לי התכווצות נוראית בבטן, פחדתי שאתייבש כי כמעט ולא הצלחתי לשתות (אפילו נזכרתי בסרטון שדורסל שמה כאן לא מזמן, יחי ההבדל הקטן...) הרגשתי שהרגליים יכולות ואמרתי לעצמי בלב, לא כואבת לך הבטן, תתרכזי ברגליים, לא ממש עזר... רק בקילומטר האחרון הצלחתי ממש לרוץ. בסופו של דבר סיימתי ואפילו עליתי על הפודיום פעם ראשונה (צריך לדעת איזה תחרויות לבחור...) וקיבלתי עידוד מפתיע מילדי הקבוצה מקווה שאצליח להתאושש עד מחר למירוץ הלילה של נייקי, בדרך כלל מתאוששת מהר מספירנט, הפעם מרגיש פחות מבטיח. בכל מקרה אני אהיה מחר בתל אביב ומקווה אולי אפילו לפגוש חלק מכן. שבת שלום
