טריאתלון אילת
יתכן ולנוכח עוצמת האמוציות, התיסכולים וחוסר היכולת לפרגן יראו השורות הרשומות מטה קצת תמימות אבל החלטתי להעלותן על הכתב. מראש התנצלויות אם לא אפגע באף אחד, או אם לא אכנס לויכוח עם מישהו. קודם כל ברצוני לשבח את התחרות באילת. זו השנה השניה בה אני משתתף והאוירה של ה"ביחד" לאורך מספר ימים גורמת להבדל גדול מול התרכזות בבוקר התחרות. אחרי השתתפות במספר מירוצי ספרינט ודואתלון בשנה וחצי האחרונות החלטתי לנסות את המקצה האולימפי. יש לציין שההכנות נעשו על פי תוכנית אימונים מסודרת ומפורטת בהדרכתו הצמודה של הגדול מכולם-אבי ברכה, יחד עם השתתפות באימוני קבוצת מכבי טריי רמת השרון (לא חכ"מ אבל מאוד נחמדים). למרות שכאמור השתתפתי ב-6 מירוצי ספרינט ו-2 דואתלונים של רמת השרון המקצה האולימפי היה קשה משציפיתי, אם כי הזמן הסיום (2ש+49ד) היה בהחלט בתחום הציפיות. את קטע הרכיבה ביצעתי ללא דרפטינג, לא בגלל שאני קדוש-פשוט לא הצלחתי להידבק. כתוצאה קטע הריצה היה קשה ואיטי יחסית. מקווה שהוידוי האישי לא שיעמם אותכם. נתראה בכינרת במאי.
יתכן ולנוכח עוצמת האמוציות, התיסכולים וחוסר היכולת לפרגן יראו השורות הרשומות מטה קצת תמימות אבל החלטתי להעלותן על הכתב. מראש התנצלויות אם לא אפגע באף אחד, או אם לא אכנס לויכוח עם מישהו. קודם כל ברצוני לשבח את התחרות באילת. זו השנה השניה בה אני משתתף והאוירה של ה"ביחד" לאורך מספר ימים גורמת להבדל גדול מול התרכזות בבוקר התחרות. אחרי השתתפות במספר מירוצי ספרינט ודואתלון בשנה וחצי האחרונות החלטתי לנסות את המקצה האולימפי. יש לציין שההכנות נעשו על פי תוכנית אימונים מסודרת ומפורטת בהדרכתו הצמודה של הגדול מכולם-אבי ברכה, יחד עם השתתפות באימוני קבוצת מכבי טריי רמת השרון (לא חכ"מ אבל מאוד נחמדים). למרות שכאמור השתתפתי ב-6 מירוצי ספרינט ו-2 דואתלונים של רמת השרון המקצה האולימפי היה קשה משציפיתי, אם כי הזמן הסיום (2ש+49ד) היה בהחלט בתחום הציפיות. את קטע הרכיבה ביצעתי ללא דרפטינג, לא בגלל שאני קדוש-פשוט לא הצלחתי להידבק. כתוצאה קטע הריצה היה קשה ואיטי יחסית. מקווה שהוידוי האישי לא שיעמם אותכם. נתראה בכינרת במאי.