טקסי פרידה

[s h i r k u s h]

טקסי פרידה ../images/Emo7.gif

הפעם אני מעלה נושא, שלא כל כך קשור כרגע אליכם שאתם חלק מזוגיות, אלא יותר קשור אליי בתור רווקה סינגלית אבל מתקשר לעבר שלכם... כאשר הייתה לכם פרידה

, האם אתם ישר זורקים את כל התמונות והמזכרות מהקשר או שמשאירים לכם עד שבאמת תהיו מסוגלים לכך

מהו טקס הפרידה שלכם מהקשר ומהאדם

ועוד שאלה: האם זריקת המזכרות הללו משמעותה שהתגברתם על הקשר

 

[Tully Is Here]

אם קשר היה נגמר רע

והיתה לי הרבה טינה כלפי הצז השני, הכל היה עף מיד לפח. זה לא ציין שהתגברתי, רק שאני מאוד מאוד כועסת. אם הקשר היה נגמר "בסדר" הייתי מחכה עם טקס זריקת החפצים, כי יש דברים שכן נשארו.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

אני מהטיפוסים השומרים

הכל בעליית הגג. לא שנראה לי שאני אי פעם אסתכל בזה.

 

[ענתי 10]

אני...

למרות שהיו לי הרבה מאוד קשרים, אך זוגיות רצינית רק אחת לפני בעלי - לא זכרתי מזכרות/מתנות שלו (ובטח לא תמונות כי הוא קרוב משפחה שלי, ומה לעשות יש הרבה תמונות משותפות ללא קשר זוגי...) עד היום יש לי את התכשיטים שהוא הביא לי, ואת הדובי הענק שהוא קנה לי ליומולדת 18 (עכשיו הילדים שלי משחקים בו). ולמרות שאני פירקתי את החבילה גם לי היה מאוד קשה. אבל אני לא כ"כ חושבת שיש קשר בין הרגשות לבין המזכרות. את יכולה לשמור אותם, לא לגעת בהם עכשיו, כי נראה לי שהפצע שלך עוד לא התרפא, אבל כעבור מספר שנים אלה יהיו מזכרות חמודות, שיזכירו לך "ימי רווקות", או מסרים אחרים אותם למדת בקשר הזה.

 

[maybesure]

פרידה

אישית-לא זורקת כלום. גם לא שומרת הסטרי. יש אלבומים ויש מכתבים ויש שירים, וציורים. תמונה אחת שנשאתי בארנק שלי פעם מזמן של איזה אקס-האיש שלי העלים. בטח שרף אותה

אם לו היו תמונות מאקסיות-לא רק שלא הייתי מעלימה לו אותן, אפילו הייתי מראה לילדים. אני לא חושבת שבלזרוק חפצים, תמונות ומזכרות בעצם מתפטרים מהזכרונות.. מה גם שמנסיון העולם הוא פצפון, במיוחד בעידן הנוכחי, בו כל העולם הוא כפר גלובאלי, וקשר עם אקסים לפעמים מתחדש....

 

[לימור029]

אני זרקתי יותר נכון קרעתי אלבום שלם

אחרי שמצאתי אהבה חדשה,שאומנם לא מצאתי את עצמי בתוכה, כיום אחרי שהתחתנתי ולא נשארו לי רגשות לאהבה הראשונה אני חושבת שזה היה ילדותי להשמיד את התמונות ויכולתי לשמור אותם למזכרת ולהראות לילדים שלי. את יכולה להחביא אותם במקום שאת לא ניגשת אליו רוב הזמן.

 

[maybesure]

../images/Emo45.gif

מסכימה בהחלט, מוטב להצפין אותם עד ליום שבו תרגע כל סערת נפש שקשורה אליו. חבל לזרוק. לי עוד יש כמה קופסאות נעליים מלאות מכתבים מחברים (גם מהאקס, וגם מכתבים שאני כתבתי אליו, וגם מידידים וחברות), ויומנים שאני כתבתי בגיל 16-18. פעם אתן לבת שלי לעיין בהם. כרגע היא צעירה מידי, היא בדיוק בגיל בו התחלתי לכתוב אותם. הסיבה שהצפנתי אותם היא בעיקר כדי שהאיש לא ישמיד אותם. אני לא מוצאת צורך חיוני לחזור אליהם, כך שהם בארכיון הפרההסטורי שלי במקום בטוח.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

גם אני בדעה שחבל לזרוק

יום אחד הוצאתי תמונה שלי ושל האקס. כל כך צעירים, כל כך מאושרים. הסתכלתי בחיוך. אין מה לעשות, זה חלק מההיסטוריה שלי. והיום אני יכולה להסתכל על זה בלי סערת רגשות אלא רק עם נוסטלגיה. ולהגיד לעצמי שטוב שהיה וכיף שעכשיו אחרת.