טעם החיים (החדש)
קוקה-קולה, בירה וקפה הם כבר לא המשקאות הלאומיים של אמריקה, אלא מי השתייה בבקבוקים מרים פוקס, ניו-יורק בתעשיית מי-השתייה פותחים בקבוקי שמפניה. לראשונה קונים האמריקנים יותר מי-שתייה בבקבוקים מאשר קפה, חלב או בירה. תעשיית מיהשתייה גדלה ב-10% בשנה , והפכה לתעשיית ענק, המגלגלת 8.3 מיליארד דולר לשנה, בעוד מכירת המשקאות הקלים עומדת על מקומה. אבל מומחי תזונה ואיכות הסביבה טוענים, שמים הם מים ולא חשוב אם הובאו ממעיינות שבהרי האלפים או מהברז שבמטבח. לדברי הארגון לאיכות הסביבה (NRDC), אשר ערך בשנת 1999 מחקר על תעשיית המים, מרבית האמריקנים אינם יודעים בעבור מה הם משלמים. תעשיית המים משקיעה מאמץ וממון רב בפרסום, שמטרתו לשכנע את הצרכנים שמי-השתייה בבקבוקים הם טהורים ונקיים יותר ממי ברז. לכן מעוטרים בקבוקים רבים בתוויות שעליהן תמונות של נוף הרים ושמות כמו אוורסט, למשל. אלה מעוררים אסוציאציה שלפיה המים שבבקבוק נשאבו ממעיינות מים חיים הזורמים בין נקיקי סלעים, בעוד שלמעשה מקורם בברז המים העירוני, כפי שגילה אריק אוסון, שעמד בראש המחקר לרשת הטלוויזיה איי.בי.סי. עד כמה מכורים האמריקנים לבקבוקי המים מגלה הסטטיסטיקה שעל-פיה כל אדם שותה בממוצע כ-100 ליטר מים מבוקבקים בשנה, פי 2 יותר מאשר לפני 10 שנים. המשקה היחיד המתחרה בבקבוקי המים הרגילים הוא מים בעלי טעם קל, המועשרים בוויטמינים. המכירות של סוג זה של מים גדלו מ-20 מיליון דולר בשנה בשנת 2000 ל-339 מיליון דולר בשנת 2003. מומחי התזונה מתייחסים בביטול גם למים מועשרים אלה, וטוענים שבמזון שצורך אמריקני ממוצע נמצאים כל הוויטמינים הנחוצים, ולכן הוויטמינים במים המועשרים מיותרים. על דבר אחד איש אינו חולק. עדיף לשתות מים מבקבוק מאשר משקאות קלים המלאים בסוכר ובהכרח בקלוריות מיותרות, אף שמחיר בקבוק מים אחד של חברת אוויאן עולה כמו 6,000 בקבוקי מי ברז. [email protected] (18/05/04 , 09:36 גם אצלנו המצב לא שונה בהרבה
שתו מהברז!!
קוקה-קולה, בירה וקפה הם כבר לא המשקאות הלאומיים של אמריקה, אלא מי השתייה בבקבוקים מרים פוקס, ניו-יורק בתעשיית מי-השתייה פותחים בקבוקי שמפניה. לראשונה קונים האמריקנים יותר מי-שתייה בבקבוקים מאשר קפה, חלב או בירה. תעשיית מיהשתייה גדלה ב-10% בשנה , והפכה לתעשיית ענק, המגלגלת 8.3 מיליארד דולר לשנה, בעוד מכירת המשקאות הקלים עומדת על מקומה. אבל מומחי תזונה ואיכות הסביבה טוענים, שמים הם מים ולא חשוב אם הובאו ממעיינות שבהרי האלפים או מהברז שבמטבח. לדברי הארגון לאיכות הסביבה (NRDC), אשר ערך בשנת 1999 מחקר על תעשיית המים, מרבית האמריקנים אינם יודעים בעבור מה הם משלמים. תעשיית המים משקיעה מאמץ וממון רב בפרסום, שמטרתו לשכנע את הצרכנים שמי-השתייה בבקבוקים הם טהורים ונקיים יותר ממי ברז. לכן מעוטרים בקבוקים רבים בתוויות שעליהן תמונות של נוף הרים ושמות כמו אוורסט, למשל. אלה מעוררים אסוציאציה שלפיה המים שבבקבוק נשאבו ממעיינות מים חיים הזורמים בין נקיקי סלעים, בעוד שלמעשה מקורם בברז המים העירוני, כפי שגילה אריק אוסון, שעמד בראש המחקר לרשת הטלוויזיה איי.בי.סי. עד כמה מכורים האמריקנים לבקבוקי המים מגלה הסטטיסטיקה שעל-פיה כל אדם שותה בממוצע כ-100 ליטר מים מבוקבקים בשנה, פי 2 יותר מאשר לפני 10 שנים. המשקה היחיד המתחרה בבקבוקי המים הרגילים הוא מים בעלי טעם קל, המועשרים בוויטמינים. המכירות של סוג זה של מים גדלו מ-20 מיליון דולר בשנה בשנת 2000 ל-339 מיליון דולר בשנת 2003. מומחי התזונה מתייחסים בביטול גם למים מועשרים אלה, וטוענים שבמזון שצורך אמריקני ממוצע נמצאים כל הוויטמינים הנחוצים, ולכן הוויטמינים במים המועשרים מיותרים. על דבר אחד איש אינו חולק. עדיף לשתות מים מבקבוק מאשר משקאות קלים המלאים בסוכר ובהכרח בקלוריות מיותרות, אף שמחיר בקבוק מים אחד של חברת אוויאן עולה כמו 6,000 בקבוקי מי ברז. [email protected] (18/05/04 , 09:36 גם אצלנו המצב לא שונה בהרבה