ובכן הבט
וואו, אני יכול לכתוב ספר על זה. אני כותב בלשון זכר אבל זה תקף לכל המינים והמגדרים.
1. אובר-אגו : כבר ציינו. מחשבה של "אני הברמן אז מותר לי" או "אני יכול" וזה בדרך כלל מתנגש עם לקוחות קבועים, שיש להם דרך משלהם כבר. אז יגיע כזה לקוח, יבקש משהו חריג, הברמן יגיד לו ש"אנחנו לא עושים את זה" או ש"זה לא אפשרי" וכמובן שהלקוח כבר קיבל כזה שירות בעבר. סיטואציה בעייתית.
תפיסה מוטעית של תפקיד הברמן : מה לעשות, לא כולם באמת מבינים מה זה אומר. יש כאלה שמגיעים כדי להשיג יותר סקס, יש כאלה שמגיעים כדי להרוויח כסף או לחפש תהילה וקשרים אישיים אבל בסופו של דבר זה מקצוע של נותני שירות. בכל פעם שברמן משקיע יותר זמן בלקוח אחד על הבר, הוא מונע שירות מלקוחות אחרים וזה ממש לא קשה למצוא ברמן שמדבר ומדבר ומפנק ומפנק לקוח אחד על הבר בזמן שעשרות אחרים מנופפים שטרות ומתחננים למשקה.
אי מוכנות להתאמץ : מה לעשות, זה מקצוע צווארון-כחול, העבודה היא פיזית וקשה. צריך לסחוב מדי פעם איזו חבית בירה או ארגז בקבוקים ולא אחת קורה שברמן - או ברמנית - חושבים שברגע שנכנסו אל הבר כל שנותר הוא לאסוף את הכסף\תחתונים\מחיאות-כף. צריך להגיע מוקדם, לסחוט מיצים, למלא מקררים, לנקות הכל וכל זה כדי שתוך כדי משמרת תוכל להמשיך למלא, לנקות, לסדר בלי הפסקה. קורה שברמן חדש כל כך מותש באמצע משמרת, או שאינו מודע לצורך הזה ולכן אינו עומד בקצב.
התמודדות עם עומס : יגיעו שעות הלחץ ואז תתחיל העבודה האמיתית. לאף אחד אין סבלנות לעצור ולהסביר מה ולמה בשלב הזה ואם לא תפסת מה אתה צריך לעשות עד אז, זה מאוחר מדי. זה מגיע עד כדי שאגלה לך, אני מאמין שבמשמרת ראשונה של ברמן הוא צריך לבכות. העומס ותעצומות הנפש צריכות להגיע עד כדי בכי בעקבות אינספור הזמנות, ואורחים, ושיחות ורעש והכל.
שתיה תו"כ משמרת : לכל מקום יש מדיניות משלו, וברוב המקומות בארץ מותר לשתות תו"כ. אבל ברמן חדש, שאינו יודע לשמור על קצב בקלות יכול למצוא עצמו שיכור מדי באמצע משמרת. ברמן שיכור זה ברמן שאינו מתפקד.
עמידה בקצב : עבודה בתוך הבר זה סוג של ריקוד בין כמה ברמנים. אם אתה לא יודע את הכללים, לדוגמא להזהיר כשאתה עובר מאחורי ברמן אחר, סביר שתחטוף לא מעט מרפקים, בעיטות, תשפוך מלא משקאות ותשבור כמה כוסות. פשוט כי שאר הברמנים ממשיכים לזוז ולעבוד ואתה תמיד מוצא עצמך ברגע הלא נכון ובמקום הלא נכון.
פציעות : מה לעשות. בסופו של דבר הרבה מהעבודה הזו דומה לעבודה במטבח ויש פה סכינים חדות, ציוד מסוכן, הרבה זכוכית ועוד. אי הקפדה על עבודה נכונה תוביל לפציעות שבדרך כלל ישביתו אותך מלעבוד מאחורי הבר, או יהפכו את העבודה לכואבת במיוחד (ע"ע מיץ לימון והשפעתו כשהוא מחלחל לתוך פצע). בין אם זה לחתוך קליפות של פירות או פירות, לעבוד עם כוסות זכוכית (לא מעט ברמנים, גם לא חדשים, משתמשים בכוס זכוכית כדי לקחת קרח. זכוכית שנשברת בתוך הקרח אינה נראית וכך מגיעות חתיכות זכוכית אל הלקוחות), בלנדרים או מיני דברים אחרים דומים.
היגיינה - מה לעשות, אתה מכין משקאות לאנשים. ציפורניים מטונפות, ריח זיעה, חוסר סדר וניקיון אישי כמו גם בעמדה מובילים להרבה בעיות בהמשך.
טכניקות עבודה לא נכונות - לראות ברמן שלא יודע לתפעל שייקר מנסה להכין קוקטייל זה דיי משעשע. לרוב הוא לא ינער כמו שצריך, ואם ינער כמו שצריך ימצא את תכולת השייקר נשפכת עליו לשעשוע האורחים. אם מחזיקים את הבקבוק מבלי לאבטח את הפורר (מדד המזיגה שלו) יקרו מצבים בהם הפורר פשוט יפול והברמן פתאום ישפוך שליש בקבוק של נוזל יקר. כנ"ל כששייקר נפתח או נופל, מלא בתכולה יקרה. ברמן וותיק פשוט יצחק ויתחיל מהתחלה אבל ברמן צעיר בדרך כלל עומד בהלם ומבכה על האובדן בזמן שהלקוחות מחכים. כנ"ל לגבי בירה וברזי בירה - תפעול לא נכון של הברזים מוביל להרבה מדי קצף או לא מספיק קצף וצורך לתקן שוב ושוב ושוב את המזיגות, וקורה מדי פעם שברמן מתפתה לנסות 'לסדר' את ברז הבירה ואז השסתום יוצא והברמן חוטף מקלחת-בירה, וכמובן, ממשיך לעבוד אחר כך כי אין ברירה.
נראה לי מספיק לבינתיים?
2. ברמן שלא מכיר את הסוגים השונים יבלבל בין הכל.
ראיתי ברמנים שזוכרים משקאות לפי הצבע (חום או שקוף, וכמובן שיש הרבה יותר ממשקה אחד בצבע הזה), ראיתי ברמנים שמבחינתם כל בקבוק שנראה יקר הוא קוניאק, וכבר שמעתי מיני שאלות ממש מצחיקות שנועדו להציג את השואל כמבין-עניין אבל בפועל הראו בדיוק עם מי יש לי עסק. ע"ע "עם איזו טקילה אתם עושים את המוחיטו שלכם?" (מוחיטו עושים עם רום). יש פה עולם שלם של מקצועיות - כל משקה יש לו סגנון הגשה מסויים שהלקוח מצפה לה, וברמן שלא יודע איך להגיש את המשקה בדרך כלל מוביל לסיטואציות בהן לכל הפחות הלקוח אינו מרוצה.
הבלבול מתבטא בדרך כלל בכוס המוגשת (להגיש משקה בכוס הלא נכונה, כמו וויסקי שמוגש בהייבול או בסניפטר) ובפרטים שמסביב, כמו תוספות (קרח, מים, סודה, וואטאבר), בגודל המנה הנמזגת (ברמנים שחושבים שלמדוד את הכמות הנמזגת עלול להעליב את הלקוח)
3. אין באמת דברים מבאסים לעשות בבר. זו העבודה שלך, תאהב אותה. אבל יש כמה דברים שגורמים לך להתכווץ והם בדרך כלל קורים כשיש סתימה או הצפה של הביוב בבר. הריח עולה, כולם 'שוחים' בתוך הנוזל הזה וחייבים מישהו שישלח היד כל הדרך פנימה ויפתח את הסתימה, לעיתים תוך שהוא שוכב על הרצפה עם כל היד עד הכתף בתוך בור הניקוז...מעבר לזה, אני מניח שכל עבודה שחוזרת על עצמה לאורך זמן רב עונה לבקשתך - סחיטה של פירות הדר (באותם ברים מוצלחים מספיק בהם עובדים עם פירות טריים), חיתוך של חומרי גלם, פילוש הכוסות וכו'. לא נותנים את זה לחדשים כי זה משפיל או קשה, נותנים את זה כי אפשר להסביר את זה פעם אחת ולתת להם להמשיך לעשות את זה שוב ושוב ושוב מבלי צורך בהסברים נוספים - לעומת משימות אחרות, מורכבות יותר או קצרות יותר, שיצריכו יותר הסברים ויותר בקרה.
4. אני אספר כמה מהאהובים עלי. אני לא אציין שמות, כי אני לא מכיר שמות, אבל אני אציין מקומות, כי מ'כפת לי.
- היה מקום בנחלת בנימין פינת אחד העם, תל אביב. הקאמורה. יושב לי שם בדייט בפינה של הבר, והברמנית החמודה מכינה לה איזה קוקטייל בעמדה שממול. מכניסה לשייקר מיני אלכוהול, סירופים, מיצים וסודה, סוגרת השייקר ומנערת. סודה בשייקר זה רעיון רע ביותר, השייקר נפתח, הנוזל מושפרץ החוצה ואני ובת זוגתי חוטפים מקלחת של איזה ליצ'י-אבטיח-נענע-מרטיני דוחה ודביק. כשיצאנו מההלם שלנו שמתי לב שאף אחד מעובדי הבר לא שם לב שחטפנו מקלחת, שלא לדבר על הציע מגבונים, התנצלות או יחס בכלל ואנחנו נאלצנו, בתורות, ללכת לשירותים ולהתנקות. לפחות השירותים היו מעוצבים היטב.
- בר הוויסקי הטוב ביותר בארץ באותה התקופה. אמרתי אם וויסקי אז בטוח יידעו על מה אני מדבר כשאבקש מנהטן על וויסקי שיפון. קראתי לברמן, שאלתי אם הוא יידע להכין לי מנהטן קוקטייל, הוא ענה שכן. שאלתי אם יש וויסקי שיפון, הוא ענה שכן. אמרתי לו "אתה בטוח? אם לא אגיד לך בדיוק איך אני רוצה את המנהטן" והוא ענה בביטחון מוחלט ש"כן, אני יודע". שניה אחר כך הוא הולך אל מנהל הבר בחשבו שאינו רואה או שומע, ולוחש לו "מה זה מנהטן קיבינימט?". מנהל הבר פוטר זאת עם "עזוב, אני אכין" ודקה אחר כך אני מקבל כוס אולדפאשנד קטנה, עם מעט וויסקי בפנים, לא ברור מה עוד, ודובדבן משופד על קיסם עם חשבון של 45 שקלים. מיותר לציין - זה לא מנהטן.
- בעצם אני סתם משחזר מלא סיפורים שכבר כתבתי עליהם...על הברמן הנרגן בחיפה שחושב שלכעוס ולהתעצבן על לקוחות ועל עובדים זה מקובל, על האידיוט שחושב שזה בסדר להרביץ לחברה שלו בתוך הבר או על אלף ברמנים שונים שחושבים שהם יכולים להתחיל עם הלקוחות שלי ולהמשיך לעבוד אחר כך...הכל כבר כתוב אז אני לא אמשיך ואפרט, את תוכלי למצוא את הסיפורים בעצמך, אבל תסלחי לי אם אני לא מוסיף לינק לבלוג האישי שלי, זה קצת חסר טאקט.
