צועניה אדומה
New member
טמבל
ורק כשאני כותבת את המילים החוצה, מבעד לעור הדק, העיניים מצליחות להיעצם וליפול לתוך שינה חמקמקה, כמו רכבת ההרים העולה מטה ומעלה ומתהפכת בלופים שוב ושוב.
עד אז אני עצב חשוף, עצב בוער. ואני כל מה שלא היית רוצה שאהיה, אבל מייצר אותו פעם אחר פעם בדיוק. ולמרות שיש בידך נוסחה אחרת, אתה מתעקש על זו, זו ששורפת עד היסוד, שמותירה רק שאריות אדם.
ואני יודעת בפנים שכפות הידיים האלה הן זרות ומנוכרות. פתאום כל מה שעשו בי נראה שחור ומגעיל וכל מבט צורב בבטן.
בחלומותיי אתה מהלך על ארבע. על צווארך קשור קולר ורצועה מחוברת אליו, והיא מושכת אותך, מהדקת בחזקה את האחיזה ומובילה אותך אל תוך ביתה. שם אתה אוכל ושותה את אוכל הכלבים שלך, ולאחר כל מילה אתה מבקש תודה וסליחה, ואתה נובח ומתחנן ואתה הכלבה הקטנה והתמידית שלה. היא צוחקת בקול מרושע, קול מכשפה, שאני שומעת בבירור.
והנה הן בורחות עכשיו ממני, המילים, אלה שלעולם לא תוכל לשמוע.
הנה הן בורחות ממני ומפנות מקום לעונג שיבוא.
ואילו לרגע יכולת להקשיב, היית שומע כמה יפות וטובות הן עבורך.
אילו לרגע, טמבל.
ורק כשאני כותבת את המילים החוצה, מבעד לעור הדק, העיניים מצליחות להיעצם וליפול לתוך שינה חמקמקה, כמו רכבת ההרים העולה מטה ומעלה ומתהפכת בלופים שוב ושוב.
עד אז אני עצב חשוף, עצב בוער. ואני כל מה שלא היית רוצה שאהיה, אבל מייצר אותו פעם אחר פעם בדיוק. ולמרות שיש בידך נוסחה אחרת, אתה מתעקש על זו, זו ששורפת עד היסוד, שמותירה רק שאריות אדם.
ואני יודעת בפנים שכפות הידיים האלה הן זרות ומנוכרות. פתאום כל מה שעשו בי נראה שחור ומגעיל וכל מבט צורב בבטן.
בחלומותיי אתה מהלך על ארבע. על צווארך קשור קולר ורצועה מחוברת אליו, והיא מושכת אותך, מהדקת בחזקה את האחיזה ומובילה אותך אל תוך ביתה. שם אתה אוכל ושותה את אוכל הכלבים שלך, ולאחר כל מילה אתה מבקש תודה וסליחה, ואתה נובח ומתחנן ואתה הכלבה הקטנה והתמידית שלה. היא צוחקת בקול מרושע, קול מכשפה, שאני שומעת בבירור.
והנה הן בורחות עכשיו ממני, המילים, אלה שלעולם לא תוכל לשמוע.
הנה הן בורחות ממני ומפנות מקום לעונג שיבוא.
ואילו לרגע יכולת להקשיב, היית שומע כמה יפות וטובות הן עבורך.
אילו לרגע, טמבל.
