אמא של שירה היחידה
New member
טלעד-תודה על טלויזיה מצויינת!
קצרים לחגים ולחול 'סליחות' מוני ושמוליק פוסעים אחד ליד השני,תוך כדי אחיזה באופניים.(בקיצור,מעין טיול ליל יום כיפור) מוני:כמה אנשים ביקשו ממך סליחה היום? שמוליק: ארבעה.בעצם,שלושה אני חושב.אחד בבנק.שאל אם אני מסכים שהוא יעקוף אותי בתור.אחד שדרך לי על הרגל בסופר,ואחד שהתיישב בטעות על התיק שלי באוטובוס. מוני: ומה עם הרביעי? שמוליק:הוא אמר לי משהו כמו 'תסלח לי מאוד,אתה לא יכול לחנות כאן'.אבל נראה לי שזה לא נחשב. מוני מהנהן. אומנות קרן מחזיקה ביד מברשת.היא מביטה בריכוז: כאן טיפה ירוק,ולטשטש את הגבולות.ופה,קו מסגרת עדין עדין. זהו.נראה לי שזה גמור. ריקי מביטה במראה:יפה!.איפור קצת כבד,אבל יפה. 'אתרוג' קרן וריקי יושבות בסוכה.קרן מחזיקה ביד אתרוג,מדברת עם ריקי תוך כדי כך שהיא מביטה באתרוג ומסובבת אותו:"צריך להזהר,בקלות אפשר לפגוע בו.במיוחד בנקודה הרגישה של השפיץ". ריקי מהנהנת. קרן ממשיכה:"ככה זה,את יודעת.גברים..." 'המעריב ערבים' קרן ניגשת למוני,היושב וקורא. קרן: "מוני,אתה מוכן ל..." מוני:"שששש!-לא עכשיו!.את לא רואה שאני מתפלל?". והוא מצביע על כותרת העיתון שהוא קורא: 'מעריב'... סוכה היא בית מוני תולה את אחרון הקישוטים:"זהו,שמוליק.הסוכה מוכנה." שמוליק:"אבא!!.אתה לא בנית סוכה מאז שהייתי בן עשר אני חושב.מה קרה??" מוני:"זהו בדיוק,שמוליק". הוא נכנס לרגע לבית,ויוצא חזרה עם כרית ושמיכה:"זהו שאתה כבר לא בן עשר.אמא ואני רוצים קצת פרטיות.אפילו אחותך הקטנה כבר עזבה את הבית.יש לך פה ברז בגינה.פעם בשבוע אמא תאסוף את הכביסה שלך". הוא מותיר את שמוליק בפה פעור בסוכה,נכנס הבייתה ונועל אחריו את הדלת... 'הודו' מוזיקה הודית חרישית ברקע. ריקי:"אז איפה היית בחגים,קרן?" קרן:"עשיתי מסע רוחני בהודו.ביקרנו במנזר הודי.בדיוק היו להם ארוחות רוחניות כאלה,עם מזון שמסמל כל מיני דברים.אחר כך היה יום אחד של צום לטיהור..." ריקי: "אה!.ראש השנה ויום כיפור.." קרן :"וואלה!עכשיו כשאת אומרת את זה..." 'רואים שזה טלעד' קרן ושמוליק יושבים על הספה.קרן מזילה דמעות. קרן:"זה כל כך עצוב..." שמוליק:"כן..." קרן:"זהו.לא יהיה יותר.אתה קולט??-זה היום האחרון!". שמוליק:"נו,קרן.לא צריך להגזים.בטח תוך כמה חודשים יהיה שוב". קרן מביטה בו בתמיהה:"אתה לא קולט??-נגמר!.זהו.טלעד מפסיקים לשדר!" שמוליק במבוכה:"אה,אתץ התכוונת לטלעד...-אני חשבתי שדיברת על זה שבאים היום לעקל את הטלויזיה בגלל החוב.האמת לא ידעתי איך לספר לך את זה"-הוא נאנח. קרן מביטה בו במבט מבועת,ומייד פוצחת ביבבות רמות של בכי.
קצרים לחגים ולחול 'סליחות' מוני ושמוליק פוסעים אחד ליד השני,תוך כדי אחיזה באופניים.(בקיצור,מעין טיול ליל יום כיפור) מוני:כמה אנשים ביקשו ממך סליחה היום? שמוליק: ארבעה.בעצם,שלושה אני חושב.אחד בבנק.שאל אם אני מסכים שהוא יעקוף אותי בתור.אחד שדרך לי על הרגל בסופר,ואחד שהתיישב בטעות על התיק שלי באוטובוס. מוני: ומה עם הרביעי? שמוליק:הוא אמר לי משהו כמו 'תסלח לי מאוד,אתה לא יכול לחנות כאן'.אבל נראה לי שזה לא נחשב. מוני מהנהן. אומנות קרן מחזיקה ביד מברשת.היא מביטה בריכוז: כאן טיפה ירוק,ולטשטש את הגבולות.ופה,קו מסגרת עדין עדין. זהו.נראה לי שזה גמור. ריקי מביטה במראה:יפה!.איפור קצת כבד,אבל יפה. 'אתרוג' קרן וריקי יושבות בסוכה.קרן מחזיקה ביד אתרוג,מדברת עם ריקי תוך כדי כך שהיא מביטה באתרוג ומסובבת אותו:"צריך להזהר,בקלות אפשר לפגוע בו.במיוחד בנקודה הרגישה של השפיץ". ריקי מהנהנת. קרן ממשיכה:"ככה זה,את יודעת.גברים..." 'המעריב ערבים' קרן ניגשת למוני,היושב וקורא. קרן: "מוני,אתה מוכן ל..." מוני:"שששש!-לא עכשיו!.את לא רואה שאני מתפלל?". והוא מצביע על כותרת העיתון שהוא קורא: 'מעריב'... סוכה היא בית מוני תולה את אחרון הקישוטים:"זהו,שמוליק.הסוכה מוכנה." שמוליק:"אבא!!.אתה לא בנית סוכה מאז שהייתי בן עשר אני חושב.מה קרה??" מוני:"זהו בדיוק,שמוליק". הוא נכנס לרגע לבית,ויוצא חזרה עם כרית ושמיכה:"זהו שאתה כבר לא בן עשר.אמא ואני רוצים קצת פרטיות.אפילו אחותך הקטנה כבר עזבה את הבית.יש לך פה ברז בגינה.פעם בשבוע אמא תאסוף את הכביסה שלך". הוא מותיר את שמוליק בפה פעור בסוכה,נכנס הבייתה ונועל אחריו את הדלת... 'הודו' מוזיקה הודית חרישית ברקע. ריקי:"אז איפה היית בחגים,קרן?" קרן:"עשיתי מסע רוחני בהודו.ביקרנו במנזר הודי.בדיוק היו להם ארוחות רוחניות כאלה,עם מזון שמסמל כל מיני דברים.אחר כך היה יום אחד של צום לטיהור..." ריקי: "אה!.ראש השנה ויום כיפור.." קרן :"וואלה!עכשיו כשאת אומרת את זה..." 'רואים שזה טלעד' קרן ושמוליק יושבים על הספה.קרן מזילה דמעות. קרן:"זה כל כך עצוב..." שמוליק:"כן..." קרן:"זהו.לא יהיה יותר.אתה קולט??-זה היום האחרון!". שמוליק:"נו,קרן.לא צריך להגזים.בטח תוך כמה חודשים יהיה שוב". קרן מביטה בו בתמיהה:"אתה לא קולט??-נגמר!.זהו.טלעד מפסיקים לשדר!" שמוליק במבוכה:"אה,אתץ התכוונת לטלעד...-אני חשבתי שדיברת על זה שבאים היום לעקל את הטלויזיה בגלל החוב.האמת לא ידעתי איך לספר לך את זה"-הוא נאנח. קרן מביטה בו במבט מבועת,ומייד פוצחת ביבבות רמות של בכי.
