טכניקות ללימוד

[רובידה]

טכניקות ללימוד

שלום פורום יקר אשמח לקבל תגובות לגבי "טכניקות" לימוד ריקודי בטן/ הצעות לגיוון השיעור, ולמה כוונתי: למשל: תרגילי פסיכודרמה: לרקוד דימוי (אש, מים, תפילה, אהבה), דואטים בין שתי רקדניות עם נושא, סולו של רקדנית עם נושא. ריקוד חופשי- מעגל מחלוללים בסוף השיעור שורות- לימוד צעד/ קומבינציה וביצועה בשורות של 3 אנשים בשורה. כוריאוגרפיה- לימוד ריקוד / משפט ועוד ספרו לי איך אתן לומדות, מה הכי מענין בשיעור ומה מגוון לכן את השגרה יום טוב לכולן

 

[·Samra·]

הכי אני אוהבת...

מעגל ריקוד חופשי בסוף השיעור. פעם המורה שלי תמיד הייתה שמה בסוף השיעור שיר "חפלאי" כזה, לפעמים ערבי, לפעמים עיראקי ולפעמים מרוקאי, וכל הנשים בשיעור רקדו במעגל. כל אחת בתורה נכנסה למעגל לסולו קצרצר. וזה היה כיף, במיוחד בגלל שרוקדות נשים מכל הסוגים, נשים מבוגרות, צעירות, רזות, שמנות, צבריות וגם כאלה שלא... וכולן כ"כ שמחות, בלי שום קשר לוירטואוזיות בריקוד... דבר כזה היה מטעין אותי באנרגיות לשבוע שלם, לראות את כל השמחה והכיף והאושר על פני רוב המשתתפות. לצערי הרב, בקבוצה שבה אני לומדת כמה בנות החליטו שזה לא מתאים להן, ו"חופשי עושים בבית" כדבריהן, אז המנהג המקסים הזה הפסיק

 

[סביוני]

אצלי השבוע נחלק לשניים

החצי שלפני המעגל והחצי שאחרי המעגל! זהו. קצר וקולע. אין על המעגל! אין! אני משתדל לרקוד תמיד צעד חדש במעגל הזה, שלמדתי בחוג מתקדמים. בד"כ מורתי משלבת את המעגל בחוג המתחילים. אני זוכר את הפעם האחרונה שלי שבה החלטתי להזמין רקדנית אל מרכז המעגל בצורה דרמטית: לאחר הסולו שלי ניגשתי עליה כשאני שכוב אחרונית על ברכיי. הכתפיים שלי עושות עם ידיי "שימי" לכיוונה ואני למעשה כמעט נוגע עם גבי ברצפה. מחיאות הכפיים ושריקות העידוד נתנו לי אדרנלין מספיק לשבוע...

 

[olgi]

מה זה "תרגילי פסיכודרמה" ../images/Emo35.gif

 

[רובידה]

תרגילים דרמטיים

להיכנס לתוך דמות- למשל דמיני שאת בדואית במדבר ותרקדי לפי הדימוי. לרקוד דימוי- תחשבי על אש ותרקדי למה שאת התחברת באש- למשל לעוצמה, לפחד, לחום- מה שמתחבר לך. דואטים- שתי רקדניות משחקות שתי דמויות ו"משוחחות" אחת עם השניה בריקוד- שתי חתולות רבות על כד חלב, שתי כובסות משוחחות, וכו'. מנסיוני- כמובן בזכות המורה הדס שמשתמשת המון בטכניקה הזו, זו דרך נהדרת לשיחרור ולתת לגוף לעשות מה שהוא יודע, לבטא את עצמו בצורה יותר כוללנית, לא לפי חוקים, וכמובן מתוך האינטואיציות בבטן, כי את לא מתכננת את הריקוד זה יוצא לך ספונטני מתוך ההתחברות הנשפית לדימוי/ לדמות. נסי ותהני.

 

[tirza 32]

אני מאוד אוהבת

את האילתור במעגל בסוף השיעור

. כבר מהשנה שעברה פיפי ניסתה את זה בסוף השיעורים, אבל לצערי אצלינו גם אז כשהייתי עם קבוצת הנשים המתחילות וגם עכשיו כשאני בקבוצת בנות יא'-יב' המתקדמות זה לא ממש עובד, רוב הבנות ממש מתביישות לרקוד באמצע. בעייני זה מאוד חבל, כי אותי זה מאוד מאוד מרגש ואני ממש אוהבת "להשוויץ" ולרקוד בכיף שלי, לפי מה שאני רוצה וגם לתרגל דברים חדשים שלמדנו בשיעור. זה מעניין, גם הנשים מרגישות מבוכה גדולה וגם הצעירות לא משתפות פעולה, לפעמים אני מרגישה שהן עושות את זה מלחץ חברתי, כי כל האחרות נורא מתביישות או שזה סתם פופולארי להתנגד לרעיונות חדשניים...

בקשר לתרגילים של פסיכודרמה, נראה לי מעניין! השתתפתי בסדנה של פסיכודרמה (בלי קשר לריקודי בטן) וממש נהנתי וגיליתי בעצמי יכולות שלפני זה לא ידעתי שקיימות. אני מדברת על משחק והפתחות לאחרים בלי מעצורים במישחק עצמו. זה היה ממש כיף דיברנו בצ'יבריש כמעט כל הסדנה ואני מה זה זרמתי...

. לכן אני חושבת שגם במחול המזרחי זה יכול להתאים, לפחות לפי הדוגמאות שנתנה רובידה.

שיקשוקים זה הלהיט של הקיץ!!!

 

[רובידה]

המעגל

יש לי קבוצות בהן היתה התנגדות גדולה לכניסה למעגל, מתוך בושה, לחץ חברתי ואולי תדמית. אז אחרי כמה חודשים נתתי להן הרצאה על חשיבות הריקוד במעגל בעיני: 1. לשים את עצמך (לפעמים) במרכז- חשוב ביותר בכל תחום בחיים. 2. להוציא מעצמך דברים שלא קשורים למה שהמורה מכניסה- הזדמנות לתת לגוף להראות מה שיש לו ומה שהוא למד. ביטוי אישי ופרשנות אישית לשיר. 3. הזדמנות לרקוד לא ליד מראה- מי לא נתקלה בבעיה שהיא מגיעה הביתה ופתאום בלק אאוט- לא זוכרים כלום? ועוד ועוד. אחרי ההרצאה- 95% מהבנות נכנסו לרקוד במעגל ומאז אין לי בעיות בנושא. נסו ותהנו.

 

[lydiamai]

הכי קשה נראה לי (אישית) להכנס לדמות

הנערה המפתה. מה שקוראים The sultan act - שבו יש גבר 'סולטן' שיושב לו על כרים עם נרגילה ומשקה, והרקדנית רוקדת עבורו ריקוד פיתוי. לדמויות שלא קשורות ביחסי גברים נשים - יעני - דמויות של נשים למיניהן נראה לי יותר קל להכנס. לדברים אבסטרקטיים יותר כמו תחושות - גם לא תמיד קל לי להכנס.

 

[משחק מילים]

אני הכי אוהבת...

היי רובידה, אני אישית נהנית ללמוד ממש - כלומר, טכניקה, להבין את הצעדים ואיך הם צריכים להיראות, וגם ללמוד ריקוד/כוריאוגרפיה. לעומת זאת, מאוד מאוד מאוד קשה לי עם אימפרוביזציות, מעגלים, ופסיכודרמה. אני "צעירה" מדי בריקוד בשביל להרגיש בנוח עם אימפרוביזציות, ואני לא מתחברת בכלל לקטע של הרוחניות. הייתי פעם בשיעור בחדר כושר של מורה שהעמידה אותנו במעגל, הורתה לנו לעצום עיניים ולהעביר אחד לשני אנרגיות, ואז לרקוד, והסגנון הזה מאוד מביך אותי ולא נוח לי. זה גם מאוד תלוי בכיתה שלך. אני חושבת שאחרי תקופה מסוימת ביחד מרגישים יותר נוח, גם עם המורה וגם עם הכיתה, ואז באמת אפשר לנסות הכל, או לברר מה הכיתה מעדיפה, וכו. בהצלחה

איפה את מלמדת? חגית

 

[סביוני]

כמובן שהטכניקה חשובה אבל...

שמתי לב שחשוב מאוד להיכנס לתוך דמות בזמן הריקוד, כמו במשחק תיאטרון. אין אפשרות להיכנס לתוך דמות אם לא מבצעים תהליך פסיכודרמטי. הרצוי הוא גם להבין על מה השיר מדבר - באופן שיעצים את הכניסה הזו, שיקל על הרקדן/ית בכך. ולכל אלה שלא מבינים את השפה - תמיד כדאי להתחיל מאיזה שהוא חוג מתחילים. כל צעד גדול מתחיל בצעד קטן. הקורסים של האוני' הפתוחה לא רעים לשם הדוגמה.

 

[lydiamai]

יש מורות שאכן מדגישות את המוסיקה

מסבירות את הלך הרוח של השיר, מסבירות חלק מהמילים, מפנות תשומת לב למקצבים, לכלי הנגינה, לדיאלוגים וכו'. אבל במרבית המקרים זה לא ממש כך, פשוט עוקבים אחרי תנועות המורה, מעתיקים - וזהו. יש מורות שאצלן רוקדים לפי שיר אחד או שניים במהלך כל השיעור - חוזרים על השיר שוב ושוב, ובוחנים את האופציות הגלומות בו, אבל שוב, במרבית המקרים, זה שיר אחרי שיר, ולפני שמספיקים לקלוט משהו, עוברים לשיר הבא, ללא הסברים או דיונים מיותרים. אני אישית מעדיפה את ההעמקה.

 

[סביוני]

זה דומה לתהליך של רכישת שפה

כמו בכל תהליך של רכישת שפה, ההטמעה מצליחה טוב רק כשהכל מטופטף טיפות טיפות, קצת בכל פעם, חזרה בכל פעם, עוד מלה ועוד מלה - כך גם בריקודי בטן: הרצון להפגין במהירות תוצר (כלומר שהמשתתפים יוכלו לרקוד משהו...) בא מאוד על חשבון האיטיות הכה הכרחית. כל צעד, כל מלה בשיר, כל דרמה שבו - הכל הוא בבחינת מלים שיש גם אותן להקנות. בהיעדרן - זה לא יותר טוב מאשר "סתם" שיעור של ריקוד. התרשמתי שבמסלול המחול המזרחי של מכון וינגייט - עובדים מאוד יסודי מהבחינה הזו! לכן זה כל כך קורץ לי.

 

[leah1010]

מורודת שמדגישות את המוסיקה

אני מסכימה עם לידיה. המורה שלי בחוג מלמדת את הצעדים ואנחנו מעתיקות אחריה את הצעדים. במשך הזמן אנו רוכשות את הנסיון להתאים את עצמנו למוסיקה. אחת התלמידות בקשה כוריאוגרפיה לשיר מסויים והמורה התנגדה כי היא אמרה שכל אחת יכולה לתפור לעצמה את הכוריוגרפיה של הריקוד וכך היא נוהגת בכל שהיא עושה ריקודי מעגל כאשר אחת התלמידות רוקדת בתוך הריקוד. המורה שלנו נותנת הרבה שירים אבל חוזרת על הצעדים פעם ועוד פעם במשך אותו שיעור וכך אנו יכולות להפנים את הצעדים החדשים.

 

[tlingit]

גם אני מעדיפה את ההעמקה

אבל נראה לי שאני יכולה להעמיק בזכות הידע והיכולת לבצע תנועות שכבר רכשתי נראה לי חשוב בתחילת הלמידה שלא לקבע תנועות מסויימות לשיר או למקטע מסויים בשיר. אני אישית באמת מרגישה לפעמים שמספיק לי התרגול של התנועות עצמן, בהקשרים שונים (כלומר ביצוע של התנועות השונות על רקע שירים שונים) ושהייתי מאד רוצה להתמקד קצת יותר בשיר אחד, עם מקבץ מסויים של תנועות וווריאציות שלהן לאותו שיר, כדי לראות את השינוי והמשמעויות השונות.