טכניקות הרחבה

[ביטלגוס]

טכניקות הרחבה

אני מעוניין להרחיב את אוצר המילים האקטיבי שלי בכתיבה. הכוונה היא להעביר מלים שאני מכיר אך לא משתמש בהם (אוצר מלים פאסיבי) לתוך האוצר המלים האקטיבי. הרבה מלים שאני מכיר ונתקל כמעט יום יום בקריאה היו מאוד עוזרות לי בגיוון ודיוק בכתיבה, אך משום מה הן לא "עולות" לי לראש כשאני כותב. אך אם אני נתקל בהן יותר מאוחר אני חושב "אה! זאת המילה שהייתה מתאימה לי." יש לכם הצעות? תודה.

 

[אטיוד5]

ת'סאורוס עיברי יעזור לך

מילה במילה של איתן אבניאון. הקש רב-מילים בגוגל - תראה לאן תגיע. ונדמה לי שיש גם פורום כזה אי שם. רשימה של מילונים כאן.

 

[shellyland]

אני לא חושבת שלזה הוא התכוון

יש לו כבר (את) המילים בראש, אבל הן לא נשלפות משם באופן אינטואיטיבי כשהוא כותב. המלצתי היא לנסות לעשות תרגילים לשיפור הכתיבה, כי שימוש במילים הוא, בעיקרו, עניין של פרקטיקה. אפשר, למשל, לקחת פסקה כלשהי מספר או עיתון, ולנסות לכתוב אותה באופנים אחרים: לשנות את הרובד הלשוני (שפה אקדמית, שפת רחוב, שפה תנ"כית, שפה פיוטית וכיו"ב), לשנות את המבע הרגשי (מילים שמחות, מילים מדכאות וכיו"ב), להפנות את הכתיבה לקהלי יעד שונים (כתיבה לילדים, כתיבה לעולים חדשים, כתיבה לאהובה...) וכל רעיון אחר שעולה בראש. אחרי כמה (הרבה) תרגולים כאלה, השימוש באוצר מילים רחב, המעבר בין סוגים שונים של מילים וההתאמה של סוג המילה לטקסט יבואו ביתר טבעיות.

 

[אטיוד5]

הבעיה הבסיסית שלו היא ...

מה שקרוי בז'רגון המקצועי בעית שליפה. המילים מוכרות, אפילו יושבות על קצה הלשון או האצבע המקלידה, אבל לא יוצאות לאויר העולם או אל המסך הקטן, בהתאמה. כן, זאת המילה, חחח, בהתאמה. זאת בעיה שלא ניתנת לפיתרון בעזרת תירגול. זה פגם בסיסי, קטנטן אמנם, בגלגלים שם למעלה. בדיוק בשביל כל הנכים האלה (גם אני בכללם) המציאו את הת'סאורוס, שכן זאת בעיה מאוד נפוצה. אם שפר עליו מזלו ואינו נגוע בבעית השליפה, ייתכן אכן, שתירגול יהיה בעזרו.

 

[nutmeg]

ואיך קוראים

לתרופה החדשה לאלצהיימר??? שכחתי!

 

[אטיוד5]

לא יושבת לי ...

על קצה הלשון, למזלי. עדיין.

 

[shellyland]

לא-לא-לא

אל תבלבל בין הדברים. אתה מדבר על בעייה נוירולוגית של קושי בשליפת מילים מהזכרון - מילים באופן כללי, לא סוג מסויים של מילים. למשל - מישהו יכול לדעת שהוא רוצה להגיד "אמא" או "גלידה" או "שמש" אבל המילה לא מגיעה אל הלשון. (נדמה לי שבז'רגון המקצועי זה נקרא "שיום"). הוא מדבר על קושי בשליפה של סוג מסויים של מילים שאינן משתלבות בפרקטיקת הדיבור (או הכתיבה) היומיומית שלו ולכן נשארות בזכרון כאוצר מילים פאסיבי. הדרך להפוך אותן לאקטיביות היא להשתמש בהן - והרבה. אין שום פטנט אחר. ואסיים בבדיחה: (עידן, אל תקראי!) צרפתייה אחת עלתה לארץ ולמדה באולפן. המורה ביקשה ממנה לומר את האל"ף-בי"ת העברי. אמרה הצרפתייה: אל"ף בי"ת גימ"ל דל"ת ה"א ו"ו אה... נו.. שיו... אני לא מאמינה ששכחתי, לפני רגע זה היה לי על הלשון...

 

[אטיוד5]

גם הצרפתיה שכחה אותו ...

בפארי.

 

[Idan91]

לא יכולת להגיד לי

לא לקרוא שורה אחת קודם? היית חייבת להראות שכבר שכחת שאצלנו מכלים ולא מסיימים?? או שניסית לתת קישור הולם לבדיחה (שלא קראתי), בשביל להזכיר ש"לסיים" מקומה, כעת, בחדר המיטות?

 

[Idan91]

אויש, נו, שלי, די.