טיקים וגימגום

yakovs

New member
טיקים וגימגום

גימגום זו תופעה בפני עצמה. בספרות המקצועית הוא מכונה בשם המסורבל: "אי-שטף בדיבור", ומטופל בחוסר הצלחה על ידי קלינאי תקשורת. האדם המגמגם סובל מכל מיני תופעות לוואי לגימגום. חייו למעשה שונים באופן משמעותי. כל עוד הוא שותק, הכל מצוין. ברגע שהוא פותח את פיו, הוא חוזר ומגלה כל פעם מחדש, שזו הייתה טעות יסודית. הגימגום משפיע על התקשורת שלו עם החברה (וגם עם עצמו) באופן דרסטי. (אגב, דרסטי פנטסטי וסרקסטי הם בני דודים של טיק שטיק וטריק. סליחה). והשאלה שלי היא: האם מישהו יודע על קשר בין טיקים לגימגום?
 

שביק

New member
יעקב ידידי, שאלה מצוינת. אוהבת את

שאלתך. בני, כיום בן 34 שנים יש לו בדיוק את ההפרעה הזאת, בשינוי קל.גם כאשר אינו פותח את פיו הוא לא שקט. וכי למה? בגלל הקולות הנעימים היוצאים מפיו. לי הם נעימים כי הרי הוא בני. יש גמגום האופייני "למטקטקים". הוא ניתקע בתחילת מילה, וזה ניראה כמו "צירי לידה" ורק לאחר מאמץ "יוצא התינוק" (מילה). כמו כן הוא על מלים שלו או של זולתו כהד. לכל זה יש שם: א ק ו ל ל י ה. וכן, בהחלט יש קשר עם טוראט, למרות שלא לכולם חייב להיות אקולליה. ואגב, יש טיפול.יש שיטת טיפול מסוימת. אינני יודעת אם כל קלינאיות תקשורת מכירות את השיטה.
 

חגית35

New member
אקולליה זה גימגום?

חשבתי שזה שתי תופעות שונות- אקולליה זה: נטיה לחזור על מלים שנאמרו ע"י מישהו אחר או סופי משפטים, כמו הד וגימגום- זה לא בדיוק זה
 

השגיא

New member
לא נראה לי...

גמגום הוא אולי ניסיון להגות את המילה, בעוד שאקולליה היא חזרה על מילה שנהגתה או על הצליל המסיים אותה.
 
יעקב..

כל מה ששביק ציינה גם לי זה קורה. וכן יש קשר לדעתי. אני נתקעת במילה ולא יכולה לסבול אם מישהו אחר משלים לי אותה זה לא "יוצא לי טוב" כשאני נתפסת במילה מכעין גמגום ואחר כך משלימים לי את המילה זה מוציא אותי מדעתי. ואז אני עושה איזה טקס מהתחלה להתחיל את כל המילה הצרה מגיעה כשאני פתאום לא נתקעת במילה שוב לא מגמגמת כלומר אם תקרא לזה ככה.
 

galshifi

New member
לא בטוחה שיש קשר לקלינאית תקשורת

מכיוון שזה גמגום שנובע מטיקים ולמיטב ידיעתי אי אפשר ללמד איך להתמודד עם זה כי טיק זה טיק...
 

yakovs

New member
גל

שלום, אני יעקב. אם את רוצה לדעת עלי עוד, אז תשוטטי קצת בפורום ותוכלי למצוא כל מיני דברים שכתבתי. אצלי הכתיבה זה סוג של תראפיה. אבל, לפעמים זה גם סוג של טיקים, ואז יוצאים כל מיני שדים משונים מכל מיני בקבוקים והגמדטיקים מתחילים להשתולל. אבל באופן כללי, אני לוקח אחריות על כל מה שכתבתי, כי אני חושב שגם אין לנו ממש שליטה על הטיקים ובאמת היינו כולנו באיזה שהוא מקום מעדיפים להתפטר מהם אחת ולתמיד - בכל זאת צריכים לדעת לקבל ולהתמודד. אם את רוצה לדעת עלי עוד, את יכולה לשאול. אני התאמנתי על כל סוגי השאלות. יעקב
 

שביק

New member
היי גל יקרה, קלינאיות תקשורת אשר

עברו הכשרה מתאימה יודעות לטפל, כלומר לתת כלים מתאים, כדי לא לגמגם כאשר מגיעה שושנה של יעקב, או הדודה חנה, או בראיון עבודה. אם תירצי עוד פרטים תוכלי ליצור איתי קשר טלפוני: 09-7408478.
 

galshifi

New member
זה באמת מעניין

כי בתכלס גמגום שנובע מטיקים, מקורו שונה מגמגום אחר ובשל כך ההתמודדות היא שונה. אמנם אף פעם לא גמגמתי אבל היו לי תופעות אחרות של "התקעות" על הברה או משהו בסגנון, רק שלמזלי זה היה בלב ובליווי שרירים שאינם נראים לעין. אז אני מבינה את התחושה. כשאני חושבת על זה, אולי היה לי פוטנציאל לגמגום אבל התחלתי באופן לא מודע להסוות אותו וזה עבד. אולי, אם אגיע באמת להיות קלינאית תקשורת, אציע למטופליי חלופות שהשתמשתי בהן... אני אברר יותר לעומק בנושא הספציפי הזה במהלך השיעורים שלי. (מי שלא יודע, אני לומדת קלינאות תקשורת).
 

yakovs

New member
לגל, פרח קלינאית תקשורת...

אני מסכים שיש הבדל בין גמגום "סתם" (סליחה ומחילה מכל מי שמגמגם), ובין טיקים שגורמים למשהו שנראה כמו "גמגום". ההבדל הוא כזה: עד כמה שידוע לי, גמגום נחשב להפרעה בשטף הדיבור, ואותו אדם שמרגיש את החסימות שמחכות לו בפינות ומאחרי הסיבובים, מתאמץ בכל מאודו לעקוף או לעבור בכח, ואז הוא מתחיל לפתח כל מיני תנועות ש"עוזרות" לו לדבר. התנועות הללו יכולות להיות מצמוצים, טלטולי ראש, משיכות צוואר וכתפיים, וכל אותן מרעין בישין ידועים ואהובים. במשך הזמן הוא מאבד את היכולת לשלוט על התנועות האלה, והן הופכות אצלו לחלק בלתי נפרד מצורת הדיבור (ומפריעות לו יותר מהגמגום). בארץ הגמדטיקים יש חוקים אחרים. שם מבקשים בעדינות לא לדבר כשטיק, שטיק וטריק מגיעים לבקור. וחוץ מזה מרקיז, הכל בסדר... יעקב
 

yakovs

New member
שושנה של יעקב?

בת שבע, אני חשבתי עד היום ששושנה קיימת למעשה רק בדמיוני הקודח. האם ייתכן שהיא קיימת במציאות? אם כן, אני מת לפגוש אותה. ומי זאת הדודה חנה? ואיך כל זה קשור, (אם בכלל) לארץ הגמדטיקים? אני לגמרי מבולבל. אולי הגיע הזמן לעשות פה קצת סדר? יעקב
 
גלצ'וק, זה בדיוק מה שאמרתי

בשיעור עם הקלינאית תקשורת שלי שהיה לפני שבוע...והיא לא הבינה למה...רק אנחנו יכולים להבין זאת... אני אנסה ללכת אליה עוד כמה חודשים, ואם זה לא יעזור,-אני כבר אפרוש... ערב טוב
 

yakovs

New member
אלין

אני מכיר טוב מאד את ההרגשה שאת מתארת: "משהו" צריך לצאת החוצה בדרך מאד מסויימת. ואם זה לא הצליח, כי אני לא עשיתי טוב, או שמישהו התערב והפריע, אז חבל על הזמן ושום דבר לא יעזור : חייבים אבל ממש חייבים, זה נהיה לפתע פתאום הדבר החשוב ביותר בעולם - זה חייב לצאת החוצה בדיוק כמו שהגמדטיקים רוצים. כמו שאמרת בדיוק, לפי כל כללי הטקס, זה כל העניין. טוב, אצלי אין בעייה עם הדיבור, כי טריק הגמד עוזר לי להמציא כל מיני פטנטים שעוקפים. אבל, אם שטיק החליט על איזה טיק מוצלח ומסובך, את יכולה לראות אותי מתעסק עם זה המון זמן עד שזה יוצא "מושלם". אני חושב שספרתי פעם על הטיק שמתחיל ברגל, עובר לאצבעות ויכול להשתחרר אך ורק דרך הציפורן של הזרת הימנית. זה משהו מקורי שלי שאני עובד עליו המון זמן, והוא כבר עושה לי כאבים איומים בשרירים מסויימים. ככה זה ואין מה לעשות, חוץ אולי מלשבת ולכתוב על כל מיני דברים שקורים בארץ הגמדטיקים. יעקב יעקב
 
מבינה אותך מאוד יעקב

וכן סיפרת לי על הטיק שמתחיל ברגל. חוץ מזה מאוד נחמד שנתת שמות לטיקים שלך אני אף פעם לא נותת, טיקים זה השם המקורי שלי וזהו. יום נעים
 
שלום יעקב...טיקים וגמגום../images/Emo70.gif

לי יש גמגום כתוצאה מהטוראט ויש לכך הסבר... כשהייתי בגן..היו לי מלא טיקים וואקליים, והילדים אמרו לי שאני מפריעה ב"שעת סיפור" וכל הפעילויות האלה...והתביישתי ורציתי להשתיק את עצמי- אז "בלעתי" את הטיקים האלו וככה פשוט יצא לי גמגום...ועד היום אני מגמגת והכל בגלל הילדים המטומטמים והגננת בת **** -תסלחו לי...לפעמים גם היא אמרה לי להיות בשקט. אני מפילה את כל האשמה עליהם....אבל לא נורא...אני מקבלת את עצמי קצת יותר עכשיו
 

yakovs

New member
שקד

אם את גם מגמגמת וגם יש לך טיקים, אז את צריכה להיות בחורה מיוחדת ומעניינת. תראי, אין ספק שהסביבה אשמה במה שקורה לנו. הגננת למשל, כל מיני דברים שספרו לנו בגן, אנחנו לא יכולים להשתחרר מהם כל החיים. האם ידעת שהסיפור על חווה שפיתתה את אדם עם התפוח הוא טעות? (לא היה שם שום עץ תפוחים, זוהי השקפה נוצרית שמצאה את בטוייה בציורים, ובלבלה את הגננת). אבל, בתור בחורה שלומדת לקבל את עצמה (ויום אחד גם תמצא בחור שיעזור לה לעשות את זה), אני מציע שנפסיק להאשים את הגננת, את המנהל ואת כולם. עדיף לנו לחפש פתרונות יצירתיים. ויש המון כאלה. תשאלי את טריק הגמד. יעקב
 
למעלה