טיפול שיניים

[Ontario R Z Y H]

טיפול שיניים

לפני כמה ימים, בא לאורווה (להזכירכם, ואם אתם לא יודעים, להפתעתכם, אני בחווה של דוד שלי באמריקה) רופא השיניים של הסוסים. מעבר לזה שהוא בנאדם חביב ומקסים, והתלהב לאללה שאני מישראל ושאל אותי המון שאלות וזה, נזכרתי שהסוס הפרטי שלי בארץ, קיבל לפני כמה שבועות טיפול שיניים מהוטרינר שלי. כמובן שלא הייתי שם, כי אני פה חח וזה 10 שעות טיסה, אז.. אתם יודעים. בכל אופן מטרת הדיון. הבחור לא מסמם את הסוסים בשביל לטפל להם בשיניים, הוא משייף ככה, בלי הסמים בלי כלום, ואפילו נתן לנו להרגיש את השיניים לפני ואחרי. הוא אחד האנשים הראשונים באיזור כאן, שטיפל בשיניי סוסים, הוא מקצוען אמיתי. הוא אמר שבדרך כלל באירופה הם משתמשים במשהו אלקטרוני כדי לטפל לסוסים בשיניים, וגם בזה הוא לא משתמש. אז רציתי לשאול, כי זה נורא נורא נוראאאא מעניין אותי, ואפילו אם יש פה איזה וטרינר שמוכן לענות לי. האם ראיתם טיפול שיניים? במה השתמשו? האם סיממו את הסוס? האם זה היה וטרינר או איש שיניים מקצועי (כי כאן הוטרינרים לא מטפלים בשיני הסוס)? איפה נתקלתם בטיפולים, והאם יצא לכם לחקור קצת? האם הוא חתך את שיני הראשייה?(כי כאן הבחור אמר שממש לא צריך אותם ושהוא חותך אותן וכל פעם דואג שהן לא יגדלו יותר מדי, למרות שלוקח המון זמן עד שהן גדלות), והאם שייפו לסוס שלכם או לסוס שראיתם את השיניים הקידמיות, או רק את האלה בתוך הבפנים הרחוק של הפה? אשמח לתשובות, במיוחד אם יש פה וטרינר

 

[2eye]

אממ, כן

אצלנו הוטרינרית עושה את טיפולי השיניים של הסוסים. בארה"ב ובאירופה זה לא קורה גלל שהענף הרבה יותר גדול, אז הוטרינרים מטפלים במקרים הבעייתים, ואנשי מקצוע אחרים בכל המסביב.... אצלנו הוטרינרית עושה את זה במתקן-טיפולים. סימום? זה תלוי בסוס....אם הסוס עומד בשקט, אז לא צריך...אבל אם הסוס מנסה להרוג אותך, אז כן. יצא לי "לחקור" את הטיפולים, כי לא פעם ולא פעמיים החזקתי את הראש של המטופל. באיזה כלים משתמשים? *הכלי הכי פשוט (?) שהוא כמו משייף ציפורניים, רק גדול וחזק הרבה יותר....והוא עושה את אותו הדבר כמו עם הציפורן - רק עם השן. *כלי קצת יותר מתקדם, כלי בצורת רובה שבקצה ה"קנה" שלו יש עיגול מחוספס. כאשר לוחצים על ההדק העיגול מסתובב וכך משייף את השיניים. (זה יכול להיות הכלי שהוטרינר שלך דיבר עליו) וכן, אצלנו משייפים גם את השיניים הקדמיות....

 

[housty]

בארץ זה אחרת...

היה בארץ רופא שיניים לסוסים מגרמניה, רוד רינג, שעשה טיפולים מדהימים בסוסים בארץ, כמובן שהוא נתן סם הרגעה, כי לטיפול יסודי, עם כל המכשירים החשמליים, אי אפשר שלא (לפחות בהרבה מאוד מקרים, לטובת הסוס, עדיף שיעמוד רגוע ולא יזוז ויפצע את עצמו). עכשיו אני באירופה, וגם פה יש איש שהמקצוע שלו זה שיניים של סוסים. הוא נותן סם הרגעה, מוציא שיני זאב אם יש (זה השיניים של הראשייה שהתכוונת?), משתמש בכלים חשמליים (הרבה יותר יעיל במקרים ויש שן שגדלה יותר מדי וגורמת לנעילת הלסת למשל...), הוא גם עושה את השיניים מקדימה, וגם את השיניים האחוריות שבדרך כלל, ללא הכלים המתאימים, קשה מאוד להגיע אליהן ולטפל בהן כמו שצריך. היה לי סוס, בארץ, שכל חצי שנה הוטרינר עשה לו שיניים, ואז הזמנתי את רוד רינג...ומה שהוא גילה לסוס בפה היה מזעזע! היו לו שתי שיניים מקדימה גבוהות מאוד, ושתי שיניים מאחורה גבוהות מאוד, כל הלסת היתה נעולה, הסוס המסכן לא יכל לא לאכול כמו שצריך ולא לעבוד כמו שצריך...כן, וזה, סביר להניח, המצב של הרבה מאוד סוסים בארץ...כי גם אם הוטרינר איש מדהים, הוא עדיין לא רופא שיניים...

 

[הטיZרית]

רוד הוא אחד התופעות המדהימות שפגשתי בארץ..

רק חבל שהוא כבר לא כאן...

 

[Ontario R Z Y H]

אוקיי

שיני זאב זה שיניים במאחורה של הפה. מה שאני מתכוונת, זה שיניים שהן די מקדימה, והן בדיוק לפני או מאחורי איפה שהמתג יושב. הרופא שיניים פה אמר שאין צורך לעשות כלום עם השיניים הקידמיות, הסוסים לא אוכלים איתן. הבחור פה מדהים, הוא לא צריך להסתכל כדי לדעת מה הגודל של השן, הוא פשוט שומע. מדהים!!! י שלו מן מכשיר כזה שפותח לסוס את הפה בעזרת שני ברזלים שנמצאים על השיניים הקידמיות (למעלה ולמטה) זה נראה קצת כמו רסן של בני אדם, זה בצורת ראשייה, זה פותח לסוס את הפה כך שהוא לא יוכל לסגור ובזה הוא משתמש לכל הטיפול, ככה אפשר לעשות הכל בפה של הסוס, ואפילו נתן לנו להרגיש את השיניים, שזאת הייתה חוויה, לדחוף את היד לתוך פה של סוס. זה האמת מדהים. הוא עשה 4 סוסים בשעה וחצי, כולל הסברים, התנסות, בלי סמים, בלי מכשירים חשמליים, ועם סוס אחד די בעייתי. זו הייתה פשוט אחת החוויות, זה וכמובן להסתובב עם הוטרינרית פה, שגם זה וואו.

 

[housty]

שיני זאב

זה השיניים שנמצאות באיזור המתג, לכן מורידים אותן כדי למנוע כאב מיותר לסוס בזמן הרכיבה. את מוזמנת לקרוא כתבות בנושא...wolf teeth אגב, טיפול רציני ויסודי בדרך כלל לוקח שעה וחצי עד שלוש שעות לסוס, לכן זה מוזר שהבחור שם עשה 4 סוסים בשעה וחצי. דבר נוסף- כתוצאה מבעיות שונות, השיניים מקדימה מקבלות עיוותים שונים, למשל הקדמיות העליונות יכולות להיות ארוכות מידי, או בצורת סמיילי וכו', ואז זה מפריע לשאר חלל הפה להיות סגור כמו שצריך. לכן, למרות שהסוס לא אוכל איתן, עדיין מתקנים את העיוותים שנוצרו. חוץ מזה, תמסרי ד"ש לירון.

 

[אמיר שטיינמן]

טיפולי שיניים

לטיפולי שיניים בסוסים חשיבות רבה, בארץ טיפולי שיניים נעשים ע"י וטרינרים כמו גם בחו"ל. האדם שאתם מתארים איננו וטרינר והוא למד בקורס (רציני ומכובד) לטפל בשיניים של סוסים. (מספר נישות בוטרינריה עברו במשך השנים לאנשי מקצוע אחרים כגון מזריעים בבקר ורופאי שיניים בסוסים). זו גם הסיבה שאסור לו להזריק חומרי הרגעה (סמים). בחווה שעבדתי בה בקנדה הוטרינרים היו עושים את טיפולי השיניים השגרתיים ואילו המקרים המורכבים שדרשו עבודה רבה יותר נעשו ע"י "רופא השיניים" שהיה מגיע עם רכב מצוייד בציוד מרשים ויקר. לעיתים הוא היה זקוק להרגעה של הסוס ואז אחד הוטרינרים נתן לסוס הרגעה. בארץ יש למספר וטרינרים כלי חשמלי לשיוף שיניים המאפשר שיוף טוב ויעיל גם של שיניים בולטות. הכלים הידניים מספיקים לשיוף במרבית המצבים אך דורשים לעיתים עבודה קצת יותר מאומצת. לעיתים יש צורך לטפל גם בשיניים החותכות (הקדמיות) אך לרוב הבעיות הן בעיקר בטוחנות עקב שחיקה לא אחידה ולכן זה הטיפול שנעשה לרוב. ישנם גם מצבים מורכבים יותר הנובעים לרוב מהזנחה של בעיה ישנה ואז נוצרים זיזים (hock) את אלו בשלבים הראשונים ניתן לשייף אך במצבים מתקדמים יש צורך לחתוך בעזרת כלי מיוחד. ישנן גם בעיות רבות הנובעות ממבנה לא טוב של הפה (למשל פה תוכי) ואז שחיקה לא מלאה של משטחי הלעיסה ובעקבות כך בעיות לעיסה ואכילה. מצבים אלו ידרשו טיפול מניעתי למשך כל חיי הסוס. מומלץ לבצע בדיקה של השיניים פעם בשנה (לרוב בזמן החיסונים) ובמידת הצורך לעשות שיוף. בנוסף כדאי לבצע בדיקת שיניים כשאר הסוס לא מרגיש טוב ונבדק ע"י וטרינר. בעיות שיניים יכולות למשל לגרום לקוליק הנובע חסימת מעכל במעי בגלל לעיסה לא מספיקה של החציר. בעיות שיניים גם יכולות לגרום לסינוסיטיס (דלקת וזיהום בסינוסים) הנובע במקרים רבים מפתולוגיה בשורשי השיניים הטוחנות. לגבי שיני הזאב במקרים רבים עוקרים אותם מכיוון שהם מפריעים לסוס בזמן החזקת המתג. בחוות גדולות בצפון אמריקה ומערב אירופה ההתייחסות לטיפולי שיניים הינה כלכלית ודומה להתייחסות לפרות במשק החלב בארץ. במקרים אלו אני ראיתי חישובים שטיפולי שיניים מניעתיים לכלל הסוסים העלו את נצילות המזון בחווה וחסכו כסף (כמובן לאחר הפחתת ההוצאות על טיפולי השיניים). בכל מקרה מדיניות זו מומלצת גם לסוסים פרטיים מכיוון שבדיקה פשוטה פעם בשנה יכולה למנוע היווצרות של בעיה חריפה יותר לאחר מספר שנים.

 

[housty]

אתה בטוח שהוא לא וטרינר?

הוא במפורש נשאל וענה שהוא וטרינר, אך הוא מתמחה ועוסק רק ברפואת שיניים. הוא גם נתן את חומרי ההרגעה לסוס בעצמו. אני כמובן מדברת על רוד רינג.

 

[תםטםOHIO]

וטרינר גרמני מומחה ברפ' שיניים

והנה אתר שלו והוא גם מסביר קצת - http://www.rodvet.com/hebrew/104554.html ואיך את? איך הולך באירופה?

 

[housty]

תודה, לא מצאתי את האתר שלו...

באירופה מאוד מעניין ומלמד, כאן אני נפגשת בצורה די קיצונית בהבדל בין רוכבים מקצוענים לבין רוכבים לשם ההובי...מה שבארץ לא ממש קיים...(לפחות לא כך). בכל תחרות יש ספונסרים גדולים (אאודי למשל), להם יש אין סוף סוסים וכל רוכב שמייצג אותם עובד כאן בפרך...מתחרה על 6-7 סוסים ביום, חלקם רק רוצים להתהפך עם הרוכב, בקיצור, לא כזה ורוד, לפחות לדעתי. יש גם רוכבים לשם ההנאה- אבל ההבדל הוא משמעותי, הישיבה בדרך כלל מאוד לא יציבה, הסוסים לא אילו שמישהו ישים עליהם מבט נוסף...בקיצור, הבדל גדול וניכר הן ברמות והן בסוסים. והינה אני- לא ממש הובי ולא ממש מקצוענית, לפחות לא כמו רוכבי הספונסרים...בקיצור, זה מקום חדש עבורי, וזה מפגיש אותי עם הרבה שאלות שלא ממש חשבתי עליהן עד עכשיו בצורה כזאת. מגז האויר כאן "קייצי", כלומר שיש רגע שמש רגע גשם...כמו חורף אצלנו רק טיפה יותר חם. האנשים כאן נחמדים, אבל מכיוון שלא תמיד אני מבינה מה הם אומרים, אז לא בטוח שהם באמת נחמדים... אני לומדת המון, בעיקר מי הדילרים הרציניים פה, על מי אפשר לסמוך וממי עדיף להתרחק וכו'. אבל זהו, אני כאן רק שבועיים, מקווה להתפתח כמה שרק אפשר, ומקווה למצא ספונסר שירצה שאני ארכב לו על הסוסים (אבל 2-3 מספיק, לא צריך הרבה יותר...) ומה אצלך? מה חדש בארץ?

 

[תםטםOHIO]

היי את,

ספרי עוד, אני בעיקר מקנאה לנוכח התיאורים, ואשכרה מרגישה גאה בך על הצעד שהחלטת ועשית ומחזיקה לך אצבעות. מצאת כבר מקום לרכב? חוות בית או בסיס? אני זוכרת את תחושת הזרות שאת מדברת עליה, עם השפה, עם האנשים, את הקשיים והאי וודאות, ואת המפגש עם המון רוכבים והפרופורציות שזה מעמיד. אחרי שקראתי את ההודעה שלך, גיגלתי קצת על גראנדפריים בקפיצות ונהיה לי חשק עצום להתחרות שוב, לרכב באירופה, ואפילו... להוכיח..., אבל אז נזכרתי בגרנד-פריים (LOL) ועבר לי. אז זה אצלי ולא מעניין. יש לי תחושה שאני מכירה את השאלות שהזכרת, אם תרצי אשמח אם תעלי אותן כרעיון לדיון, בכל מקרה - "כאן בארץ" , אני לפחות, מחכה לעדכונים ממך (לפעמים נוסעים זה מתחיל בשבועיים ונשארים אפילו כמה שנים...) ושומרת לך חיבוק חם

 

[housty]

הינה דוגמה שממחישה את ההבדלים:

כאן, בהולנד, הכל למכירה, בכלל באירופה, אם אתה רוכב על סוס, זה כדי לשפר אותו ולמכור אותו, לא כדי לאהוב אותו, להתחבר אליו, ולשמור עליו כי אתה אוהב אותו...זה ביזנס. למשל- אתמול בתחרות, היתה רוכבת שהשטטחה על הרצה עם הסוס שלה, הסוס קם והחל לצלוע. אז שמעת "שיט" מהרוכבת. ולי עבר בראש- שיט כי כואב לו, או שיט כי הוא שווה אולי פחות עכשיו? וכולם המשיכו כאילו כלום. ורק אני, או כך לפחות נדמה לי, שמתי יד על הפנים, כי לא יכלתי ממש לעצור את הדמעות על הסיטואציה, שנתראתה מאוד כואבת, ועל כך שאף לא לאחד מהאנשים שם, נראה שאכפת באמת מהחייה. ופה זאת הההדילמה שלי עם עצמי. אני טוענת לאהבת סוסים- אז מה אני עושה בספורט, אם לא מנצלת אותם... כמובן שזה הרבה יותר קיצוני כשאתה עושה מזה ממש ביזנס, אבל יש בזה, מהניצול, כשאתה גם בצד של החובבן שרוכב לא לשם הביזנס... הדבר היחיד שאני רוצה זה לראות עד כמה רחוק אני יכולה להגיע, זה תמיד סיקרן אותי...עכשיו השאלה, מה אני מוכנה להקריב בשביל לדעת... אז אני מקריבה את הבית שלי- אני באירופה הקרה ולא בישראל החמה, אני מקריבה את המשפחה אני מקריבה את החברים אני מקריבה כל חודש כסף כדי לממן את עצמי כאן אני מקריבה את הסוסה שלי- ומתאמנת עליה ומקווה שהיא תחזיק מעמד כמה שיותר, אני מקריבה את הפרנסה שלי בישראל לתקופה הזאת, אבל- זה לא מספיק! וזה בדיוק האתגר- אני יכולה להחליט, עוד היום שהמטרה שלי היא לרכב אצל דילר. אבל אני לא ממש רוצה לרכב כל כך הרבה ועל סוסים זבלים, "לתקן" אותם ואז למכור לפרייר שיגיע... אני יכולה לפתוח עסק למכירת סוסים באירופה, אבל אם יש משהו שאני שונאת זה למכור סוסים... אני יכולה לאמן כאן אנשים- ובכך להשיג עוד מימון לרכיבה- אבל זה די דומה למה שעשיתי בארץ, ובסוף היום, כבר אין כוח וחשק להשקיע גם בסוס... בקיצור, מה שאני רואה כרגע, זה שלחיות מסוסים זה לא ממש פשוט, ולחיות מתחום אחר ולעסוק בסוסים כתחביב- משאיר אותי רחוק מדי מהחייה עצמה. אז השאלה היא כרגע, מהו שביל הזהב שנכון לי, כדי להגיע למטרות שלי, ולהשאר נאמנה לעצמי, עם חשק לראות סוסים גם מחר בבוקר...

 

[תםטםOHIO]

זה ביזנס,

נכון. אולי היא אמרה שיט כי, את יודעת.. שיט הפנס.. יש גם מאמנים שיש אהבה. אבל זה נכון שזה נהיה מנוכר ומחושב עפ"י מדדים שונים לגמרי ושלפעמים הבינוניות היא מופלאה..., אני עמדתי במקום דומה. והגעתי לאותן השאלות, האמת, הבחירה שלי היתה לעבוד מול מאמנים ולאלף עבורם ולהתחרות. זה גם לא היה פשוט אבל היה נראה הבחירה הסבירה ביותר עבורי, ובחרתי מאמנת מוצלחת, אבל זה שיעור גדול בלדאוג לעצמך. בBURGEN OP ZOM (אם אני זוכרת נכון את האיות של העיר הזאת) יש חווה מדהימה עם 2 מאמנות מצוינות, וסוסים ברמה גבוהה לקפיצות. אני אחשוב על עוד מקומות שהכרתי שם, אבל זה היה לפני 11 שנים. אני מאד מבינה מה שאת כותבת, על הדרך, על הדרישות ממך, על ההקרבה, על המטרות ומשמעותן..., אם להתפלצף קצת, אז כל רגע הוא חלק מהדרך, וחשובה השאלה הזאת כבדיקת דופק מדי פעם. אני גיליתי 2 יסודות חזקים מאד - גם כשאין לך חבל, ואת צריכה אחד דחוף- הוא מתגלה פתאום אחרי צעד, בדיוק החבל הנחוץ בדיוק באורך הנכון וזה במילים אחרות גם הקצב המתאים לך ושהוא מהדהד ושומר עלייך. ושהחברים שהכרתי כשהייתי רחוקה מהבית נשארו חבריי הטובים שנים רבות אח"כ, גם אם כמעט לא נפגשנו יותר, או אם הכרנו לזמן קצר יחסית. מחכה לקרוא ממך. (אפשר גם במייל

)

 

[giri]

מעניין מאד לקרוא

אני לא חושבת שאי פעם ראיתי את הדברים מהצד שאת מתארת עכשיו. זה גורם לי לתהות אם אולי יותר טוב במצב בארץ, שאמנם אומר שהרמה יותר נמוכה בספורט המקצועני, אבל גם שיש יותר רגש, יותר קשר עם הסוסים... קשה לי לראות את הרכיבה כספורט "קר", יש בי צד (אולי נאיבי?) שרוצה לחשוב שיש קשר מסויים בין הסוס לרוכב שלו, שהרוכב אוהב ומטפח את הסוס, שהם צוות. אני חושבת שבארץ זה די קורה, ולפי מה שאת מתארת - בספורט המקצועני באירופה, אולי פחות.

 

[dixie chick]

כשאני הייתי בארה"ב ראיתי את שני הצדדים

יש תמיד הכל מהכל... גם את זה רק ביזנס, אדם שהסוס היוקרתי והמנצח שלו יפצע ישקיע בטיפולים יקרים והכל הכי טופ לעומת איזה חובב קטן שהסוס שלו יפצע ולא יהיה לו את כל הכסף לטיפולים מורכבים... אגב אני מכירה גם הרבה בעלי סוסים שגם יש להם סוסים מנצחים וגם אוהבים אותם מאוד ומטפלים בהם... יש את כל הקשת מה שאתם מתארים זאת מחלת האנושות כולה, איך אתה יכול להתפרנס ממשהו שאתה אוהב ולהמשיך לאהוב אותו? זאת שאלה לדיון אולי חדש ומעניין

 

[housty]

כמה רעיונות לדיון

1. מה שהצעת- איך אתה יכול לעסוק במשהו ועדיין לאהוב אותו. 2. איפה עובג הקו בין מקצוען לחובבן. 3. איפה עובר הקו בין אהבת הסוס לניצול הסוס. מה דעתכן? במה נתחיל?

 

[תםטםOHIO]

יש לי תחושה ../images/Emo160.gif

דיברת קודם על ההקרבה שבעבודה, ואני לא רואה את הבעיה הזאת באף אחת מהשאלות שהעליתן, אני חושבת שיש משהו שנתפש כמובן מאליו כשבעצם הוא לא. הדרישה העצמית להוכיח, להצליח ביחד עם הסוס, להתחרות, להגיע להשגים, כשמצד שני כולנו יודעות שמדובר באימונים יומיומיים, בשעות רבות של הכנה לרכיבה, למעשה בהקרבת חיים, והרבה פעמים הבחירה בזוגיות, באזור מגורים, בסביבה, נעשית עפ"י שיקולים שכרוכים ברכיבה שלנו, באחזקת הסוסים וכ' מה מידת ההקרבה העצמית ברכיבה שלנו ובבחירה לעבוד במקצוע הסוסים, או להתחרות עם סוסים. האוסטי, כתבת שאת שמה הרבה תחת ריסק ואני מסכימה, ואילו, מהצד השני יש משהו שסוחף ולא מוותר על אף ההקרבה. מה זה? מה יש בתחרות, ברצון ללמוד שגרם לי ולך ולדיקסי ולעוד רבות שכתבו על זה כאן לנסוע רחוק וללמוד על סוסים במקומות אחרים, להתנסות איפה שאפשר להגיע והשאיפה היא לגרנד פרי, לHaute Ecole, למגבלות הגופניות שלנו ושל הסוס, לאן? ואולי עוד שאלה שאני שומעת מהרבה מאד אנשים על שאיפתם להתקדם, ועל המחשבה שיש לאן להתקדם מחוץ לכתלים של הסוס בין הראש והזנב. אז - לאן יש להתקדם? זהו, שאלות לאמצע הלילה

where ever you are

 

[housty]

אין כמו החיבור לתחושת החיבור...

החיבור להרגשה הטובה, החיבור לסוס החיבור לעצמי, החיבור להצלחה, לכאב, לאתגר, לפחד, לריכוז... כל אדם מוצא את החיבור הזה במקום אחר- אבל ברגע שהחיבור ב=הזה הוא דרך ועם הסוסים- אז אבוד לך...... לילה טוב... אגב, יורד פה גשם!!!!!!

 

[housty]

אופס...