דבר ראשון- שיהיה בהצלחה
נלך בסדר הפוך-
יש חוק שמגן עליך מפני פיטורין-
"אסור לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית בימי ההיעדרות בגין הטיפולים ובמשך 150 ימים שלאחר תום ההיעדרות, וזאת ללא תלות בוותק של העובד/ת במקום העבודה"
מקווה שזה קישור עדכני - קישור
מגיע לך ימי מחלה- אינני סגורה על זה אבל נראה לי שצויין כאן בקבוצה שזה 14/16 יום לשנה מתוך מניין הימי מחלה שלך.
כדי לפטר אותך היא צריכה לעבור וועדה של משרד הכלכלה, וכמובן ששם לא יקבלו עילה של "התחילה טיפולים", אבל תמיד ניתן להסוות את זה מאחורי משהו אחר, ולא תמיד ניתן להסתמך על הוועדה שתבין זאת. מצד שני, נראה לי שרוב המעסיקים לא פונים לוועדות כאלה אלא אם יש סיבה מוצדקת מאוד.
האם לספר לבוסית- אינך מחוייבת לפי חוק. אני אישית בגישה שכל עוד את יכולה להסתיר זאת אז עדיף לא לספר. אבל לשיקולך. זה נראה לי גם תלוי בך, כמה את "לוקחת קשה" פיסית (/נפשית) את עניין
הטיפולים. בעיקרון יומים אחרי השאיבה את כבר יכולה לחזור לעבודה, ולהחזרה אין שום צורך ביום מחלה א"כ (פרט לשעה/שעתיים בוקר) בהנחה שאת בעבודה משרדית ולא פיסית.
אני עברתי עבודה לפני 10 חודשים, אחרי השאיבה (לפני כן עבדתי במקום בו סיפרתי רק בגלל שאושפזתי עם תגובת יתר מהשאיבה, וזה היה בדיוק כשעדכנתי שמתחילה עבודה אחרת.. כך שלא היהי נעים לי להעלם בלי להגיד מדוע). למקום העבודה החדש עד היום לא אמרתי. סה"כ יצא לי להפסיד עבור ההחזרות רק כשעתיים עד היום ועוד איזה שעתיים להיסטרו' אבחנתית... יוצאת בשש וחצי בבוקר לבדיקות דם ואולטרסאונד, החזרות חלקן נפלו ביום שישי, ומה שלא- הגעתי מוקדם בבוקר ועד עשר בבוקר כבר הייתי בעבודה. פגישות עם רופאים מוקדם בבוקר... קשה לי להאמין שמישהו בעבודה השנייה שלי חושד משהו לגבי הטיפולים. וטוב לי שכך.
לדעתי אם יש לך אפשרות להסתיר איכשהו את השאיבה, לא הייתי מספרת. תרמזי שזה איזושהי בדיקה בבטן שדורשת מנוחה א"כ (רוב הסיכויים שיניחו שמדובר בקולנסקופיה או משהו כזה). אם חלילה תראי שהגוף שלך מגיב חלש להורמונים, מה שמגדיל את הסיכוי שתצטרחי עוד מספר שאיבות ובמרחקים קטנים זה מזה, אז כן כדאי לספר- כי כבר קשה להסתיר 3 ימים העלמות פעם בחודשיים. אך מחזיקה לך אצבעות שזה לא יהיה המקרה.
