אוי, במבי...
אם היו אחוזי הצלחה גבוהים לבית חולים מסויים, היינו רצים לשם. אבל אחוזי ההצלחה מאוד דומים בכל בתי החולים בארץ. לכן, הולכים לזה שנוח מבחינת המיקום, לזה שקיבלנו המלצות אישיות עליו. בבתי חולים הציבורים אין רופא "צמוד" שמטפל בך לאורך כל הדרך. הרופא התורן הוא זה שקובע את פרוטוקול הטיפול, מבצע את השאיבה/ההחזרה וכו´. יש לזה יתרונות וחסרונות. אני מטופלת באיכילוב. אני מרוצה מהצוות, מהמעבדה, קצת פחות מהאחיות (מתברר, שיש לי וורידים בעייתים). הנושא של טיפול "אישי" התחיל להפריע לי, לכן התחלתי ללכת פרטי אל אחד הרופאים לקביעת פרוטוקול הטיפול. נושא המיקום - חשוב, כי במהלך הטיפול צריכים להיגע לא פעם ולא פעמיים לבדיקות דם/US. בהצלחה. אולה.