טיפולי המרה
השלום והברכה לכולם ! מצ"ב לעיונכם, תגובות מטפלים דתיים לטיפולי המרה. התגובות המובאות כאן נכתבו בתגובה למאמר שהתפרסם בג'רוזלם פוסט ע"י ד"ר ג'סל ספיצר אשר תומך בטיפולי ההמרה. תגובה 1: "ד"ר ספיצר גילה את שכבר ידענו: יש אנשים הומוסקסואלים או ביסקסואלים בעלי "מוטיבציה גבוהה" שיכולים במשך פרקי זמן מסוימים לשנות את התנהגותם המינית בעזרת מגוון של אמצעי "שינוי". עם זאת, הוא כלל לא ביסס והוכיח את טענתו שהנטייה המינית עצמה יכולה להשתנות. המדגם של ספיצר נלקח בעיקר מקרב אנשים שקשורים בפעילות של הקבוצה הנוצרית השמרנית "ex-gay" (גיי-לשעבר) שמטרתה להפוך הומוסקסואלים להטרוסקסואלים וכן מקרב אנשים שקשורים בארגון NARTH (האיגוד הלאומי למחקר ולטיפול בהומוסקסואלים) שפועל על בסיס הדעה הקדומה שהומוסקסואלים אינם מסוגלים לחיות חיים יצרניים ושמחים כהומוסקסואלים. מסקנותיו התבססו על ראיונות טלפוניים, לא על ראיונות עומק פנים אל פנים. רבים מהמרואיינים נשואים ויש להם ולבני/בנות זוגם מניע ברור לשקר או להכחיש שעדיין נותרו דחפים או התנהגויות חד-מיניים. הן המדגם המוטה והן אמצעי איסוף המידע הבעייתיים שננקטו מעוררים שאלות לגבי מהימנות ותוקף התוצאות, שרבים כבר ביקרו אותן. אלה מאתנו שעבדו עם אנשים הומוסקסואלים ולסביות שהיו בעבר ב"טיפול מתקן" נוכחנו לראות כיצד ניסיונותיהם לוותר על מיניותם במשך תקופות ארוכות מלווים בדרך כלל בלחץ ובדיכאון עקב ערעור הדימוי העצמי שקשור בדחיית חלק מהותי זה באישיות. למרות שביסקסואלים יכולים למצוא אושר במסגרת נישואים הטרוסקסואלים מסורתיים, הומוסקסואלים, בסופו של דבר, אינם מסוגלים לכך. נכונה הטענה שד"ר ספיצר היה איש מפתח בהחלטת האיגוד הפסיכיאטרי של ארה"ב (APA) משנת 1973 להוציא את ה"הומוסקסואליות" מרשימת מחלות הנפש. אך עלינו לתהות מדוע אדם עם רקע מקצועי מכובד כשלו עושה שימוש בטכניקות מפוקפקות ובמדגם משוחד כדי להוכיח שניתן לשנות את הנטייה המינית, תפיסה שמוטלת בספק על-ידי כל ארגוני בריאות הנפש בארה"ב. ד"ר ריצ'רד א. איסיי (Isay) פרופ' לפסיכיאטריה קלינית ב"ס לרפואה וייל באוניברסיטת קורנל תגובה 2: "כאנשי טיפול אורתודוקסיים שטיפלו במספר רב של יהודים דתיים שמתמודדים עם סוגיית ההומוסקסואליות, הופתענו והצטערנו לקרוא את מאמרו של ג'סל. במאמר, מציע ג'סל ש"טיפול מתקן" היא אופציה ממשית ושהסרט "לפניך ברעדה" פגום משום שאינו כולל דוגמאות של הצלחת טיפול שכזה. למעשה, בשנת 1997, האיגוד הרפואי של ארה"ב (AMA) והאיגוד הפסיכולוגי של ארה"ב (APA) הצהירו ש"טיפול מתקן" עלול להיות "לא יעיל ומסוכן" עבור מרבית המטופלים, אם לא עבור כולם. לכן, הוכרז כאופציית טיפול לא לגיטימית. אפילו על-פי הסטטיסטיקות של הגופים הנוצרים עצמם (שמטיפים לשינוי בנטייה המינית) רק 30% מאלה המנסים לשנות את נטייתם המינית מצליחים בכך. מעניין ש"הצלחה" מוגדרת אך ורק שנה אחת של התנזרות ממין או שנה של נישואים הטרוסקסואלים. כמטפלים, אנו רואים את הכאב ואת התוצאות של נישואים אלה, כאשר לעיתים קרובות, לאחר שנים, ישנה חזרה להומוסקסואליות למרות ניסיון כן להתאים את עצמם לחיים ההטרוסקסואלים. למצבים כאלה עלולים להיות השלכות הרות אסון עבור בני הזוג, הילדים, וכמובן עבור האנשים עצמם. העובדה שאין כלל מחקרים ארוכי-טווח שמאשרים את מידת ה"הצלחה" של הטיפולים הללו מחזק את הטענה שלא כדאי להוביל אנשים לכיוון טיפול זה. ייתכן והשינוי אפשרי אך טרם ידוע האם יש טכניקה ברורה ובדוקה שמסייעת בתהליך זה. מה שכן ברור הוא שישנן תוצאות הרסניות עבור אנשים שמולכים שולל." ד"ר אבא א. בורוביץ' עו"ס נעמי ס. מרק בברכת חונן הדעת ושבוע טוב לכל בית ישראל
השלום והברכה לכולם ! מצ"ב לעיונכם, תגובות מטפלים דתיים לטיפולי המרה. התגובות המובאות כאן נכתבו בתגובה למאמר שהתפרסם בג'רוזלם פוסט ע"י ד"ר ג'סל ספיצר אשר תומך בטיפולי ההמרה. תגובה 1: "ד"ר ספיצר גילה את שכבר ידענו: יש אנשים הומוסקסואלים או ביסקסואלים בעלי "מוטיבציה גבוהה" שיכולים במשך פרקי זמן מסוימים לשנות את התנהגותם המינית בעזרת מגוון של אמצעי "שינוי". עם זאת, הוא כלל לא ביסס והוכיח את טענתו שהנטייה המינית עצמה יכולה להשתנות. המדגם של ספיצר נלקח בעיקר מקרב אנשים שקשורים בפעילות של הקבוצה הנוצרית השמרנית "ex-gay" (גיי-לשעבר) שמטרתה להפוך הומוסקסואלים להטרוסקסואלים וכן מקרב אנשים שקשורים בארגון NARTH (האיגוד הלאומי למחקר ולטיפול בהומוסקסואלים) שפועל על בסיס הדעה הקדומה שהומוסקסואלים אינם מסוגלים לחיות חיים יצרניים ושמחים כהומוסקסואלים. מסקנותיו התבססו על ראיונות טלפוניים, לא על ראיונות עומק פנים אל פנים. רבים מהמרואיינים נשואים ויש להם ולבני/בנות זוגם מניע ברור לשקר או להכחיש שעדיין נותרו דחפים או התנהגויות חד-מיניים. הן המדגם המוטה והן אמצעי איסוף המידע הבעייתיים שננקטו מעוררים שאלות לגבי מהימנות ותוקף התוצאות, שרבים כבר ביקרו אותן. אלה מאתנו שעבדו עם אנשים הומוסקסואלים ולסביות שהיו בעבר ב"טיפול מתקן" נוכחנו לראות כיצד ניסיונותיהם לוותר על מיניותם במשך תקופות ארוכות מלווים בדרך כלל בלחץ ובדיכאון עקב ערעור הדימוי העצמי שקשור בדחיית חלק מהותי זה באישיות. למרות שביסקסואלים יכולים למצוא אושר במסגרת נישואים הטרוסקסואלים מסורתיים, הומוסקסואלים, בסופו של דבר, אינם מסוגלים לכך. נכונה הטענה שד"ר ספיצר היה איש מפתח בהחלטת האיגוד הפסיכיאטרי של ארה"ב (APA) משנת 1973 להוציא את ה"הומוסקסואליות" מרשימת מחלות הנפש. אך עלינו לתהות מדוע אדם עם רקע מקצועי מכובד כשלו עושה שימוש בטכניקות מפוקפקות ובמדגם משוחד כדי להוכיח שניתן לשנות את הנטייה המינית, תפיסה שמוטלת בספק על-ידי כל ארגוני בריאות הנפש בארה"ב. ד"ר ריצ'רד א. איסיי (Isay) פרופ' לפסיכיאטריה קלינית ב"ס לרפואה וייל באוניברסיטת קורנל תגובה 2: "כאנשי טיפול אורתודוקסיים שטיפלו במספר רב של יהודים דתיים שמתמודדים עם סוגיית ההומוסקסואליות, הופתענו והצטערנו לקרוא את מאמרו של ג'סל. במאמר, מציע ג'סל ש"טיפול מתקן" היא אופציה ממשית ושהסרט "לפניך ברעדה" פגום משום שאינו כולל דוגמאות של הצלחת טיפול שכזה. למעשה, בשנת 1997, האיגוד הרפואי של ארה"ב (AMA) והאיגוד הפסיכולוגי של ארה"ב (APA) הצהירו ש"טיפול מתקן" עלול להיות "לא יעיל ומסוכן" עבור מרבית המטופלים, אם לא עבור כולם. לכן, הוכרז כאופציית טיפול לא לגיטימית. אפילו על-פי הסטטיסטיקות של הגופים הנוצרים עצמם (שמטיפים לשינוי בנטייה המינית) רק 30% מאלה המנסים לשנות את נטייתם המינית מצליחים בכך. מעניין ש"הצלחה" מוגדרת אך ורק שנה אחת של התנזרות ממין או שנה של נישואים הטרוסקסואלים. כמטפלים, אנו רואים את הכאב ואת התוצאות של נישואים אלה, כאשר לעיתים קרובות, לאחר שנים, ישנה חזרה להומוסקסואליות למרות ניסיון כן להתאים את עצמם לחיים ההטרוסקסואלים. למצבים כאלה עלולים להיות השלכות הרות אסון עבור בני הזוג, הילדים, וכמובן עבור האנשים עצמם. העובדה שאין כלל מחקרים ארוכי-טווח שמאשרים את מידת ה"הצלחה" של הטיפולים הללו מחזק את הטענה שלא כדאי להוביל אנשים לכיוון טיפול זה. ייתכן והשינוי אפשרי אך טרם ידוע האם יש טכניקה ברורה ובדוקה שמסייעת בתהליך זה. מה שכן ברור הוא שישנן תוצאות הרסניות עבור אנשים שמולכים שולל." ד"ר אבא א. בורוביץ' עו"ס נעמי ס. מרק בברכת חונן הדעת ושבוע טוב לכל בית ישראל