טיפולי בית

[t a n a]

טיפולי בית

אני מתלבט מקצועית בנוגע לטיפולי בית. האם נכון לטפל בבית רק כאשר המטופל מנוע מלהגיע לקליניקה מסיבות רפואיות, או מגבלות בניידות, או גם כאשר משפחת המטופל, במקרה זה ילד, אינה מסוגלת להתארגן ולהביא אותו לטיפול. במקרה המדובר, ההורים מודעים לצורך בטיפול, אך לא מצליחים להתמיד ולהגיע, וההסבר שנתנו, מבלי לפרט, מאוד הגיוני ומובן. כלומר, זה או טיפול בבית על חסרונותיו או כלום. האם יש יתרונות בטיפול בית?

 

[מיכל בן טובים]

זה קצת תלוי באופי המטפל והמטופל

והבעיה. אני לא מוצאת את זה מוצלח ולא רואה יתרונות, והארגון של המשפחה בכל מקרה חשוב כמטרה. אבל גמני אשמח לשמוע עוד דעות

 

[y o l u]

לא יודע לגבי ילדים אבל

בעבודה עם מבוגרים (לאחר CVA, פרקינסון, החלפת מפרק ירך וכו') מצאתי שהעבודה בסביבה הביתית מאפשרת לראות ולהתייחס להקשר שבו הפעילות מתקיימת, הן הפיזי (תנאי הדיור) והן המשפחתי (התערבות של בני המשפחה האחרים, היחסים ביניהם, איך הבית מתנהל וכיוב'). בנוסף, זה איפשר לעבוד על "הדבר האמיתי" בלי להסתמך על כך שהמטופל יעשה הכללה/ העברה של מה שנלמד/ תורגל בקליניקה לסביבה ה"אמיתית".

 

[sarale20]

לגבי ילדים

זה יכול להיות יתרון גדול מאוד לעשות את הטיפול בבית. אני לא יודעת כמה שעות בשבוע יש לך עם הילד,(ואיזה סוג טיפול מדובר.) בטח לא יותר משעה שעתיים והרעיון הוא שהאמא תעשה את ההמשך בתרגול יומיומי . לאמא אין בבית את הציוד שיש לך בקליניקה . בתור אחת שעובדת עם ילדים (לא מרפאה בעיסוק) אני רואה שלפעמים מטפלים נותנים תרגילים הביתה , ההורים רואים שאין בבית ציוד מתאים אז משנים קצת את התרגיל ולא שמים לב שבכך הרבה פעמים מפספסים את המטרה. בקיצור יכול להיות שטיפולים מסויימים, כשהם נעשים בבית יש להם אפקט הרבה יותר גדול על ההתקדמות של הילד כי הרבה יותר קל לחזור עליהם במשך השבוע. בהצלחה

 

[t a n a]

מדובר בטיפול התפתחותי

התחלנו הערכה מסודרת ואחריה לא ברצף כארבע פגישות. מדובר בילד בן 5 וחצי, ראיתי בעיקר מרכיבים הנוגעים להתארגנות ואולי יותר חוסר נסיון בהתמודדות עם מטלות הדורשות התארגנות וארגון חשיבה, מעט קשיים גרפומוטוריים, והבסיס הסנסורי מראה תמונה מורכבת למדי. אבל במיוחד נראה קושי גדול להשתתף במפגשי הגן. אין לי כוונה לקבל "טיפים" מהפורום או עצות טיפוליות אינסטנט, התיאור נוסף רק לשם הרחבת התמונה. אני נוטה לחשוב שיש "קייס" לטיפול במסגרת הביתית ורוצה מאוד לשמוע מה דעת הקולגות, לכאן ולכאן.

 

[שרון שני גונן]

אני בעד

וקצרה היריעה מלפרט את שלל הסיבות שבגללן אני חושבת שעל תפקוד כדאי לעבוד כשלם, ועדיף בסביבה הטבעית. לטעמי כדאי להתבונן בתפקוד, ולהבין מהם הדברים בסדר היום, המשימות והפעילויות שבהם באים הקשיים לידי ביטוי. מה נראה שמקור הקושי, וכיצד ניתן להתערב בדרך היעילה ביותר. אם הבסיס הסנסורי מראה תמונה מורכבת, כדאי לטפל בו תחילה, על מנת לנקות את התמונה התפקודית ממרכיב זה ככל האפשר, מה גם שניתן לעשות זאת בזמן קצר יחסית. להשקפתי, לא ניתן לטפל במרכיב זה ביעילות בקליניקה, אלא רק בסביבה הטבעית. עם זאת, כדאי להכין תכנית התערבות מסודרת, ולשמור על מסגרת ברורה וידועה, שכן החריגה מגבולות הקליניקה מזמנת לנו אתגרים רבים ומכשולים שאיננו רגילים להתמודד עימם. בהצלחה, בכל מה שתבחרי לעשות שרון

 

[יעל ניסן]

אני לא הייתי מתלבטת

(אלא אם כן יש לך משהו נגד נסיעות). אם צריך לבחור בין טיפול ל'אין טיפול' והתנאי הוא להגיע הביתה, הייתי מגיעה הביתה. כשבודקים יתרונות מול חסרונות - וברור לך מאוד שהטיפול חיוני - באמת שאני לא מבינה בה ההתלבטות. הרי הילד לא מגיע כי ההורים שלו לא מאורגנים. זה לא קשור אליו בכלל. וכמו שאמרו לפני, יש גם ייתרונות בטיפול בבית בסביבה הטבעית, לא רק חסרונות.