טיפה תיסכול...

ambtia

New member
טיפה תיסכול...

אם הייתי יכולה לקפוץ אתה חושב שלא הייתי קופצת, אם הייתי יכולה לרוץ לעולם אם הייתי יכולה להעלם כבר בפעם הראשונה, למעשה תמיד יכלתי אבל בכל זאת חשבתי שהיה מה לאבד לאבד את מה שהם חושבים שאין לי את החברים שאין לי את ההנאה בצבא שלא הייתה לי- הרי גם ככה הם חושבים שאין לי דבר כבר פעם רציתי כבר ככ הייתי קרובה להיות אצלך שם כנירא שגם אתה אותי לא רצית כי לפני שניסיתי להגיע שיתקת אותי ועייפת אותי פעמיים ברציפות שכבר לא היה לי כח לחשוב על שביל הזהב אלייך ולא שעכשיו יש לי מה לאבד בסהכ חודשיים שנשאבתי אלהם כי הם אמורים לקבוע את המחר אבל איזה מחר למה להתאמץ הרי כל אחד כאן היה מעדייף שלא אהיה כאן הרי בזכות "האושר" הזה שהוא כמו תמיד אני החיים שלהם שנואים, באמת שהייתי קרובה אלייך אני מניחה שאתה כבר יודע וכברכה שיתקת אותי פעמיים באותה התקופה אמרתי בלב תודה כי לרגע שחכתי כמה לכולם היה יכול להיות יותר קל, אבל מה בעצם עשית? שינית לי את הנקודת מבט אבל לא נתת בם קמצוץ של פתיחות ולו טיפה שינוי כלפיי אז אולי עכשיו תקבל אותי כי גם שני התקפים לא עזרו.
 
סבלנות

בחרת להציג עצמך קצת באופן מיתגרה. כתבת יפה מאוד, מענין ונוגע בלב. לכולנו יש רגעים קשים, אבל יש גם הטובים, חלקם פשוט באים ואת חלקם צריך ליצר, ליזום. יש לך עוד מספיק שנים ליוזמה והשתפרות. אין ספק שעם היכולת כתיבה כזו יש לך עתיד. אז אני שמח שמצאת בנו שוטפים, יש לך משהוא משוטף איתנו. אני אב לילדה עם אפי' מאוזנת. מאיזה גיל זה התחיל אצלך? ואיך את מטופלת.
 

ambtia

New member
לאבא של אפי...

למה להציג את עצמי באופן מתגרה? בגלל שכתבתי שאין לכם מה להגיב? זו לא הייתה הכוונה, הייתי בסערת רגשות אז כתבתי את הדברים על המקום.. ורציתי תגובה, רציתי שמשהו יגיד משהו ... כמו שאתה כתבת, לא להתגרות, רק לקבל תמיכה, זה הכל.
 

מסודי17

New member
תמיד צריכה להישאר לך תקווה קטנה

ואני מאמין שיש , את רוצה לספר את הסיפור שלך?
 
בחיים יש רגעים קשים

ויש רגעים קלים אבל אני רוצה לדעת קצת יותר על מה יצא הקצף
 

ambtia

New member
על מה יצא הקצף...

אני שמחה שאתם כותבים לי.. אבל אני מעדיפה את הפירוט טיפה להשאיר לעצמי, נדמה לי כי חשפתי כבר הרבה מעצמי לפעמים פשוט נדמה לי שרק אני במצב הזה
 
אני יכתוב לך

במוצ"ש, פשוט כבר נכנסה שבת ואין לי הרבה זמן להגיב בסדר אז בינתיים שיהיה שבת שלום וצריך הרבה אופטימיות בחיים אז אפשר מידי פעם לחייך יש פתגם שאומר חייך אל החיים הם יחייכו אליך בחזרה
 
חשפת הרבה מעצמך?

יש לך אפילפסיה וקיבלת 2 התקפים. זה הרבה? ואל תתעצבני שלא עונים לך על השניה, אנחנו לא כאן כל היום... (ואת כותבת יפה וברוכה הבאה..)
 

ambtia

New member
לחתולה...

לא הבנתי ממה שכתבת לי... רשמת --- היו לך שני התקפים זה הרבה? כאילו זה לא נחשב כי זה רק שניים כי יש אנשים שיש להם יותר? כי אני לא חושבת שאפשר עלפי מדד לקבוע מתי או כמה התקפים צרייך בשביל שזה ישפיע על בן אדם... יכול להיות שלא הבנתי אותך נכון... אז הייתי שמחה לשמוע למה התכוונת.
 

ruthty

New member
שלום חמודה

לא יצא לי לענות לך היות והיתי עסוקה קודם כל אם תצטרכי תמיכה אני כאן דעי לך לכל אדם יש רגעים קשים ורגעים קלים יותר השאלה איך את רואה את הדברים זה לא משנה אם זה התקף אחד או שניים השאלה היא איך הגוף מגיב אבל אם את חזקה ורואה דברים בחיוב אז הנשמה מתגברת על קשי הגוף וכך את כמה וממשיכה את היום עושה דברים שאת אוהבת וזה נותן סיפוק
 
הי

לכתוב כך על המקום, זה כישרון. מיתגרה, זה שכתבת חזק, כך שאי אפשר לא להגיב. ומה אם האפילפסיה? בזה , נידמה לי, את לא חושפת את עצמך.
 

חייםלוי

Member
מנהל
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

את מתארת בצורה כשרונית את המצב הלא נעים שהאפילפסיה מעמידה לפנינו כהתקפים באים בזמן הלא נכון והזמן הוא תמיד לא נכון. נראה לי שיש בשיר גם ביטוי לדחייה שהיא קשה עוד יותר מההתקפים עצמם. זה שלא ענו לך מייד זה מכיוון שזה פורום ולא צ'אט. אנשים לא נמצאים כל הזמן בפורום. אני, למשל, ישנתי והתעוררתי רק עכשיו. את מוזמנת להישאר אתנו ולשתף אותנו כי זה הפורום המתאים
 

ambtia

New member
מה שעצוב....

זה שהפוך ממה שכולכם פירשתם, אני ממש שמחה שהיו לי ההתקפים.. באיזה מקום הם הרימו אותי... ממקום מאוד נמוך. לא קורה לכם שלפעמים אתה מוצאים את עצמכם אומרים .. איך מתאים לי התקף עכשיו.. להעלם ככה.. להיות המסכן בהצהרה לכמה ימים. אולי אני מדברת ככה כי היו לי 2 התקפים.. ואני לא יודעת איך זה.. למרות שאני כבר עם תרופות שלוש שנים אז אני כן חיה את זה..
 

חייםלוי

Member
מנהל
אני מצטער על חוסר ההבנה שלי ../images/Emo46.gif

לא הייתי רוצה שיהיהו לי התקפים. כבר הרבה שנים לא היה לי התקף אבל אני עוד זוכר את ההרגשה ולא הייתי רוצה את זה שוב. עם בעיות רצוי להתמודד בדרך אחרת. ואם להיעלם אפשר לכינרת ליומיים שלושה
 

ambtia

New member
אין לך על מה להצטער...

אולי בגלל שההתקפים נחתו עליי, ובסמיכות קרובה, אני לא זוכרת הרבה מכל התחושות של ההתקפים, אני רק זוכרת את הנשיכה על הלשון.. אני ממש לא זוכרת כלום מהתקופה הזו, יש לי חוסר סדר כזה בראש כשאני נזכרת בשבוע בית חולים, אני רק זוכרת שברגע שהיה לי את ההתקף זה ניתק אותי מהמציאות שכבר לא יכלתי לשאת...
 

r216

New member
אני יכולה להבין...

אני יכולה להבין את מה שאת אומרת, הרי ברור שאת לא רוצה התקף, זה מובן... זה פשוט מספק תירוץ כזה לעצירה של כל הבלאגן, לקחת אוויר ולראות איך ממשיכים.. לפחות ככה אני ראיתי את ההתקפים שהיו לי.
 

ruthty

New member
חבל שאת רואה את הדברים

בצורה כזאת אני מאמינה שיש לך הרבה מה לתת לחברה ולחברה לך
 

ענת71

New member
למה את כל כך פסימית?

אפילפסיה זה לא סוף העולם!!! גם אני חולה באפילפסיה ולצערי הרב אני עדיין לא מאוזנת אבל אין מה לעשות צריך לדעת לתמודד עם כל דבר אסור לך לאבד תקווה.
 
למעלה