טיטוס רברבן
- פותח הנושא רפי צבר
- פורסם בתאריך
אני מכיר אחד נמרד
אני מכיר סיפור דומה על נמרוד - אגדה מספרת שנמרד, שהיה גיבור ציד, ניסה לצוד את אלוהים וירה חצים כלפי השמיים. אלוהים הוריד עליו גשם של דם, ואמר לו שהוא כמעט ניצח, נשאר לו רק לנצח בריה קטנה ואז הוא ימשל בתבל. ה' שילח בו את היתוש, שבא אל אפו של נמרד והסוף ידוע.. לגבי טיטוס - מעבר למה שמספר השיר לא ידוע לי יותר..
אני מכיר סיפור דומה על נמרוד - אגדה מספרת שנמרד, שהיה גיבור ציד, ניסה לצוד את אלוהים וירה חצים כלפי השמיים. אלוהים הוריד עליו גשם של דם, ואמר לו שהוא כמעט ניצח, נשאר לו רק לנצח בריה קטנה ואז הוא ימשל בתבל. ה' שילח בו את היתוש, שבא אל אפו של נמרד והסוף ידוע.. לגבי טיטוס - מעבר למה שמספר השיר לא ידוע לי יותר..
novemberain
New member
התמונה -
ממש פה
ממש פה
novemberain
New member
תודה
עומר בן ארצי
New member
לפי מה שידוע לי
מסופר על טיטוס, מחריב בית המקדש השני, שהתרברב ורצה להראות שאלוהי היהודים הפסיד ולכן נכנס לקודש הקודשים, אליו נכנסו אך ורק כוהנים במועדים מיוחדים בשנה- טיטוס הראה לכולם שלא קורה לו כלום למרות סנכנס לשם ואם אני לא טועה הוא גם הכניס לשם בהמה (חמור-?) כדי לבזות יותר את היהודים . על כך נענש במחלה נוראה
מסופר על טיטוס, מחריב בית המקדש השני, שהתרברב ורצה להראות שאלוהי היהודים הפסיד ולכן נכנס לקודש הקודשים, אליו נכנסו אך ורק כוהנים במועדים מיוחדים בשנה- טיטוס הראה לכולם שלא קורה לו כלום למרות סנכנס לשם ואם אני לא טועה הוא גם הכניס לשם בהמה (חמור-?) כדי לבזות יותר את היהודים . על כך נענש במחלה נוראה
תלמוד בבלי, גיטין, פרק ה', דף נ"ו:
תלמוד בבלי, גיטין, פרק ה', דף נ"ו עמ' ב : "...נמי לא הוי אסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק מאי היא יומא קמא אשקיוה מיא דפארי למחר מיא דסיפוקא למחר מיא דקימחא עד דרווח מיעיה פורתא פורתא אזל שדריה לטיטוס (דברים לב) ואמר אי אלהימו צור חסיו בו זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא וכסבור הרג את עצמו שנאמר (תהילים עד) שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות אבא חנן אומר (תהילים פט) מי כמוך חסין יה מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע ניאוצו וגידופו של אותו רשע ושותק דבי רבי ישמעאל תנא (שמות טו) מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה באלמים מה עשה נטל את הפרוכת ועשאו כמין גרגותני והביא כל כלים שבמקדש והניחן בהן והושיבן בספינה לילך להשתבח בעירו שנאמר (קוהלת ח) ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו אל תיקרי קבורים אלא קבוצים אל תיקרי וישתכחו אלא וישתבחו איכא דאמרי קבורים ממש דאפילו מילי דמטמרן איגלייא להון עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין גבורתו אלא במים בא פרעה טבעו במים בא סיסרא טבעו במים אף הוא עומד עלי לטובעני במים אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה אמאי קרי לה בריה קלה דמעלנא אית לה ומפקנא לית לה עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה עלה ליבשה בא יתוש ונכנס בחוטמו ונקר במוחו שבע שנים יומא חד הוה קא חליף אבבא דבי נפחא שמע קל ארזפתא אישתיק אמר איכא תקנתא כל יומא מייתו נפחא ומחו קמיה לנכרי יהיב ליה ארבע זוזי לישראל אמר ליה מיסתייך דקא חזית בסנאך עד תלתין יומין עבד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש תניא אמר רבי פנחס בן ערובא אני הייתי בין גדולי רומי וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור משקל שני סלעים במתניתא תנא כגוזל בן שנה משקל שני ליטרין אמר אביי נקטינן פיו של נחושת וצפורניו של ברזל כי הוה קא מיית אמר להו ליקליוה לההוא גברא ולבדרי לקיטמיה אשב ימי דלא לשכחיה אלהא דיהודאי ולוקמיה בדינא אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגיורי אזל אסקיה לטיטוס בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאידבוקי בהו אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא דכתיב (איכה א) היו צריה לראש וגו' כל המיצר לישראל נעשה ראש אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי א"ל..." אין פירוש טוב יותר להדיוטים מאשר "פה גדול" של מאיר... אחד הדברים המדהימים הסיפור הזה :"...בא יתוש ונכנס בחוטמו ונקר במוחו שבע שנים...וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור משקל שני סלעים במתניתא תנא כגוזל בן שנה משקל שני ליטרין אמר אביי נקטינן פיו של נחושת וצפורניו של ברזל..."
תלמוד בבלי, גיטין, פרק ה', דף נ"ו עמ' ב : "...נמי לא הוי אסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק מאי היא יומא קמא אשקיוה מיא דפארי למחר מיא דסיפוקא למחר מיא דקימחא עד דרווח מיעיה פורתא פורתא אזל שדריה לטיטוס (דברים לב) ואמר אי אלהימו צור חסיו בו זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא וכסבור הרג את עצמו שנאמר (תהילים עד) שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות אבא חנן אומר (תהילים פט) מי כמוך חסין יה מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע ניאוצו וגידופו של אותו רשע ושותק דבי רבי ישמעאל תנא (שמות טו) מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה באלמים מה עשה נטל את הפרוכת ועשאו כמין גרגותני והביא כל כלים שבמקדש והניחן בהן והושיבן בספינה לילך להשתבח בעירו שנאמר (קוהלת ח) ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו אל תיקרי קבורים אלא קבוצים אל תיקרי וישתכחו אלא וישתבחו איכא דאמרי קבורים ממש דאפילו מילי דמטמרן איגלייא להון עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין גבורתו אלא במים בא פרעה טבעו במים בא סיסרא טבעו במים אף הוא עומד עלי לטובעני במים אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה אמאי קרי לה בריה קלה דמעלנא אית לה ומפקנא לית לה עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה עלה ליבשה בא יתוש ונכנס בחוטמו ונקר במוחו שבע שנים יומא חד הוה קא חליף אבבא דבי נפחא שמע קל ארזפתא אישתיק אמר איכא תקנתא כל יומא מייתו נפחא ומחו קמיה לנכרי יהיב ליה ארבע זוזי לישראל אמר ליה מיסתייך דקא חזית בסנאך עד תלתין יומין עבד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש תניא אמר רבי פנחס בן ערובא אני הייתי בין גדולי רומי וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור משקל שני סלעים במתניתא תנא כגוזל בן שנה משקל שני ליטרין אמר אביי נקטינן פיו של נחושת וצפורניו של ברזל כי הוה קא מיית אמר להו ליקליוה לההוא גברא ולבדרי לקיטמיה אשב ימי דלא לשכחיה אלהא דיהודאי ולוקמיה בדינא אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגיורי אזל אסקיה לטיטוס בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאידבוקי בהו אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא דכתיב (איכה א) היו צריה לראש וגו' כל המיצר לישראל נעשה ראש אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי א"ל..." אין פירוש טוב יותר להדיוטים מאשר "פה גדול" של מאיר... אחד הדברים המדהימים הסיפור הזה :"...בא יתוש ונכנס בחוטמו ונקר במוחו שבע שנים...וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור משקל שני סלעים במתניתא תנא כגוזל בן שנה משקל שני ליטרין אמר אביי נקטינן פיו של נחושת וצפורניו של ברזל..."
אף אחד לא מבין...
אתר אינטרנט בעניין אנ'לא מכיר אבל אם תוכל לשים ידך על "מדריך לתלמוד" של עדין שטיינזלץ, אולי הוא יוכל לתת קצת רקע. בספר יש הסברים על תקופת התלמוד, על השיטות ועל המהות. מנסיוני האישי, שווה לך למצוא איזה מישהו שמבין, יענו איזה תלמיד-חכם, מאשר לנסות להבין את זה לבד. זה כמעט בלתי אפשרי אם אין לך את "העבר" המתאים. בברכת ובאופק אחר על אותו דף גמרא
אתר אינטרנט בעניין אנ'לא מכיר אבל אם תוכל לשים ידך על "מדריך לתלמוד" של עדין שטיינזלץ, אולי הוא יוכל לתת קצת רקע. בספר יש הסברים על תקופת התלמוד, על השיטות ועל המהות. מנסיוני האישי, שווה לך למצוא איזה מישהו שמבין, יענו איזה תלמיד-חכם, מאשר לנסות להבין את זה לבד. זה כמעט בלתי אפשרי אם אין לך את "העבר" המתאים. בברכת ובאופק אחר על אותו דף גמרא
novemberain
New member
הו!
זה אני רוצה לקרוא. ברגע שאמצא מדפסת קרובה, כמובן.
זה אני רוצה לקרוא. ברגע שאמצא מדפסת קרובה, כמובן.
ל ו היו לי עלי גביע
New member
הסיפור בעברית פשוטה..
טיטוס היה הקיסר הרומאי שכבש את ירושלים, בזז את המקדש ושרף אותו. הוא היה גאה מאוד בהצלחותיו. מרוב גאווה נכנס טיטוס אל המקום הקדוש ביותר ליהודים, אל קודש הקודשים, ושם קילל וגידף את האלוהים: "מי אתה אלוהי ישראל! אני ניצחתי אותך! כבשתי את ירושלים ואת מקדשך ולא הצלחת לעצור בעדי!" עבדיו של טיטוס אספו את כלי הקודש והביאו אותם לספינתו. טיטוס רצה לחזור לרומא ברוב פאר והדר כמנצח דגול. הוא תכנן להתפאר באוצרות המקדש שהחריב. הספינה, עמוסת כל טוב, הפליגה לדרכה. לאחר כמה ימים החלה רוח חזקה לנשוב, והספינה היטלטלה בין גלים גבוהים ועצומים. האנשים שעל הספינה פחדו מאוד וחששו שהאונייה תטבע. רק טיטוס הזועם יצא אל הסיפון וצעק אל השמים: " אלוהי היהודים אתה רוצה להטביע את הספינה שלי! כאן אתה רוצה להילחם בי! אני רואה שאתה מצליח להילחם רק בים. את חיילי פרעה הטבעת בים סוף. את חיילי סיסרא הטבעת במים. גם אותי אתה רוצה להטביע בים? כנראה שביבשה אין לך כוח ואתה גיבור רק בים. עלה ליבשה ושם נילחם! אז נראה מי הוא הגיבור?!" יצא קול מהשמים ואמר לטיטוס: "רשע, בן רשע בן בנו של עשו הרשע - יצור קטנטן בראתי בעולמי - היתוש. עלה ליבשה ונראה אם תוכל לנצח אפילו את היצור העלוב הזה שבראתי!" לאחר מילים אלה, חזר השקט אל הים והספינה הגיעה למחוז חפצה בשלום. תושבי רומא קיבלו את הקיסר בתהלוכות ובטקסי ניצחון מפוארים. המלך הוביל את כלי הקודש ברחובות העיר והתפאר בניצחונו על אלוהי ישראל ועל עם ישראל. לאחר התהלוכה נערכה סעודה גדולה לכבוד הקיסר. טיטוס נשא נאום ניצחון ובו שב וגידף את ישראל ואלוהיו. הרים טיטוס את כוסו המלאה יין, קירב אותה אל פיו ובדיוק באותו הרגע... יתוש קטנטן נכנס לתוך אפו של הקיסר הרשע. בתחילה הקיסר לא הרגיש בקיומו של היתוש. במשך שבע שנים היתוש הלך וגדל בתוך ראשו של הקיסר. ככל שהיתוש הלך וגדל - הקיסר סבל יותר ויותר. הזמזום שבתוך ראשו לא פסק לרגע! ראשו כאב ללא הפסקה. מיטב הרופאים נקראו לטפל במלך הסובל, אבל הם לא מצאו פתרון. הם לא הכירו את המחלה שממנה סבל טיטוס. טיטוס, לעומת זאת, הבין היטב מה קרה לו. הוא הבין טוב מאוד שאלוהי היהודים מעניש אותו על דברי הגאווה שלו. פעם אחת עבר ליד בית מלאכה של נפח. הוא שם לב לכך שכשהנפח היכה בפטישו הכבד - היתוש הפסיק לזמזם בתוך ראשו וכאביו חלפו לרגע. מרגע זה ואילך הוא ציווה על נפחים להגיע לארמון ולהכות בפטיש על הברזל שעל הסדן. הוא ציווה לעבדיו לשלם ארבעה מטבעות לנפחים הרומאים. "רק אל תשלמו לנפחים היהודים", כך טען, "הם מקבלים את שכרם כשהם רואים את סבלי!" אבל, לדאבון ליבו של המלך, גם הטכסיס הזה לא עזר לאורך זמן רב. היתוש התרגל לרעש הנפחים וחזר להכאיב למלך ביתר שאת! קרא המלך טיטוס לרופאיו וציווה עליהם לנתח אותו ולהוציא מראשו את היתוש. מספרים שכשפתחו את ראשו של הרשע מצאו בתוכו יתוש בגודל של גוזל של יונה! ומובן שכשהוציאו את היתוש - מת טיטוס -לקוח מאתר אינטרנט כלשהו...(לא זוכרת את שמו...) אך בכל אופן אם אתה רוצה להבין את הסיפור התלמודי ואת העומק שבו אני ממליצה ללכת למקור, אם יש בידך גמרא עם פירוש שטיינזלץ, שממש מפשט את כל העניין- מומלץ! אם אתה רוצה גם קצת עזרה אנושית אני יכולה לנסות פשוט אין לי כרגע את אותה גמרא בשלוף, אבל אני יכולה לסדר משהו. שבוע טוב.
טיטוס היה הקיסר הרומאי שכבש את ירושלים, בזז את המקדש ושרף אותו. הוא היה גאה מאוד בהצלחותיו. מרוב גאווה נכנס טיטוס אל המקום הקדוש ביותר ליהודים, אל קודש הקודשים, ושם קילל וגידף את האלוהים: "מי אתה אלוהי ישראל! אני ניצחתי אותך! כבשתי את ירושלים ואת מקדשך ולא הצלחת לעצור בעדי!" עבדיו של טיטוס אספו את כלי הקודש והביאו אותם לספינתו. טיטוס רצה לחזור לרומא ברוב פאר והדר כמנצח דגול. הוא תכנן להתפאר באוצרות המקדש שהחריב. הספינה, עמוסת כל טוב, הפליגה לדרכה. לאחר כמה ימים החלה רוח חזקה לנשוב, והספינה היטלטלה בין גלים גבוהים ועצומים. האנשים שעל הספינה פחדו מאוד וחששו שהאונייה תטבע. רק טיטוס הזועם יצא אל הסיפון וצעק אל השמים: " אלוהי היהודים אתה רוצה להטביע את הספינה שלי! כאן אתה רוצה להילחם בי! אני רואה שאתה מצליח להילחם רק בים. את חיילי פרעה הטבעת בים סוף. את חיילי סיסרא הטבעת במים. גם אותי אתה רוצה להטביע בים? כנראה שביבשה אין לך כוח ואתה גיבור רק בים. עלה ליבשה ושם נילחם! אז נראה מי הוא הגיבור?!" יצא קול מהשמים ואמר לטיטוס: "רשע, בן רשע בן בנו של עשו הרשע - יצור קטנטן בראתי בעולמי - היתוש. עלה ליבשה ונראה אם תוכל לנצח אפילו את היצור העלוב הזה שבראתי!" לאחר מילים אלה, חזר השקט אל הים והספינה הגיעה למחוז חפצה בשלום. תושבי רומא קיבלו את הקיסר בתהלוכות ובטקסי ניצחון מפוארים. המלך הוביל את כלי הקודש ברחובות העיר והתפאר בניצחונו על אלוהי ישראל ועל עם ישראל. לאחר התהלוכה נערכה סעודה גדולה לכבוד הקיסר. טיטוס נשא נאום ניצחון ובו שב וגידף את ישראל ואלוהיו. הרים טיטוס את כוסו המלאה יין, קירב אותה אל פיו ובדיוק באותו הרגע... יתוש קטנטן נכנס לתוך אפו של הקיסר הרשע. בתחילה הקיסר לא הרגיש בקיומו של היתוש. במשך שבע שנים היתוש הלך וגדל בתוך ראשו של הקיסר. ככל שהיתוש הלך וגדל - הקיסר סבל יותר ויותר. הזמזום שבתוך ראשו לא פסק לרגע! ראשו כאב ללא הפסקה. מיטב הרופאים נקראו לטפל במלך הסובל, אבל הם לא מצאו פתרון. הם לא הכירו את המחלה שממנה סבל טיטוס. טיטוס, לעומת זאת, הבין היטב מה קרה לו. הוא הבין טוב מאוד שאלוהי היהודים מעניש אותו על דברי הגאווה שלו. פעם אחת עבר ליד בית מלאכה של נפח. הוא שם לב לכך שכשהנפח היכה בפטישו הכבד - היתוש הפסיק לזמזם בתוך ראשו וכאביו חלפו לרגע. מרגע זה ואילך הוא ציווה על נפחים להגיע לארמון ולהכות בפטיש על הברזל שעל הסדן. הוא ציווה לעבדיו לשלם ארבעה מטבעות לנפחים הרומאים. "רק אל תשלמו לנפחים היהודים", כך טען, "הם מקבלים את שכרם כשהם רואים את סבלי!" אבל, לדאבון ליבו של המלך, גם הטכסיס הזה לא עזר לאורך זמן רב. היתוש התרגל לרעש הנפחים וחזר להכאיב למלך ביתר שאת! קרא המלך טיטוס לרופאיו וציווה עליהם לנתח אותו ולהוציא מראשו את היתוש. מספרים שכשפתחו את ראשו של הרשע מצאו בתוכו יתוש בגודל של גוזל של יונה! ומובן שכשהוציאו את היתוש - מת טיטוס -לקוח מאתר אינטרנט כלשהו...(לא זוכרת את שמו...) אך בכל אופן אם אתה רוצה להבין את הסיפור התלמודי ואת העומק שבו אני ממליצה ללכת למקור, אם יש בידך גמרא עם פירוש שטיינזלץ, שממש מפשט את כל העניין- מומלץ! אם אתה רוצה גם קצת עזרה אנושית אני יכולה לנסות פשוט אין לי כרגע את אותה גמרא בשלוף, אבל אני יכולה לסדר משהו. שבוע טוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.