טיול, מסע שורשים.
חזרנו לפני ימים אחדים מטיולון, מסע שורשים בבירת הונגריה בודפשט. יצאנו לדרך, סבתא שרה, כל הילדים, חתן, צעיר הנכדים (עדיין יונק) ואני. השהיה היתה קצרה מאוד יצאנו מהארץ ביום ראשון בשעות הבוקר, וביום רביעי אחרי ארוחת הבוקר במלון יצאנו שוב לשדה התעופה. חילקנו את הזמן הקצר כך, שנוכל לראות אתרי תיירות, ולהקדיש זמן לאזכרה לאבא שלי. ביקרנו בקצת אתרי תיירות, הגענו גם לבית בו גדלתי, ואף זכינו להכנס לחצר הפנימית להתבוננות אינטימית יותר. במסגרת היום שהוקדש ברובו לאתרים יהודיים, ראינו את המונומנט ליד הנהר שמוקדש לקורבנות השואה. המונומנט, על גדת הנהר, הוא זוגות של נעליים מברזל יציקה הנראים כאילו עכשיו חלצו אותם בחופזה מהרגלים לפני שבעליהם נורו לתוך הנהר הקפוא. אין במקום שלט, או הסבר. אולי בגלל הפשטות, המראה מזעזע. כמובן ביקרנו בבית הכנסת הגדול, ועוד אחד שמחכה לנדבן שיממן שיקום. ביום האחרון לפני החזרה לארץ, יצאנו לבית הקברות. בבית הקברות, פרט לגלעד מרכזי עם שמות ניספים, יש גם כמה קברי אחים. באחד מהם מוזכר גם שמו של אבא שלי. לידו קיימנו אזכרה. הדלקנו נרות זיכרון, קראנו קטעי שירה, ודיברנו בשבחו. מעבר למצבה שתלנו שיח ורד. את הטקס המאוד מרגש בשבילי, לא היתי מצליח לעבור ללא נוכחותם של ילדנו. תודה גם לכם חברי הפורום, שהקשבתם לי.
חזרנו לפני ימים אחדים מטיולון, מסע שורשים בבירת הונגריה בודפשט. יצאנו לדרך, סבתא שרה, כל הילדים, חתן, צעיר הנכדים (עדיין יונק) ואני. השהיה היתה קצרה מאוד יצאנו מהארץ ביום ראשון בשעות הבוקר, וביום רביעי אחרי ארוחת הבוקר במלון יצאנו שוב לשדה התעופה. חילקנו את הזמן הקצר כך, שנוכל לראות אתרי תיירות, ולהקדיש זמן לאזכרה לאבא שלי. ביקרנו בקצת אתרי תיירות, הגענו גם לבית בו גדלתי, ואף זכינו להכנס לחצר הפנימית להתבוננות אינטימית יותר. במסגרת היום שהוקדש ברובו לאתרים יהודיים, ראינו את המונומנט ליד הנהר שמוקדש לקורבנות השואה. המונומנט, על גדת הנהר, הוא זוגות של נעליים מברזל יציקה הנראים כאילו עכשיו חלצו אותם בחופזה מהרגלים לפני שבעליהם נורו לתוך הנהר הקפוא. אין במקום שלט, או הסבר. אולי בגלל הפשטות, המראה מזעזע. כמובן ביקרנו בבית הכנסת הגדול, ועוד אחד שמחכה לנדבן שיממן שיקום. ביום האחרון לפני החזרה לארץ, יצאנו לבית הקברות. בבית הקברות, פרט לגלעד מרכזי עם שמות ניספים, יש גם כמה קברי אחים. באחד מהם מוזכר גם שמו של אבא שלי. לידו קיימנו אזכרה. הדלקנו נרות זיכרון, קראנו קטעי שירה, ודיברנו בשבחו. מעבר למצבה שתלנו שיח ורד. את הטקס המאוד מרגש בשבילי, לא היתי מצליח לעבור ללא נוכחותם של ילדנו. תודה גם לכם חברי הפורום, שהקשבתם לי.
