פעלת בצורה אינטואיטיבית,כפי שאמנם
נהוג להכין ילדים למעבר.אבל כנראה,כל עוד זה היה בגדר של הכנה,לקראת המעבר,בנך לא קלט,אולי לא הפנים את משמעות המעבר..אבל הבין אותה,די מהר שוב כנראה,מיד אחרי שעברתם..להקל עליו,אפשר לדעתי,כפי שציינתי כבר קודם לכן,כלומר ללכת עם קצב ההסתגלות שלו,ולא ללחוץ עליו להסתגל מיידית כפי שאתם מן הסתם הצלחתם לעשות..יחד עם זה כמו בהרבה מקרים אחרים,את יכולה להעזר בטכניקה טיפולית,המכונה ביבליוטרפיה (או ספרוטרפיה).כלומר,להשתמש בסיפורים,כמובן ברמת ההבנה שלו,שבהם בע"ח שהוא אוהב..עובר דירה.אם לא תמצאי ספור מתאים,אצל בר הסמכא בנושאים הללו,אדיר כהן (למשל בשני ספריו "להפליג עם כוכב",וברבים האחרים שהוא כתב).את מוזמנת לכתוב בעצמך ספור,מהסוג הזה.דרך ההזדהות עם החוויות שעובר גיבור הסיפור,יכול בנך לחוות חיובית את המעבר,ולקבלו כעובדה מוגמרת,כפי שהוא.מעבר לכך,ד"ר זמן ייעשה את שלו,והוא יסתגל.
