אני קוראת את השרשור והמקרה לא פשוט
אני מסכימה עם כל מה שכתבו כאן לגבי התרופה. בתור משהיא שגדלה בלי ריטלין כי בתקופתי לא היתה את המילה הפרעת קשב, גדלתי עם המחלה של דימוי עצמי נמוך ומחשבות שליליות אוטומטיות שהן מחלות לכל החיים ועם תופעות לוואי לכל החיים הרבה יותר מכל תופעת לוואי של כל תרופה.
אם את גורעת ממנו ריטלין היום, תצטרכי להתמודד עם כדורי חרדה בגיל מאוחר יותר. לא כי אני רוצה להפחיד כי איכות החיים שלו תהיה מאוד ירודה בגיל מבוגר וההשגים שלו יהיו בהתאם.
ממליצה לך ללכת עם הילד לאימון להפרעת קשב, ולטפח לו את הרשתות הנוירולוגיות החיוביות שלו כי כרגע הוא במצב של חשיבה שלילית כי ההצלחה שלו מוגבלת, וכי הוא רואה את כל חבריו מצליחים והוא לא והדימוי העצמי שלו נפגע מאוד. בנוסף ידברו עם הילד על ה- ADHD שלו ומה קורה למוח שלו בזמן שהוא לא מסוגל לעשות את מה שכולם עושים.כמו גם לדבר על התרופה בהקשר של המוח. מה חסר במוח לילדי ADHD וכיצד ניתן להשלים את החסר הזה באמצעות התרופה, כמו ילדים קצרי רואי ומשקפיים.מנסיון שקיפות עם הילד על הבעיה וההשלכות שלה מגיל צעיר מולידה ביטחון ועוצמה מול הסביבה כי ברגע שניתן לדבר על הבעיה בחופשיותהוא יוכל לראות מסביבו כל כך הרבה ילדים דומים ושונים והשד לא כזה נורא.
ממליצה לך ללכת לנוירולוג טוב ומומלץ כן לדבר על הבעיות הפיזיולוגיות שלו ולראות כיצד ניתן לשלב טיפול תרופתי בכל זאת. תאמיני לי את תצילי את הילד.