אלה כללים מקובלים, אך לא מחייבים
לא מזמן הובא לידיעתי (לא ממקור רשמי, אני מודה) שמבחינת האקדמיה אין חוקים רשמיים לתעתיקים של שמות לועזיים. ז"א - לפחות כל עוד זה שם, אתה יכול לאיית אותו בעברית איך שבא לך, אפילו עם "ע" (במקרה של אות עם צליל כמו "א"). במקרה הזה אני תומכת גם בהסברים של הלטינית והערבית, וגם בשיוך של האתיות לקבוצות. נשמע הגיוני. ולגבי ההסבר שלך, גרי, K ו-C הן דווקא כ´ במקרים רבים, וזה שימושי במיוחד בהעתקות הפוכות, מעברית ללועזית (לא אנגלית, אלא עברית באותיות לטיניות - השם באותיות הלטיניות לא חייב לענות בדיוק על כללי ההגיה באנגלית). כשמתרגמים שמות בשלטים, למשל, תראה כ´ מתרגמת כ-K בדר"כ (לפעמים C, במיוחד בתחילת מילה) ו-ק´ מתרגמת ל-Q. יש בזה הגיון צלילי מסויים, כיוון שלמיטב ידיעתי הצליל של ה-Q והן הצליל של ה-ק´ הוא יותר "חזק", בעוד של-K, C ו-כ´ צליל מעט "רך" יותר (בכל מקרה, זה לא מידע מבוסס, אלא חצי השערה). הנה עוד דוגמה: את השם Kate או Cate באנגלית ראיתי מתורגם גם כ"קיית" וגם כ"קייט". עינת