בסדר, בסדר, לא צריך לצעוק..........
אז ממש עוד חודשיים אני אהיה בת 45, הפשושים שלי -2 כבר גדולים, אפילו מאוד [17,14] וכבר אי אפשר להשתמש בתירוץ - "אני אחרי לידה"
אז באמת ניסיתי אין ספור פעמים לרדת במשקל, עם כל התוכניות הסטנדרטיות וגם אלו שפחות...... וכבר כמעט שהשלמתי עם היותי שמנה מזגזגת - בארון שלי אפשר למצוא את כל המידות מ42 ועד 54 הכל בהתאם למצב הצבירה הזמני
אלא שהתחיל להיות לי כבד, לכאוב הגב, להתנשף, להתעייף - ומי מדבר בכלל על מאמץ ? ולפני 4 שבועות קמתי עם החלטה של "שינוי למען בריאות" או בעברית צ'חצ'חה - "בא לי להיות כ_ ס _ת" ומאז אני שוב סופרת לי נקודות
והספקתי לרדת גם 4 קילו
ששינו לי קידומת ותפיסה מהותית וכל הזמן אני משננת לעצמי את המנטרה - שגם מרתון מתחילים בצעד אחד קטן
כי אני בעודף משקל
ע נ ק י של 30 קילו [לפי דרישות הכבוד של שומרי משקל, לא שלי] והדרך ארוכה. וחוץ מזה אני לא ממש מתלהבת מהתעמלות. כשאני מכריחה את עצמי [בין 2-4 בשבוע] אני הולכת 3 קילומטר ובימים הנותרים מתגברת על הכיווצים.........ומעסיקה את עצמי בעבודות יצירה - כרגע השיגעון הוא פסיפסים. אז גם הידיים עסוקות ויותר קל. זהו בגדול
שיהיה אחלה יום לכולנו.
