טופס המנדט...
- פותח הנושא miss_t
- פורסם בתאריך
שלום מיס טי, ברוכה הבאה וכמה
הערות: בהחלט אפשר להיעזר בפורום הזה לצורך הכנת שיעורים או עבודות, אבל אין לצפות שאנחנו נכין לך אותם. פרטים כמו שלוש התחייבויות של בריטניה לקידום הבית הלאומי תוכלי למצוא בספרי הלימוד, וכנ"ל התחייבויות של בריטניה לתושבים לא יהודים. בנוגע למאגר מידע - נסי לחפש פה. ושוב - ברוכה הבאה.
הערות: בהחלט אפשר להיעזר בפורום הזה לצורך הכנת שיעורים או עבודות, אבל אין לצפות שאנחנו נכין לך אותם. פרטים כמו שלוש התחייבויות של בריטניה לקידום הבית הלאומי תוכלי למצוא בספרי הלימוד, וכנ"ל התחייבויות של בריטניה לתושבים לא יהודים. בנוגע למאגר מידע - נסי לחפש פה. ושוב - ברוכה הבאה.
../images/Emo26.gif
אז ככה... מצאתי את התשובה לשאלה הראשונה שלי על ההתחייבויות של הבריטים במנדט. אך יש לי שאלה... אני רוצה לדעת אם בקשר ללא-יהודים ההתחיבויות הם:
ערבית תהיה אחת מהשפות שידוברו בארץ ישראל
הקלת העלייה היהודית תוך שמירה על זכויות הערבים... זה נכון? יש משהו להוסיף עך זה?
אז ככה... מצאתי את התשובה לשאלה הראשונה שלי על ההתחייבויות של הבריטים במנדט. אך יש לי שאלה... אני רוצה לדעת אם בקשר ללא-יהודים ההתחיבויות הם:
הספר של שמואל דותן-המאבק על ארץ
ישראל-מספר על שלש שנים של ניסוח המנדט. בצד הוראות סדרי משפט ושמירת זכויותיהם של העדות הלא-יהודיות את הצהרת בלפור. שבנוסף עליה-נכללו סעיפים כגון הקלת התנאים המדיניים האדמינסטרטיביים, והכלכליים שיקלו על הקמת הבית הלאומי. לאחר מאורעות 21-20 פרסמה בריטניה את ´הספר הלבן´ הראשון שביטל את ההערכות המוקדמות של הציונים שארץ ישראל תהיה יהודים כשם שאנגליה אנגלית. מחברי המסמך[הספ"הל] קבעו שבמלים ´בית לאומי יהודי´ אין כוונה לאכיפת הלאומיות היהודית על תושבי הארץ, אלא לפיתוח יהודי נוסף בעזרת יהודי העולם. וכן ´שכוח הקליטה הכלכלי ישמש אמת מידה לשיעורי העליה´. אמנת המנדט הכירה בשלש שפות רשמיות, אנגלית ערבית ועברית. כ-500 אלף לא-יהודים חיו בארץ בעת הכיבוש-1917. ורק 85 אלף יהודים היו לפני המלחמה וחלקם גורשו ע"י הטורקים. 100 אלף לא-יהודים הגרו לארץ בסוף התקופה העות´מאנית. מה שגרם הכיבוש הבריטי טוען דותן היה איחוד המחוזות השונים ליחידה אחת, כי בזמן השלטון העות´..המחוזות היו נפרדים. בכך גרמו להתגבשות המנהיגות של האוכלוסיה הערבית ולעלית כוחו של המופתי כמנהיגם.
ישראל-מספר על שלש שנים של ניסוח המנדט. בצד הוראות סדרי משפט ושמירת זכויותיהם של העדות הלא-יהודיות את הצהרת בלפור. שבנוסף עליה-נכללו סעיפים כגון הקלת התנאים המדיניים האדמינסטרטיביים, והכלכליים שיקלו על הקמת הבית הלאומי. לאחר מאורעות 21-20 פרסמה בריטניה את ´הספר הלבן´ הראשון שביטל את ההערכות המוקדמות של הציונים שארץ ישראל תהיה יהודים כשם שאנגליה אנגלית. מחברי המסמך[הספ"הל] קבעו שבמלים ´בית לאומי יהודי´ אין כוונה לאכיפת הלאומיות היהודית על תושבי הארץ, אלא לפיתוח יהודי נוסף בעזרת יהודי העולם. וכן ´שכוח הקליטה הכלכלי ישמש אמת מידה לשיעורי העליה´. אמנת המנדט הכירה בשלש שפות רשמיות, אנגלית ערבית ועברית. כ-500 אלף לא-יהודים חיו בארץ בעת הכיבוש-1917. ורק 85 אלף יהודים היו לפני המלחמה וחלקם גורשו ע"י הטורקים. 100 אלף לא-יהודים הגרו לארץ בסוף התקופה העות´מאנית. מה שגרם הכיבוש הבריטי טוען דותן היה איחוד המחוזות השונים ליחידה אחת, כי בזמן השלטון העות´..המחוזות היו נפרדים. בכך גרמו להתגבשות המנהיגות של האוכלוסיה הערבית ולעלית כוחו של המופתי כמנהיגם.
העליה לארץ היתה למעשה הבעיה
העיקרית שנצבה בפני הישוב שנותרו בו כ-50 אלף יהודים לאחר המלחמה. לאחר המאורעות ב-1921 ביפו, הפסיק הרברט סמואל הנציב העליון את העליה. לאחר שנוסח המשפט כושר הקליטה הכלכלי בעזרתו של וייצמן, התברר שישנה בעיה כלכלית מצד אחד שלעולים לא היתה עבודה..ומצד שני כושר הקליטה הוא משתנה ופונקציה של מספר התושבים. ב-1922 יזמו הבריטים את סלילת הכבישים כדי לספק עבודה לעולים. ההסתדרות הוקמה ב-1920 על רקע זה. ´גדוד העבודה´ וההתיישבות העובדת הם התוצאה של חוסר העבודה. העליה השלישית שהחלה ב-1920 הביאה עימה 35 אלף איש. שרובם התיישבו בערים. העליה הרביעית החל מ-1924 עד למאורעות ב-1929 גם היא כוונה לערים. ב-1927 היה היחס הפוך בין העולים והיורדים. ישנם ספרים אחדים בנושא- אחד של דן גלעדי על העליה הרביעית. אחד של בנימים אליאב-הישוב בימי הבית הלאומי. וגם סדרה של ´כתר´ על ההיסטוריה של ארץ ישראל..שהיא פרקים פרקים. לצערנו רוב הספרים עוסקים בנושאים ייחודיים כמו ההתנדבות,ההעפלה, ההתיישבות, הסוכנות היהודית. ב´קתדרה´ תמצאי המון חומר על התקופה ההיא. וב´מכון בן צבי´ בירושלים..ברחביה..שם יש הכי הרבה חומרים.! ואם יש לך עוד שאלות..!
העיקרית שנצבה בפני הישוב שנותרו בו כ-50 אלף יהודים לאחר המלחמה. לאחר המאורעות ב-1921 ביפו, הפסיק הרברט סמואל הנציב העליון את העליה. לאחר שנוסח המשפט כושר הקליטה הכלכלי בעזרתו של וייצמן, התברר שישנה בעיה כלכלית מצד אחד שלעולים לא היתה עבודה..ומצד שני כושר הקליטה הוא משתנה ופונקציה של מספר התושבים. ב-1922 יזמו הבריטים את סלילת הכבישים כדי לספק עבודה לעולים. ההסתדרות הוקמה ב-1920 על רקע זה. ´גדוד העבודה´ וההתיישבות העובדת הם התוצאה של חוסר העבודה. העליה השלישית שהחלה ב-1920 הביאה עימה 35 אלף איש. שרובם התיישבו בערים. העליה הרביעית החל מ-1924 עד למאורעות ב-1929 גם היא כוונה לערים. ב-1927 היה היחס הפוך בין העולים והיורדים. ישנם ספרים אחדים בנושא- אחד של דן גלעדי על העליה הרביעית. אחד של בנימים אליאב-הישוב בימי הבית הלאומי. וגם סדרה של ´כתר´ על ההיסטוריה של ארץ ישראל..שהיא פרקים פרקים. לצערנו רוב הספרים עוסקים בנושאים ייחודיים כמו ההתנדבות,ההעפלה, ההתיישבות, הסוכנות היהודית. ב´קתדרה´ תמצאי המון חומר על התקופה ההיא. וב´מכון בן צבי´ בירושלים..ברחביה..שם יש הכי הרבה חומרים.! ואם יש לך עוד שאלות..!
מכיוון שהערבים היו באוהת תקופה
רוב מכריע בארץ, לא היה צורך להבטיח להם שערבית תהיה אחת השפות הרשמיות. רק לגבי העברית היה בכך משום שאלה בכלל, וכשהוכנסה לשימוש הלא"י (לירה ארץ ישראל) בשנת 1927, היה זה ניצחון חשוב לתנועה הציונית שהמטבע נשא **גם** כיתוב עברי. יש קטע משעשע של אדם בשם דוד זכאי, שהיה אז כותב בכיר ב"דבר", והשתפך ביום שבו יצא המטבע (הראשון אחרי 2000 שנות שנשא כיתוב עברי) בערך בזו הלשון: "את הכסף אינני אוהב. אפשר משום שאין לי, ואפשר משום שאיני אוהבו. אבל היום הזה משתוקקת היד להרגיש מטבע עברי, שלנו..." וכולי וכולי.
רוב מכריע בארץ, לא היה צורך להבטיח להם שערבית תהיה אחת השפות הרשמיות. רק לגבי העברית היה בכך משום שאלה בכלל, וכשהוכנסה לשימוש הלא"י (לירה ארץ ישראל) בשנת 1927, היה זה ניצחון חשוב לתנועה הציונית שהמטבע נשא **גם** כיתוב עברי. יש קטע משעשע של אדם בשם דוד זכאי, שהיה אז כותב בכיר ב"דבר", והשתפך ביום שבו יצא המטבע (הראשון אחרי 2000 שנות שנשא כיתוב עברי) בערך בזו הלשון: "את הכסף אינני אוהב. אפשר משום שאין לי, ואפשר משום שאיני אוהבו. אבל היום הזה משתוקקת היד להרגיש מטבע עברי, שלנו..." וכולי וכולי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.