מבחינתי, זה ה ציטוט בה"א הידיעה....
''אני רוצה לדבר אתך כמו אחות גדולה'' קרמון גיחך ''לא כפי שהיתה נוגת קיטיארה. לא ולא, גבירת קה שו. קיט לימדה אותי את משמעותה של כל מילה מגונה ששמעתי מעודי, ושל עוד אחדות שלא שמעתי מאז ועד עתה.היא למדה אותי להניף חרב וללחום בכבוד בתחרויות, אבל גם לימדה אותי איך לבעוט ביריב מתחת לחגורה בלי שהשומרים ירגישו. לא, גבירתי, את אינך דומה כלל לאחותי הגדולה'' מתוך: רומח הדרקון,דרקונים של דמדומי הסתיו. ואהבתי גם את: הם ראו זקן לבוש גלימות, שאולי היו פעם לבנות, וחבוש כובע חדודי ומרופט. הוא נראה כמשוחח עם עץ. ''שאלתי, האם אתה שומע אותי?'' הזקן נופף למול העץ במטה הליכה בלוי.''אמרתי לך לזוז הצידה, והתכוונתי למה שאמרתי! אני ישבתי על האבן הזאת- '' הוא הצביע על גוש סלע, ''ונהנתי מהשמש המחממת את עצמותי הזקנות, ואתה, יש לך החוצפה להטיל עליה צל ולצנן אותי! זוז מיד, אמרתי לך!'' העץ לא ענה. הוא גם לא מש ממקומו. ''נמאסה עלי החוצפה שלך!'' הזקן החל לחבוט בעץ במקלו. ''זוז הצדה, אחרת אני - אני - '' שמישהו יכניס את המטושטש הזה לכלוב'' צעק שר המעט טודי שבא בדהרה ממקומו בראש השיירה.''סלקו את ידיכם מעלי!'' צעק הזקן לעבר הדרגונים שבאו במרוצה להחזיק בו. הוא היכה בהם ברפיון במטהו, עד שהוציאו אותו מידיו. ''עצרו את העץ הזה!'' התעקש. ''באשמת החשכת אור השמש!''. ואת: ''עקלתון!'' אמר גדיל וחש קדימה להתבונן בו בסקרנות. ''אבל תראו כמה הוא גדול! מה דעתכם, איך הוא היה מסוגל לגדול ככה? מעניין מה הוא אוכל-'' ''אותנו, מטומטם'' צעק חלמיש, אחז בקנדר, והשליך אותו ארצה ברגע שהזוחל הענקי התיז מפיו קילוח של ריר. באמת מזכיר נשכחות... אוי, גדיל ופיזבן האלה הם באמת משהו מיוחד... יום טוב!