טופיק-ציטוטים

MadManIII

New member
טופיק-ציטוטים

שכל אחד יביא מספר ציטוטים טובים מרומח הדרקון. לא לצטט ספוילרים!.
 

XiluminatiX

New member
קיטיארה../images/Emo99.gif

"מי רוצה אלים, או זקוק להם? לא אני. שום כוח אלוהי אינו שולט בחיי, וכך טוב לי. אני בוחרת את גורלי שלי. איני שפחתו של איש. מדוע אהיה שיפחה לאל ואניח לכוהן או לאיש דת לומר לי כיצד לחיות?"
אישה עצמאית
חחח אף פעם לא ראיתי את האחד הזה. P:
 

flint15

New member
גם לי יש ציטוט

"אם תנסה לקרוא בספר עוד פעם אחת אני אהפוך אותך לחרגול"רייסט לגדיל בדימדומי סתיו ואני מבקש בכל חשון של בקשה שלא תתקנו אותי אם אני טועה כי זה לא מי יודע מה משנה!!!!!
 

SuperGirl711

New member
ואני מבקשת בכל לשון של בקשה

שתשתמש בפסיקים, נקודות, ופחות סימני קריאה, תודה.
 
ציטוט שאהוב עליי במיוחד

"רייסט," קרמון שתק לרגע ואז אמר: "אתה לא תעשה מה שאמרת, נכון? לא תתנכר לי? לא תגיד שאין לך אח?" "קרמון, אל תהיה כזה אידיוט." אמר רייסטלין והלך למיטתו... רמז רמז...
 
מבחינתי, זה ה ציטוט בה"א הידיעה....

''אני רוצה לדבר אתך כמו אחות גדולה'' קרמון גיחך ''לא כפי שהיתה נוגת קיטיארה. לא ולא, גבירת קה שו. קיט לימדה אותי את משמעותה של כל מילה מגונה ששמעתי מעודי, ושל עוד אחדות שלא שמעתי מאז ועד עתה.היא למדה אותי להניף חרב וללחום בכבוד בתחרויות, אבל גם לימדה אותי איך לבעוט ביריב מתחת לחגורה בלי שהשומרים ירגישו. לא, גבירתי, את אינך דומה כלל לאחותי הגדולה'' מתוך: רומח הדרקון,דרקונים של דמדומי הסתיו. ואהבתי גם את: הם ראו זקן לבוש גלימות, שאולי היו פעם לבנות, וחבוש כובע חדודי ומרופט. הוא נראה כמשוחח עם עץ. ''שאלתי, האם אתה שומע אותי?'' הזקן נופף למול העץ במטה הליכה בלוי.''אמרתי לך לזוז הצידה, והתכוונתי למה שאמרתי! אני ישבתי על האבן הזאת- '' הוא הצביע על גוש סלע, ''ונהנתי מהשמש המחממת את עצמותי הזקנות, ואתה, יש לך החוצפה להטיל עליה צל ולצנן אותי! זוז מיד, אמרתי לך!'' העץ לא ענה. הוא גם לא מש ממקומו. ''נמאסה עלי החוצפה שלך!'' הזקן החל לחבוט בעץ במקלו. ''זוז הצדה, אחרת אני - אני - '' שמישהו יכניס את המטושטש הזה לכלוב'' צעק שר המעט טודי שבא בדהרה ממקומו בראש השיירה.''סלקו את ידיכם מעלי!'' צעק הזקן לעבר הדרגונים שבאו במרוצה להחזיק בו. הוא היכה בהם ברפיון במטהו, עד שהוציאו אותו מידיו. ''עצרו את העץ הזה!'' התעקש. ''באשמת החשכת אור השמש!''. ואת: ''עקלתון!'' אמר גדיל וחש קדימה להתבונן בו בסקרנות. ''אבל תראו כמה הוא גדול! מה דעתכם, איך הוא היה מסוגל לגדול ככה? מעניין מה הוא אוכל-'' ''אותנו, מטומטם'' צעק חלמיש, אחז בקנדר, והשליך אותו ארצה ברגע שהזוחל הענקי התיז מפיו קילוח של ריר. באמת מזכיר נשכחות... אוי, גדיל ופיזבן האלה הם באמת משהו מיוחד... יום טוב!
 
הציטוט הראשון שלי מופיע בחתימה שלי.

( בחלקה השני והארוך יותר ) הציטוט הבא לקוח מאגדות חלק ג' בתרגום לעיברית בעמוד 259. ( הציטוט קצת ארוך, עמכם הסליחה ) "שלום קריסנ - אני מתכוון בת-בת נערצת," אמר גדילן בקול קטן. לפתע חש בודד וקטן. "אני-אני מצטער על הבלגן שעשיתי עם כל הדברים --" אולם ליידי קריסניה הפסיקה אותו. היא נפנתה מקרמון, הושיטה את ידה וליטפה את ציצית שערו. "רובנו הולכים באור ובצל, גדילן," אמרה, "אולם יש נבחרים ספורים בלבד, המהלכים בעולם הזה, והנושאים בידם אור המאיר את היום והלילה כאחד." "באמת? הם בטח נורא עייפים לסחוב את האור ככה? האם זה לפיד? זה לא יכול להיות נר. השעווה תימס מסביב ותטפטף על נעליהם, ו - תגידי - את חושבת שאני יכול לפגוש מישהו כזה?" שאל גדיל בעניין. "אתה אחד כזה," השיבה קריסניה. "ואינני חושבת, שאתה צריך לדאוג לשעווה שתטפטף על נעליך. היה שלום, גדילן קוץ-רגל. אינני צריכה לבקש מפלדין לברך אותך, משום שאני יודעת, כי אתה אחד מחבריו הקרובים, האישיים..." יש לי עוד אחד אהוב ממלחמת הנשמות, אבל אני יחכה איתו ליום אחר או לפחות עד שהדם יחזור לאצבעותי.
 
למעלה