טוטו

טוטו

החדשה של מנה שטורם או שטרום, לא יודע. מול החניון של בית המשפט, כניסה אניגמטית משהו רומזת על סוד גדול שמתגלה ברגע שפותחים את הדלת: עיצוב המסעדה נעשה על מעצב שיכור, אבל שיכור כבד. קקפוניה של הלייף. צפוף ומעט רועש אבל סה"כ ביתי ונעים, השרות, כבר עכשיו, שבועיים מהפתיחה - טוב ומדויק. אוכל סביר - מנה מתפאר כי בשל בזמנו בדון אלפונסו, מסעדת 2 (אז 3) כוכבי מישלן. אני לא מפקפק בטענתו, אבל הרמה של האוכל ממש לא בכיוון של כוכבים, ולדעתי לזה התכוון המשורר, גם במחיר. גם אם מתאמצים קשה לעבור את המאה בלי נוזלים. שווה ביקור, רק לתאם ציפיות.
 

meravbr

New member
לא הבנתי,

מה אכלת
 

ראובל

New member
אכן, עיצוב כה מכוער, עד שדוקר בעין

והאוכל ממש לא משו. ממש לא. מאכזב.
 
לא הבנת מה אכלתי? טוב,

לא הבנתי מה זה חשוב מה אכלתי. יש טקסט ויש סבטקסט. אני מניח שאת לא מהמוגבלים שזקוקים לטקסט פשיטא. אם תרצי - אשלח לך מסר מפורט.
 
למעלה