טוהר המלה
(הרבה זמן לא כתבתי...) חשבתי הרבה על ההסכמה - לשמור על טוהר המלה. אח"כ באה אורלי_ל עם ההודעה המופלאה מהמסרים של קריון. בסופו של דבר - אם הייתי מיישמת את ההסכמה הזו כמיטב יכולתי, לא הייתי צרודה
3/4 מהשיחות שלי הן שיחות שיכולתי לא לקיים ולא היה קורה לי כלום. הן לא תורמות לי הרבה, אם בכלל. למשל, שיחות טלפון עם חברות/ים, מה שנקרא ´על הא ועל דא´ - נראות לי פתאום כמו העברת נתונים, שעיקרם ´מה קורה´ עם כל אחד מאיתנו. למה זה חשוב לי מה הם עשו? למה זה חשוב להם מה אני עשיתי? אני נהנית מהשיחות האלה לזמן קצר, אך בשלב כלשהו - זה מתחיל לשעמם אותי, כי זה... איך לומר בעדינות... סתמי... מצד שני, נניח שהייתי מוותרת על שיחות "מה נשמע" אלו... הייתי מאבדת חלק חשוב מחייהם של חבריי (חשוב להם = חשוב לי). מצד שלישי, יש לי חברות/ים לכל מיני "צרכים" וכולם ממלאים את חלקם נאמנה. מצד רביעי (מה? זו קוביה!), כשהשיחה גולשת יותר מדי לעניינים שוליים, איך אני מחזירה אותה לרמה שאני רוצה. אני מנסה למשוך את השיחה חזרה למקום שאני רוצה, אבל לא כולם שומרים על טוהר המלה וחלקם פשוט רוצים לדבר. מצד חמישי (זה עוד מעט נגמר), איך אפשר לשמור על טוהר המלה בשיחת חולין? או קיי, אז אני לא ארכל (לא חשוב איזה סוג של רכילות. גם רכילות "טובה" היא רכילות), אז על מה נדבר? חלקם נוהגים לדבר רוב הזמן על דברים שקרו להם עם אנשים אחרים (גם אני), אז זו רכילות. אם אני מורידה את החלק הזה -מה נשאר? לא נספר מה עבר עלינו עם אנשים אחרים? הרי האינטראקציה בין האנשים שסובבים אותנו במהלך היום, היא חלק נכבד מחיינו)? מצד שישי (ובאה מנוחה ליגע), על מה מדברים כל האנשים שב-א-מ-ת שומרים על טוהר המלה? האם יש אנשים כאלה? האם הם יכולים לענות?
מצד שביעי... סתם סתם
אשמח לתגובותיכם מכל צד שהוא [תלוי מאיזה צד אתם באים...
] אוהבת.
(הרבה זמן לא כתבתי...) חשבתי הרבה על ההסכמה - לשמור על טוהר המלה. אח"כ באה אורלי_ל עם ההודעה המופלאה מהמסרים של קריון. בסופו של דבר - אם הייתי מיישמת את ההסכמה הזו כמיטב יכולתי, לא הייתי צרודה
