טוב,
זהו הסיפור על האיש שהיה צודק תמיד.הוא תמיד היה צודק לא רק במאה אחוז,אלא גם במאתיים אחוז.100 אחוז ביחסי,200 אחוז במוחלט.האיש ההוא היה פקיד קטן בבית משפט,אולם היו לו חלומות גדולים יותר מאלו.כאשר היה ילד קטן חלם שיום אחד בהיר הוא יהיה שופט עליון.אמו היקרה תמיד אמרה לו"בני היקר,כאשר תהיה גדול,אתה תביא לנו הרבה כבוד,תהיה שופט גדול ותמיד תהיה צודק,אתה תהיה רודף צדק".כך חלפו השנים,וידידנו הצודק רדף צדק בכל מקום ומקום."אני אומר לכם" היה אומר בכל פינה ופינה "אני צודק ואתם טועים!". יום אחד בהיר קצה נפשם של יושבי העיר ההיא שבה ישב רודף הצדק הקפדן וחבטו בו מכות נמרצות.החליט רודף הצדק שלנו לעזוב את העיר ההיא באומרו:"הם אינם ראויים לי כאן,אני אלך למקום אחר,אעלה לגדולה ואז אחזור לפה שוב ואראה להם מי צודק על מי וגם מי יצדק אחרון"! כך אמר ויצא לדרכו.בעודו הולך בדרך נקרה לפניו לפתע ישיש פלאי וחייכן. "שלום עליך ידידי" אמר רודף הצדק "מה שמך ולאן את שם פעמיך?" אההם,אההם,כיחכך הישיש הפלאי בגרונו:"שמי הוא נסתר בן נסתר ואני בדרכי לעיר הגדולה,ששם ,יש אומרים,יושב על כיסא מלכות המלך הגדול ביותר שהיה אי פעם מעולם וראשו בכתר אדיר יהלומים מעוטר!" "באמת"? שאל רודף הצדק "ומה שם העיר ההיא שאליה אתה הולך"? "שם העיר איננו חשוב" אמר הקשיש "וגם לא הדרך אליה,התלווה נא אלי ואדאג לכל מחסורך". הלכו הקשיש ורודף הצדק בדרך זמן מה עד אשר ירד הליל.ישב האיש הקשיש בצד הדרך והוציא מספר כעכים מתרמילו."יש לי רק שלושה כעכים ואחלוק עמך אחד מהם" אמר לרודף הצדק,"את השלישי נשאיר למחר בבוקר ונתחלק בו חצי חצי". "אין בעיה" אמר רודף הצדק שהיה מאוד רעב והתנפל על הכעך שניתן לו ואכלהו ברעבתנות רבה.האיש הקשיש התבונן ברודף הצדק בחמלה גדולה בעודו אוכל את הכעך שלו באיטיות ובהנאה... לאחר מכן שכבו לישון.אולם ביטנו של רודף הצדק לא הפסיקה להציק ובאישון הליל קם ממשכבו,גנב את הכעך השלישי ואכלו במהירות. בבוקר התעורר הקשיש והנה ראה כי הכעך השלישי חסר בתרמילו."האם אתה יודע לאן נעלם הכעך השלישי"? שאל הישיש את רודף הצדק."מניין לי לדעת"?העמיד רודף הצדק פני תם "הכי שומר הכעכים אנוכי"? "טוב" אמר הישיש בחיוך "אין זאת,כי אם חיה רעה אכלתהו ולא נודע כי בא אל קרבה,הבה נודה לאל הטוב שלא אכלה גם אותנו"! והנה היום עלה בכל הדרו ורודף הצדק התפלא לראות כי לפתע נמצאו בעיבורה של העיר עליה דיבר הישיש."כיצד זה הגענו לכאן?"לתומי חשבתי כי מרחק שלושת ימים לפחות עלינו ללכת". "רבים הם הדברים,אשר אינך יודע" ענה לו הקשיש."לך עימדי,ולא תסור ימינה או שמאלה מכל אשר אומר לך". בהיכנסם לעיר ניתן היה לחוש בכל מקום ופינה בתכונה רבה מאוד.העיר רגשה וגעשה והמולת האנשים הייתה גדולה יותר מגדר הרגיל,אין זאת כי משהו רב חשיבות התרחש בעיר באותו היום.."מה קורה כאן" שאל רודף הצדק את אחד האנשים ברחוב וזה ענהו "בן המלך חולה מאוד ועל סף גסיסה ונואשו הרופאים מלמצוא לו רפואה וקול שבר גדול יש בארמון ואיש לא יודע מה ילד היום" שמע זאת גם האיש הפלאי ואמר לרודף הצדק:"נלך אנו ונאמר למלך כי יש ביכולתנו לרפא את הנער" "ומה נדרוש בתמורה,אם אכן הדבר ביכולתך" שאל רודף הצדק?"שום דבר" ענהו הקשיש"רק נציע את עזרתנו למלך כי ראוי הדבר לעשותו". הלכו אל המלך ואמרו כי יש ביכולתם להושיע את בן המלך,מקום בו נכשלו גדולי הרופאים בתקופה ההיא.אמר להם המלך"והיה אם תצדקו ואתן לכם עשירית מטוב הארץ,כי חסד גדול תעשו עימי,אך אם יתברר כי את מצוקתי ניצלתם,אתלה אתכם על עץ בכיכר". חייך הישיש ואמר "אין בעיה אדוני המלך,כמצוותך כן יעשה בשמים כמו בארץ". "השתגעת" צעק עליו רודף הצדק,"מה יהיה אם לא תצליח?" "אל דאגה" ענה לו הישיש,"אם תבטח בי תראה נפלאות רבות". מצאו את הנער חיוור כמת ומחרחר ונשמתו כמעט פורחת.שם הישיש את ידיו מעל גוף הנער ונראה היה כממלמל דברים שונים ומשונים ולמרות זאת הולך היה הנער הלוך וחסור,ונראה היה כי יגווע בכל רגע "שומו שמיים" אמר רודף הצדק,"שאלוהים יעזור לי איך הסתבכתי איתך,הנה הנער מת ואני,אנא אני בא?" "אמור את האמת" אמר הישיש,כי אתה הוא זה שגנב את הכעך השלישי וירפא הנער בזה הרגע "אני גנבתי???" צעק בקולי קולות רודף הצדק "אני לא גנבתי כלום,אולי אתה הוא זה שגנבת את הכעך ואתה מאשים אותי?אני לא גנבתי כלום ואין לי במה להודות". באותו רגע מת הנער.ראה זאת המלך וציווה לתפוס את הישיש ורודף הצדק על מנת להוציא את צוו המוות לפועל.אך הנה הקשיש נעלם כאילו בלעה אותו האדמה ורודף הצדק נתפס והובל למרכז העיר למען יתלה:"אדוני המלך!,אדוני המלך!,אדוני המלך!"צעק בקולי קולות שלוש פעמים,"זה הוא האשם,לא אני,זה הוא שהבטיח לרפא את הנער,למה לתלות אותי,למה,איפה הצדק"? והנה ראה שוב את הישיש שאמר לו"הודה כי גנבת את הכעך ואשיב כרגע את רוח הנער אל גופו","לא!" אמר רודף הצדק,"כי אתה הוא זה שאכל הכעך ובבטנך נמצא הדבר"! והנה בא התליין וכבר עמד רודף על עברי פי פחת וצועק "איפה הצדק?איפה?למה שבקתני?,למה זנחתני?,מה עשיתי שזה מגיע לי?" וכולי וכולי. והנה,עוד רגע קט ונפער החור מתחת לרגליו,אולם לפתע נראה היה כי התרגשות גדולה אוחזת את הקהל,כי הנה הופיע הישיש עם בן המלך והנה הוא חי. "חוס על חייו" אמר הישיש למלך"הנה בנך חי".ראה המלך כי נכון הדבר ושמחה עצומה אחזה בו."על כי עשיתם איתי את החסד הזה" אמר המלך לרודף הצדק ולקשיש הפלאי "אעשה לכם ככל אשר הבטחתי ותצאו ממני ברכוש גדול,בהוד ובהדר ובכבוד רב". "אכן" אמר רודף הצדק,"סוף סוף רואים פה קצת צדק,ככה צריך המלך לעשות לכל מי שהוא חפץ ביקרו ואכן הוא איש יקר וצודק מאין כמוהו!". שיחרר את המלך את הישיש ורודף הצדק ונתן להם ככל שהבטיח. בדרך עצרו שוב עם כל הכבודה."הגיע הזמן לחלק את הרכוש לשלושה" אמר הקשיש."למה לשלושה" שאל רודף הצדק בתמיהה?"חלק אחד לי,חלק אחד לך וחלק נוסף לזה שאכל את הכעך השלישי" אמר הקשיש. פרץ רודף הצדק בצחוק גדול ואמר "יא חתיכת אוויל משריש שכמוך,זה אני שאכלתי את הכעך השלישי,האם באמת אתה כזה טיפש,החזקתי ממך קצת יותר חכם" והמשיך וצחק והתגלגל מצחוק ולא שם לב כי תוך כדי צחוקו הגדול נעלם הקשיש וכל הזהב והרכוש שהיו שם ולא נודע מקום הימצאם עד עצם היום הזה. כאשר התעורר רודף הצדק מצחוקו הרב,מצא את עצמו שוב לבדו,באישון הליל,אובד דרך,אבל עדיין צודק מאוד כמו שהיה תמיד. וזהו הסיפור על איש הצדק..
זהו הסיפור על האיש שהיה צודק תמיד.הוא תמיד היה צודק לא רק במאה אחוז,אלא גם במאתיים אחוז.100 אחוז ביחסי,200 אחוז במוחלט.האיש ההוא היה פקיד קטן בבית משפט,אולם היו לו חלומות גדולים יותר מאלו.כאשר היה ילד קטן חלם שיום אחד בהיר הוא יהיה שופט עליון.אמו היקרה תמיד אמרה לו"בני היקר,כאשר תהיה גדול,אתה תביא לנו הרבה כבוד,תהיה שופט גדול ותמיד תהיה צודק,אתה תהיה רודף צדק".כך חלפו השנים,וידידנו הצודק רדף צדק בכל מקום ומקום."אני אומר לכם" היה אומר בכל פינה ופינה "אני צודק ואתם טועים!". יום אחד בהיר קצה נפשם של יושבי העיר ההיא שבה ישב רודף הצדק הקפדן וחבטו בו מכות נמרצות.החליט רודף הצדק שלנו לעזוב את העיר ההיא באומרו:"הם אינם ראויים לי כאן,אני אלך למקום אחר,אעלה לגדולה ואז אחזור לפה שוב ואראה להם מי צודק על מי וגם מי יצדק אחרון"! כך אמר ויצא לדרכו.בעודו הולך בדרך נקרה לפניו לפתע ישיש פלאי וחייכן. "שלום עליך ידידי" אמר רודף הצדק "מה שמך ולאן את שם פעמיך?" אההם,אההם,כיחכך הישיש הפלאי בגרונו:"שמי הוא נסתר בן נסתר ואני בדרכי לעיר הגדולה,ששם ,יש אומרים,יושב על כיסא מלכות המלך הגדול ביותר שהיה אי פעם מעולם וראשו בכתר אדיר יהלומים מעוטר!" "באמת"? שאל רודף הצדק "ומה שם העיר ההיא שאליה אתה הולך"? "שם העיר איננו חשוב" אמר הקשיש "וגם לא הדרך אליה,התלווה נא אלי ואדאג לכל מחסורך". הלכו הקשיש ורודף הצדק בדרך זמן מה עד אשר ירד הליל.ישב האיש הקשיש בצד הדרך והוציא מספר כעכים מתרמילו."יש לי רק שלושה כעכים ואחלוק עמך אחד מהם" אמר לרודף הצדק,"את השלישי נשאיר למחר בבוקר ונתחלק בו חצי חצי". "אין בעיה" אמר רודף הצדק שהיה מאוד רעב והתנפל על הכעך שניתן לו ואכלהו ברעבתנות רבה.האיש הקשיש התבונן ברודף הצדק בחמלה גדולה בעודו אוכל את הכעך שלו באיטיות ובהנאה... לאחר מכן שכבו לישון.אולם ביטנו של רודף הצדק לא הפסיקה להציק ובאישון הליל קם ממשכבו,גנב את הכעך השלישי ואכלו במהירות. בבוקר התעורר הקשיש והנה ראה כי הכעך השלישי חסר בתרמילו."האם אתה יודע לאן נעלם הכעך השלישי"? שאל הישיש את רודף הצדק."מניין לי לדעת"?העמיד רודף הצדק פני תם "הכי שומר הכעכים אנוכי"? "טוב" אמר הישיש בחיוך "אין זאת,כי אם חיה רעה אכלתהו ולא נודע כי בא אל קרבה,הבה נודה לאל הטוב שלא אכלה גם אותנו"! והנה היום עלה בכל הדרו ורודף הצדק התפלא לראות כי לפתע נמצאו בעיבורה של העיר עליה דיבר הישיש."כיצד זה הגענו לכאן?"לתומי חשבתי כי מרחק שלושת ימים לפחות עלינו ללכת". "רבים הם הדברים,אשר אינך יודע" ענה לו הקשיש."לך עימדי,ולא תסור ימינה או שמאלה מכל אשר אומר לך". בהיכנסם לעיר ניתן היה לחוש בכל מקום ופינה בתכונה רבה מאוד.העיר רגשה וגעשה והמולת האנשים הייתה גדולה יותר מגדר הרגיל,אין זאת כי משהו רב חשיבות התרחש בעיר באותו היום.."מה קורה כאן" שאל רודף הצדק את אחד האנשים ברחוב וזה ענהו "בן המלך חולה מאוד ועל סף גסיסה ונואשו הרופאים מלמצוא לו רפואה וקול שבר גדול יש בארמון ואיש לא יודע מה ילד היום" שמע זאת גם האיש הפלאי ואמר לרודף הצדק:"נלך אנו ונאמר למלך כי יש ביכולתנו לרפא את הנער" "ומה נדרוש בתמורה,אם אכן הדבר ביכולתך" שאל רודף הצדק?"שום דבר" ענהו הקשיש"רק נציע את עזרתנו למלך כי ראוי הדבר לעשותו". הלכו אל המלך ואמרו כי יש ביכולתם להושיע את בן המלך,מקום בו נכשלו גדולי הרופאים בתקופה ההיא.אמר להם המלך"והיה אם תצדקו ואתן לכם עשירית מטוב הארץ,כי חסד גדול תעשו עימי,אך אם יתברר כי את מצוקתי ניצלתם,אתלה אתכם על עץ בכיכר". חייך הישיש ואמר "אין בעיה אדוני המלך,כמצוותך כן יעשה בשמים כמו בארץ". "השתגעת" צעק עליו רודף הצדק,"מה יהיה אם לא תצליח?" "אל דאגה" ענה לו הישיש,"אם תבטח בי תראה נפלאות רבות". מצאו את הנער חיוור כמת ומחרחר ונשמתו כמעט פורחת.שם הישיש את ידיו מעל גוף הנער ונראה היה כממלמל דברים שונים ומשונים ולמרות זאת הולך היה הנער הלוך וחסור,ונראה היה כי יגווע בכל רגע "שומו שמיים" אמר רודף הצדק,"שאלוהים יעזור לי איך הסתבכתי איתך,הנה הנער מת ואני,אנא אני בא?" "אמור את האמת" אמר הישיש,כי אתה הוא זה שגנב את הכעך השלישי וירפא הנער בזה הרגע "אני גנבתי???" צעק בקולי קולות רודף הצדק "אני לא גנבתי כלום,אולי אתה הוא זה שגנבת את הכעך ואתה מאשים אותי?אני לא גנבתי כלום ואין לי במה להודות". באותו רגע מת הנער.ראה זאת המלך וציווה לתפוס את הישיש ורודף הצדק על מנת להוציא את צוו המוות לפועל.אך הנה הקשיש נעלם כאילו בלעה אותו האדמה ורודף הצדק נתפס והובל למרכז העיר למען יתלה:"אדוני המלך!,אדוני המלך!,אדוני המלך!"צעק בקולי קולות שלוש פעמים,"זה הוא האשם,לא אני,זה הוא שהבטיח לרפא את הנער,למה לתלות אותי,למה,איפה הצדק"? והנה ראה שוב את הישיש שאמר לו"הודה כי גנבת את הכעך ואשיב כרגע את רוח הנער אל גופו","לא!" אמר רודף הצדק,"כי אתה הוא זה שאכל הכעך ובבטנך נמצא הדבר"! והנה בא התליין וכבר עמד רודף על עברי פי פחת וצועק "איפה הצדק?איפה?למה שבקתני?,למה זנחתני?,מה עשיתי שזה מגיע לי?" וכולי וכולי. והנה,עוד רגע קט ונפער החור מתחת לרגליו,אולם לפתע נראה היה כי התרגשות גדולה אוחזת את הקהל,כי הנה הופיע הישיש עם בן המלך והנה הוא חי. "חוס על חייו" אמר הישיש למלך"הנה בנך חי".ראה המלך כי נכון הדבר ושמחה עצומה אחזה בו."על כי עשיתם איתי את החסד הזה" אמר המלך לרודף הצדק ולקשיש הפלאי "אעשה לכם ככל אשר הבטחתי ותצאו ממני ברכוש גדול,בהוד ובהדר ובכבוד רב". "אכן" אמר רודף הצדק,"סוף סוף רואים פה קצת צדק,ככה צריך המלך לעשות לכל מי שהוא חפץ ביקרו ואכן הוא איש יקר וצודק מאין כמוהו!". שיחרר את המלך את הישיש ורודף הצדק ונתן להם ככל שהבטיח. בדרך עצרו שוב עם כל הכבודה."הגיע הזמן לחלק את הרכוש לשלושה" אמר הקשיש."למה לשלושה" שאל רודף הצדק בתמיהה?"חלק אחד לי,חלק אחד לך וחלק נוסף לזה שאכל את הכעך השלישי" אמר הקשיש. פרץ רודף הצדק בצחוק גדול ואמר "יא חתיכת אוויל משריש שכמוך,זה אני שאכלתי את הכעך השלישי,האם באמת אתה כזה טיפש,החזקתי ממך קצת יותר חכם" והמשיך וצחק והתגלגל מצחוק ולא שם לב כי תוך כדי צחוקו הגדול נעלם הקשיש וכל הזהב והרכוש שהיו שם ולא נודע מקום הימצאם עד עצם היום הזה. כאשר התעורר רודף הצדק מצחוקו הרב,מצא את עצמו שוב לבדו,באישון הליל,אובד דרך,אבל עדיין צודק מאוד כמו שהיה תמיד. וזהו הסיפור על איש הצדק..