טוב

נכון

בעיקרון זה נכון אלא שבאה הדת (היודית, בכל אופן) ומחייבת את האדם לעשות חסד וכו´ גם כשזה לא נוח לו ונוגד כל הגיון ואז אדם עושה מעשה טוב לשמו ולא למניעים אגואיסטיים שונים!
 

Yurismaster

New member
אני מסכים...המוח שלנו

לא מאפשר לנו לעשות משהו שאנחנו לא נרצה, כל דבר שאנחנו עושים בא מתוך הרצון שלנו גם אם הסיבה לא ברורה, מה שכן, יש דברים שאתה עושה אפילו בלי לחשוב עליהם כמו למשל...יש לך את האפשרות להציל מישהו ממשאית שהולכת לדרוס אותו, היית מציל אותו עוד לפני שהיית חושב -אני לא רוצה שהוא ימות ואחר כך אולי יצא לי מזה משהו...עוד לפני כל זה קופצים ישר ומצילים אותו...לפחות ככה נראה לי
 

jDaNiELLE

New member
זה יותר נוטה לדחף

אבל לעשות משהו בשביל מישהו אחר- טובה, לתת מתנה,לעזור איכשהו, הכל אנחנו עושים מתוך אינטרס.(ואנחנו לא מכוונים את זה). תנסו לתת לי מעשה אחד שעשיתם למישהו אחר, ולא היה לכם שום אינטרס. שוב- המתנה. אתה נותן למיהו מתנה.על פני השטח לא הרווחת כלום, אבל מספיק לראות את הפרצוץ שהוא עשה, בגלל משהו שאתם עשיתם, גורם לכם להרגיש טוב- ומכאן הרווח.
 

knonia

New member
ומהו האינטרס?

אם נבחין היטב האינטרס הוא תוצר של התניית החיים הבסיסית שלנו, ובכך בעצם אנו חוזרים שרשור אחד מטה...ושתי השאלות הן היינו הך.
 
אני מסכים

אנשים הן אינטרסנטים, בדר'כ אם יעשו מעשה טוב יצפו לתמורה אנשים לא עושים מעשים טובים "סתם' והוספתי משהו קטן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95
 
נושא טוב..

בגדול האמונה שלי נבעה עד לתקופה מסוימת מהאמונה שאדם המבצע דבר שאין לו תועלת חומרית מזה שואב הנאה שכלית-רגשית ( אולטראיזם, כפי שציינו כאן) אך שינוי בתנאי החיים גרמו לי לחשוב אחרת. אדם פועל על פי אופיו הפנימי ( השילוב הנסתר בין חינוך לגנטיקה ) הוא אינו בהכרח גרום לו לאושר הוא הרגשה טובה, ולבטח אין תמורה חומרית. הדבר מהווה בסיס לדקירה במועדון על אף שתוביל אותך לבלות את השארית חייך בכלא, כמו כם לויתור חומרי על רכוש לאדם שיגנוב ממך אם תהיה לו ההזדמנות. לאף אחד מאלה אין לוגיקה או תורת מוסר שלרוב תצא באופן ישיר מהאדם שביצע אותה ולרוב תסתכם ב"ככה לימדו אותי" או ב"ככה אני.." זאת גישה מעט עצובה, לפי דעתי אך אני נוכחתי לגלות שלרוב היא צודקת. אתה שואל האם יש אינטרס. התשובה לפי דעתי היא לא, אדם אינו פועל על פי אינטרסים אלה על פי דחפים,האם הדחפים ניתנים לשינוי? אני אופטימסט מטיבעי אז אני אגיד כן.. להוכיח את זה? תן לי עוד כמה מאות עמודים..
 
למעלה