טוב
או רע

טוב ../images/Emo35.gif או רע ../images/Emo35.gif

מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע? היה פעם זקן סיני ולו בן צעיר וסוס. הסיני חי בכפר קטן. יום אחד הסוס ברח מהאורווה. באו אנשי הכפר ואמרו לסיני הזקן:"כמה שזה רע"? שאל אותם הזקן: "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" למחרת חזר הסוס. יחד עימו הגיעו סוסי בר רבים. האיש ובנו פתחו את דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה. באו האנשי הכפר ואמרו לזקן: "כמה שזה טוב". ענה להם: "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" יום אחר כך נפל הצעיר בעת שניסה לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את הרגל. באו אליו אנשי הכפר ואמרו לזקן: "כמה שזה רע"? ענה להם הזקן: "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" לאחר מכן באו אנשי צבא ולקחו את צעירי הכפר למלחמה, שבה נהרגו חלק מהם. אבל את הבן של הסיני לא לקחו, כיוון שרגלו היתה שבורה. אז מאיפה אנחנו יודעים אם משהו שקורה הוא טוב או רע? מה שקורה הוא אירוע. ואירוע אינו טוב או רע. הוא רק אירוע. ההתייחסות שלנו לאותו אירוע הופכת אותו לטוב או רע בעיננו. זאת בהתאם להתנסויות שעברנו בדברים דומים, או בהתאם לחינוך שלנו שלימד אותנו לשפוט דברים, או בהתאם לאמונות שלנו.
 

michaly44

New member
חצי הכוס המלאה מתאים לי

טוב ורע ..תבנית מוגדרת להתנהגות, יחסים בין אנושיים. כאן, כולם מודעים לטוב ולרע. באשר להשתלשלות ארועים..כשאת לא יודעת מה הארוע ולוקחת ריסיקה, זה הימור. או שיהיה טוב או שיהיה רע. עדיף תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולהבין שמה שיש זה טוב. ולנסות לנתב את הארועים לכיוון חיובי.
 

ophra

New member
בדיוק לפני יומיים היתה לי שיחה

על "בחירה" כמה מתוך הדברים שקורים לנו בחיים הם תוצאה של "בחירה" וכמה מהם הם תוצאה של "גורל". התשובה לשאלה הזו היא מורכבת ולכל אחד ואחת, באמונותיו ובדרך חייו יש תשובה מעט שונה לשאלה הזו אבל בדבר אחד אני חושבת שתסכימי איתי (במיוחד לאור הסיפור על הסיני שהבאת כאן
): אנחנו בוחרים איך להתייחס לכל ארוע שהתרחש בחיינו זו זכות בחירה שהיא לגמרי שלנו לא תלויה לחלוטין בארועים חיצוניים ולכן - ארועים הם "טובים" או "רעים" לפי איך שנבחר להתייחס אליהם.... עפ
(שבת שלום!)
 
הבחירות בחיי

הנה כמה מהן: 1. כשהייתי בת 12 נפטרה אימי, ואני כבת הזקונים במשפחה (אחיותיי הבוגרות כבר היו בעלות משפחה משל עצמן) נשלחתי ללמוד ב"כדורי". כנערה מתבגרת שבאותה תקופה שנאה את כל העולם והאשימה את ה' במותה של אימה - פרקתי כל עול, נעשיתי מילדה טובה לילדה מופרעת, על סף העבריינות ממש כך, התחברתי לאנשים שהיום אני מתביישת שהכרתי
קצת לפני הצבא עשיתי את הבחירה לקחת את עצמי בידיים ולעשות מעצמי משו....סיימתי את הלימודים עם בגרות מלאה בציונים גבוהים במיוחד. ועל כך אני גאה. 2. לאחר 15 שנות נישואים, שמתוכן השנתיים אחרונות חיינו כ"שותפים לדירה" וכ"חברים" אך לא כבעל ואישה....בחרתי שוב לשנות את מהלך החיים ולעשות את הצעד לכיוון השיחרור שלו ושלי מהעול שלנו אחד בשני...ולהמשיך הלאה בחיים כל אחד בדרכו. החלטה ובחירה קשה וגורלית, אך נכון להיום למרות כל הקשיים בדרך מסתכלת על ריגעי האושר הבודדים והמעטים אבל המעודדים מאוד וממשיכים לצבור כוחות להמשיך הלאה. אלו הן 2 הבחירות הגורליות בחיי
 

r e d head

New member
אני...

חושבת שרק חכם סיני יכול לחשוב שאם בנו שבר רגל זה יכול להיות משהו אחר מרע. שהרי יתר אופטימיות יכולה לגבול בשאננות. אז לחכם סיני מותר להיות מעל לאדם ממוצא. ואנשים רגילים צריכים להיות אופטימים מציאותים. כפי שכתבת, בהתאם לניסיון שלנו. שבת שלום
 
לדעתי זה גם ללמוד להתסתכל

בחצי הכוס המלאה..... השבוע שמעתי סיפור מדהים מאדם שחלה שלא נדע בסרטן. הבחור אמנם עבר ניתוח, אבל ההחלמה שלו באה לו מתוך מחשבה חיובית. אמר לי: ידעתי שאני חולה וחשבתי לעצמי או שאני דועך לאיטי מול הטלויזיה או שאני עושה מהפך בחיי. עד הניתוח היה בהמתנה בבית במשך כחצי שנה. בחור שלא ידע קרוא וכתוב ישב עם בנו הבכור ולמד לקרוא....קרא ספרות מקצועית בנושא המחלה שלו, התחיל לעצב ולהתעסק בעץ....משמועות של חברים משותפים אני יודעת שהוא עושה דברים מדהימים. הבחור עבר ניתוח, הבריא ברוך השם....אבל אולי זו לא המילה הנכונה, בזכות המחלה גילה על עצמו כמה דברים שלא ידע קודם.
 

michaly44

New member
והכוח בא ממחשבה חיובית

ואני די חוזרת על עצמי..כי רק בעזרת החשיבה ושינוי גישה..השנה הזו התקדמתי המון. חזרתי לעצמי, אני מיכל (מיקי לרבים מידידי שמכירים אותי, עוד ליפני נישואי) חצי הכוס הלאה היא האור בקצה המנהרה שחיפשתי ולא מצאתי, עד שהבנתי. אז ציפ: כל הכבוד לך. אני מעריכה נשים חזקות , אסרטיביות ושיש להן עמוד שידרה.
 
למעלה