טוב שניסיתי..

ותשחק

New member
טוב שניסיתי..../images/Emo106.gif

ניסיתי לא להסתכל. לפחות לא להסתכל לה בעיניים. וגם כשחשבתי שניסיתי להסתכל, זה היה רק בכאילו, כזה-כאילו של לחשוב שאני באמת כן הסתכלתי ככל שהסתובבתי, ככל שהפניתי לה כתף, היא הבהילה אותי בהפתעה מוחלטת כל פעם מצד אחר בהתחלה בקטנה, פעם וואוו' ופעם בחיוך, אחר כך בחיוך מלא שיניים אחר כך בחיוך עם המון שיניים אחר כך הפסיקה לחייך וגם במשחקי תופסת שאני תמיד הבורחת כשלא באמת ברחתי, אלא רק ממנה, רק מהעיניים שלה באמת רציתי להתקרב באמת רציתי להתיידד איתה ויום אחד ממש חשבתי שזה קרה שהפכנו לידידות אבל אז פתאום ביום בהיר אחד, יום לגמרי שקט היא דפקה בדלת והסתכלה עלי ככה עם העיניים החלולות ועם הפה הכי גדול והשיניים הכי חדות ראיתי ממש את כל השיניים שלה לפחות אלו שהכי לא רציתי לראות נעים מאוד להכיר, המפלצת שלי. בעצם ברגע הראשון לא היה לי נעים בכלל, וממש נבהלתי, כמעט התעלפתי, רק לאחרונה התחלתי להכיר אותה באמת וגם אם לא ממש לחצתי לה את היד אז לפחות (וזה הרבה, אל תחשבו..) הסתכלתי לה בעיניים הטובות שלי והוצאתי לה לשון והראיתי לה את השיניים עם הסתימות שלי
 

touti

New member
אהה../images/Emo13.gif

טוב שאת מודעת לכך
ומה את עושה בנידון?
 

ותשחק

New member
../images/Emo138.gif

קצת 'מסתובבת' קצת מתלבטת קצת כותבת קצת מדברת בוחרת מתפללת.. בעיקר ו"שופטת" את עצמי לא לפי הבהלה הראשונית, אלא לפי ההתאוששות וההתחזקות אחר כך.. touti, קבלי חיבוק על 'החמות', מקווה שהתקררת מהזיעה, אחרי כל הריצות בבית..
 
איזה כיף לראות שיש עוד מי שכותב פרוזה וכד'

ולא מפחד לחשוף מעמקי נפשו חן חן לך . מאחל לך לשחוק לא רק ליום אחרון...
 

touti

New member
אני מרגישה יבשה כמו הנגב, בלי מוזה../images/Emo7.gif

 

ותשחק

New member
ממש לא..

את מקסימה! וגם מזיעה
, זוכרת? אז את בטח לא יבשה.. (אם כי על בדיחות לא חוזרים פעמיים..)
 

ותשחק

New member
../images/Emo13.gif

אפשר לומר שהכתיבה כאן היא מעין תרפיה בשבילי לאחרונה, ואתם הראשונים ש"זוכים" (או שאולי "סובלים") לשמוע את 'יצירותיי' הראשונות בחיי. מעולם לא כתבתי לפני כן, חוץ מביטולי דו"חות חניה (כן, היו כמה..) בכל מקרה תודה, ודבריך עודדו אותי.. כמובן ש
גם יכול לעזור..
 

touti

New member
אז זה מה שנקרא הצלחה של מתחילים../images/Emo140.gif

תתרפי חופשי בשביל זה אנחנו פה:)
 

ותשחק

New member
לא יודעת מתי..

תהיה הפעם הבאה. זה לא בא לי בקלות, אלא בדם, יזע והרבה דמעות.. לא הכתיבה, אלא ההבנות.. אבל אם יהיה עוד ניצוץ של הבנה כזה, אתם הראשונים שתספגו (לא את הדמעות.. בשביל זה נוצרו הכרית
, הטלפון
, המייל
.. והתפילות
..)
 
למעלה