טוב שמצאתי אתכם

[יולה12]

טוב שמצאתי אתכם

במקרה עליתי על הפורום הזה... לא האמנתי שיש עוד אנשים כמוני שיש להם קשר חזק לפולין.. יש לי הרבה סיפורים ושאלות. בהמשך.

 

[הלינקה]

ברוכה הבאה יוליה../images/Emo24.gif

מקווה שתהני

 

[יולה12]

יולה, שם פולני

ולא יוליה. האם שמך באמת הלינקה?

 

[הלינקה]

../images/Emo52.gifכן

 

[הפולני הראשון]

ברוכה הבאה, קדימה לסיפורים../images/Emo8.gif

 

[יולה12]

הסיפורים...

נולדתי בחול והורי לא ידעו עברית וקראו לי בשם הפולני להמהדרין: אננה מלגוז'טה.אבל באתי לארץ בגיל צעיר ואני צברית לכל דבר. הרקע של השואה והסיפור האישי הביאו אותי לסיפורי חיפוש שהשתרעו על פני גרמניה, אוקראינה ופולין והצמיחו ספר, שאם תרצו אספר לכם בהמשך עליו. אבל מאז קרו הרבה דברים: עזבתי את העניין של השואה והטרגדיות, ומצאתי את עצמי נצמדת לפולין "הטובה" של הורי מלפני המלחמה (הם ניצלו, זוג פולני צעיר החביא אותם יחד עם 39 יהודים במרתף). וזה אומר: קודם כל לשפה הפולנית. אז נסעתי פעמיים לקרקוב, שם למדתי בקורסים לשפה ולתרבות פולנית, ואז התאהבתיבקרקוב ובנופים של פולין, ועכשיוא ני מתכננת לנסוע לפולין בספטמבר לחודש ולראות כמה שאפשר. ואני מקווה שתוכלו לעזור לי לארגן מין טיול כזה. נורא מעניין אותי כל מה שאתהם כותבים. מקווה להשתלב...

 

[הלינקה]

זה היה באמת על קצה המזלג

טיול בספטמבר? הםםםם... לשמע מענין. לאיזו סביבה בערך? באיזו תחבורה? מה מענין אותך לראות? נופים, מוזיאונים, אנשים, תיאתראות, קברים?

 

[באה לפעמים]

שלום יולה וברוכה הבאה.

כמה עלו הקורסים בפולנית, שעשית בקרקוב? וכמה זמן ערך כל קורס? היכן התגוררת? בכלל ספרי קצת על התקופה של הלימודים, מי היו הסטודנטים, ואיך הגעת לזה?

 

[חנה גונן]

הי יולה טוב לראותך איתנו

השפעת השואה עלינו כיהודים וכיהודים פולנים תהיה תמיד בלי קשר להתענינותך החיובית בנוף,בתרבות ובשפה הפולנית. שלך חנה גונן נ.ב שמי האמיתי דומה ליולה

 

[יולה12]

לחנה גונן

שמי האמיתי דומה לחנה.. הכינוי שלך הוא מחנה גונן ממיכאל שלי? מעניין.. יולה קראו לבת דוד שלי, שעכשיו קוראת לעצמי יוכבד או יוכי (מה א\רע ביולה?). בקשר להתעניינות שלי בפולין, זה הרי סיפור שראשיץו בשואה, אבל הוא הכי קשור למה שאני מרגישה כמעין "בית", בגלל השפה בעיקר, בגלל הילדות שלי (נולדתי בגרמניה, אבל הורי הגיעו לשם מפולין ודיברו אתי פולנית והילדות שלי עמדה כולה בסימן הפולנית). זה סוג של נוסטלגיה. אבל זה לא כל כך פשוט. היחס שלי הוא בעיקרו חיובי בגלל, נדמה לי, שהורי ניצלו בזכות משפחה פולנית שהחביאה אותם ואף פעם לא דיברו אתי על "פולנים אנטישמים". זה סובייקטיבי, אבל זה מעצב את התודעה. וכשהייתי בפולין קרו לי כל מיני דברים, דיברתי המון עם פולנים, אבל לא יצאתי עם רושם שאפשר לסדכם במילה. נכון שיש בורות עצומה ואי הבנה גדולה. זה בטוח. אבל זה חל גם עלינו ביחס אליהם.

 

[shilansk]

הסיפור האישי?

כיוון שהצעת לספר בהמשך.. הרי לך גילוי התעניינות. אשמח אם תספרי לנו.