just face it
New member
טוב שכנעתן אותי
לא נעים לי להתפרץ לשרשור של רומי אז פה...
כן ברית ברביעי
אבל לא עדכנתי פשוט כי עברה עליו שבת קשה שחבל"ז
אז הוא היה על הנקה מלאה מיום ראשון
וביום חמישי נשאר 2470 בדיוק כמו ביום שלפניו
נבהלנו כהוגן והחלטנו להוריד ל4 הנקות והשאר שאוב
הבחור כניראה נבהל מהבשורה והחליט שהוא ינק ויהי מה
עשה קפיצת גדילה אבל מה קפיצת גדילה משהו אימתני!
תוסיפו לזה שהמשאבה עשתה לי פצעים למות (אין לי מושג איך)
אני בכלל אמורה לשאוב ולא מסוגלת כי הפצעים הורגים אותי
הוא בכלל אמור לאכול מבקבוק אבל לא מעניין אותו הוא רוצה לינוק כל היום
בקיצור זה היה ככה:
בקבוקים לארוחות העיקריות
שאיבות עם שפליכטות של לנולין
לילות טופלס עם בפנטן
מהלך היום היה:
שאיבה, האכלה, הנקה הנקה הנקה הנקה הנקה הנקה הנקה שאיבה האכלה הנקה הנקה הנקה הנקה (ברור מספיק או להמשיך?)
זה התחיל בחמישי בלילה
בשישי בלילה הוא עשה הפסקה (תודה ה')
והמשיך עד מוצ"ש
אבל אל תסתכלו עליו ככה
הבחור מתחשב ובארוחות שבת ישן מעולה ונתן לאמא שלו לתדלק...
הגעתי היום (במקום מחר) בחיל ורעדה לרופאה מפחדת פחד מוות שהמאמץ הזה יעלה לו ביוקר מבחינת משקל (תזכרו, ברית ברביעי המשקל חייב להיות 2500 לפחות)
מה זה חיל ורעדה, כמעט איבדתי את ההכרה...
מפשיטה אותו, הידיים רועדות מניחה על המשקל....
לא יכולתי לדבר, קראתי לרופאה שתסתכל מההלם שחטפתי
2570!
100 גרם בשלושה ימים
לא ידעתי את נפשי, כמעט בכיתי רק כדי לפרוק את כל הלחץ האימתני שנאגר בי במהלך השבת
הייתי צריכה לשקול אותו אצל פסיכולוגית לא אצל רופאת ילדים
ועכשיו
אנחנו על 2 הנקות ביום, עולים איזי איזי
בלי לעקוף בלי להתלהב
שלא יהיו פאדיחות
הספיק לי ההתקף לב שהוא עשה לי
ועכשיו אפשר לחשוב על הברית
מחר הולכת לחפש מטפחת יפה שתתאים לשמלה
לא נעים לי להתפרץ לשרשור של רומי אז פה...
כן ברית ברביעי
אבל לא עדכנתי פשוט כי עברה עליו שבת קשה שחבל"ז
אז הוא היה על הנקה מלאה מיום ראשון
וביום חמישי נשאר 2470 בדיוק כמו ביום שלפניו
נבהלנו כהוגן והחלטנו להוריד ל4 הנקות והשאר שאוב
הבחור כניראה נבהל מהבשורה והחליט שהוא ינק ויהי מה
עשה קפיצת גדילה אבל מה קפיצת גדילה משהו אימתני!
תוסיפו לזה שהמשאבה עשתה לי פצעים למות (אין לי מושג איך)
אני בכלל אמורה לשאוב ולא מסוגלת כי הפצעים הורגים אותי
הוא בכלל אמור לאכול מבקבוק אבל לא מעניין אותו הוא רוצה לינוק כל היום
בקיצור זה היה ככה:
בקבוקים לארוחות העיקריות
שאיבות עם שפליכטות של לנולין
לילות טופלס עם בפנטן
מהלך היום היה:
שאיבה, האכלה, הנקה הנקה הנקה הנקה הנקה הנקה הנקה שאיבה האכלה הנקה הנקה הנקה הנקה (ברור מספיק או להמשיך?)
זה התחיל בחמישי בלילה
בשישי בלילה הוא עשה הפסקה (תודה ה')
והמשיך עד מוצ"ש
אבל אל תסתכלו עליו ככה
הבחור מתחשב ובארוחות שבת ישן מעולה ונתן לאמא שלו לתדלק...
הגעתי היום (במקום מחר) בחיל ורעדה לרופאה מפחדת פחד מוות שהמאמץ הזה יעלה לו ביוקר מבחינת משקל (תזכרו, ברית ברביעי המשקל חייב להיות 2500 לפחות)
מה זה חיל ורעדה, כמעט איבדתי את ההכרה...
מפשיטה אותו, הידיים רועדות מניחה על המשקל....
לא יכולתי לדבר, קראתי לרופאה שתסתכל מההלם שחטפתי
2570!
100 גרם בשלושה ימים
לא ידעתי את נפשי, כמעט בכיתי רק כדי לפרוק את כל הלחץ האימתני שנאגר בי במהלך השבת
הייתי צריכה לשקול אותו אצל פסיכולוגית לא אצל רופאת ילדים
ועכשיו
אנחנו על 2 הנקות ביום, עולים איזי איזי
בלי לעקוף בלי להתלהב
שלא יהיו פאדיחות
הספיק לי ההתקף לב שהוא עשה לי
ועכשיו אפשר לחשוב על הברית
מחר הולכת לחפש מטפחת יפה שתתאים לשמלה
