טוב עומר יקרה

[נצח28]

טוב עומר יקרה

בפעם שעברה הייתה לי הברקה -שאלה שאלתית אבל את הרונים שכחתי להוסיף. מאז עבר זמן ואולי הגיע הזמן לשאול איך להצליח ולשמור על השימחה ועל תחושת הביטחון האישי גם בימים אלה שבו כל המילים הגדולות עומדות במבחן יום יומי(עד כה אנחנו עומדים בזה יפה ובנחת עד כמה שאפשר ומתכוונים לעשות הכל כדי להמשיך כך) וכמובן גם מסר כללי לחיים בכלל לא יזיק. אז הפעם לא אשכח את הרונים:- -ת'וואז -גבו -אורוז יום טוב ותודה

 

[עומר בריגר]

את מהצפון??

חשוב להבין מה יעשה לך טוב, ולא להתנהג "לפי הספר", כמו שמצפים או איך שצריך. חשוב להבין מה ב-א-מת עובר עלייך, ולא להגיד שהכל בסדר אם לא הכל בסדר, לבקש עזרה גם אם זה מביך, ולהיות בתוך המציאות של עצמך, בלי לתת לסביבה לשכנע אותך להפחית מעצמת הרגשות וכו'. בסדר?

 

[נצח28]

היי עומר

אני אכן מהצפון ובאמת בסך הכל אנחנו מצליחים לעבור את המצב ההזוי הזה בדרך הגיונית,כלומר,לא שאננות אך מצד שני לא בחרדה ובמתח. הבעיה היא בעצם העובדה שהחיים והעשייה נעצרו. מצד אחד לא מחויבים לכלום מלבד לעצמינו אבל מצד שני הרגשה של מן חופש מוחמץ(תרתי משמע). אני דווקא לא מתנהג לפי הספר-כולם מצפים דווקא להסטריה ולחרדה וכולם רוצים שנקום ונברח וגם כשיוצאים לגיחות במרכז כולם כועסים ולא מבינים את הצורך לחזור הביתה חרף המצב הלא נוח. בשאלתי ביקשתי איזה מסר שיעזור להכניס קמצ יותר תוכן במצב הנוכחי. תודה

 

[עומר בריגר]

שוב -

אני מציעה להיות ישר עם התחושה הפנימית. "לפי הספר" הכוונה היא לא כמו כולם, אלא כמו שנדמה לך שצריך להתנהג. אולי זה שאתה שאנן יכול לייצג את הקושי, הרי אין ספק שהמצב שאתה נמצא בו הוא לא נעים ובטח עוברים עליך רגעים של חרדה.. מה אתה עושה איתם? האם אתה מרשה לעצמך לבטא אותם? זה המסר שהיה לי אליך.