../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif../images/Emo122.gif../images/Emo3.gif
איילת - את שקטה מדי...!
לא נורא, את חמודה.
*בורחת* הייתי כל כך היפראקטיבית שם ולא היה לי כ"כ איך להוציא את זה...
וחבל בסוף שההוא מהחנות לא היה דומה להולדן.
את ראית תמונות שלי?
פאק, אני כל כך לא פוטוגנית.
לא נורא.
טוב - אז סיפורי: כמעט אחרתי לרכבת, וכמעט אבדתי 50 שקלים.
החזקתי אותם ביד לפני שקניתי את הכרטיסים ואז הכנסתי אותם לכיס, ואז באתי לקופה וחפשתי בכיס את ה-50 שקלים, אך אבוי!
היכן הן?
בסוף מצאתי אותם... לכיס שלי יש צורה מוזרה.
וזה היה אחרי שחצי נסיעה הייתי בשוק ולחוצה כמו לא יודעת מה.
יצאתי מהאיזור של הרכבות, ואז הוריי! ראיתי את ריקושט!
ואני הייתי בטוחה שאני אלך לאיבוד לגמרי.
ישר זיהיתי אתכן...
רק לא רציתי לעשות לעצמי בושות אם זה באמת לא הייתן אתן...
אז סתם "הסתובבתי", ואז "במקרה" פניתי עם הפנים אליכן כדי לראות אם הדר ישבה שם...
וכן.
ואז התבלבלתי בין הדס לבין דאפי.
הדס - את אוכלת ממש מעט, ז"א, אמרת שאת לא אכלת מאתמול בצהריים!
ואת מנגנת יפה.
תנגני לי שיר. דאפי - הזויה כתמיד.
ועדיין אין לי מושג מה השם האמיתי של גרגורי...
הדר - אישתי.
וכל מילה נוספת, מיותרת.
ולמי שתהה - Wilco מעולים.
חיחיחי, המוכרת בטאוור רקורדס אמרה לי משהו כמו "ווילקו, פששש" אבל בלה. ואני עדיין רוצה את כל הדיסקים שלקחתי.
אני רוצה עוד מפגש.