טוב, כבר אמרתי שאני מאושרת
טוב, כבר אמרתי שאני מאושרת
מהמעבר? (טפו טפו טפו
) אני יודעת שעוד לא עבר המון זמן אבל הייתי חייבת כבר לשתף... הילדה מאושרת (טוב, כזכור זו ילדה שמוצאת ממה להנות בכל מקום!!! אושר של ילדה) אבל בפעם הראשונה גם אני מאושרת (מבית הספר הכוונה). איזה אושר לראות את הילדה לומדת. פשוט לומדת. ויותר חשוב, נהנית ללמוד. כבר מזמן היה ידוע לי שהיא מאוד אוהבת את המקצוע גוף האדם. עד אתמול היא לא הייתה רושמת/מעתיקה מהלוח. יש לה קושי בכתיבה (קשור במוטוריקה גסה) ובהעתקה מלוח (קשור לקושי בראיה). כבר כמה פעמים שאני מנסה לדרבן אותה כן לכתוב. להראות לה את הצדדים החיוביים של שמירת המידע גם בכתב. לדרבן אותה מרצון לא בגלל שמכריחים. אתמול היא חזרה, גאה ומאושרת עם שני דפים מלאים. ואמרה שאפילו היא נהנתה מזה ושמעכשיו היא תמיד תכתוב. ואני, אני הסתכלתי במחברת והייתי מאושרת. כמובן על עצם ההתגברות על הקשיים (מרצון ולא מהכרח) וגם על התוכן. רציני, מעניין, יורד לפרטים. ממש ממש ב"רמה". לא פלא שזה מעניין אותה (לפחות בבית הספר שלנו לא היה סיכוי לילדה, עוד לא בת תשע, ללמוד על המוגלובין, התקשרות עם חמצן, מערכת הלב והדם, מבנה התא, DNA, ועוד ועוד) וזו רק דוגמא אחת... אז נכון שלא הכל מושלם. לא מכירה דבר "מושלם". אבל בנתיים... טוב, כבר אמרתי טפו טפו טפו
...
טוב, כבר אמרתי שאני מאושרת
מהמעבר? (טפו טפו טפו
