טוב טוב...
טוב, אז אמנם אני לא יוצא מקו מנדא-אעבלין-חיפה לעיתים קרובות, אמנם אני באמת לא יותר מידי קשור לכלום, אבל ! לפני כמה ימים חיכיתי לטרמפ, אחרי שירדתי בתחנת הרכבת בקניון עזריאלי, בדרכי בקניון נתקלתי בתופעה שהטרידה אותי עמוקות, לא ניראה דבר כזה מאז השבר התרבותי שהצמיח את התנועות הטוטאליטריות ניהליסטיות של המאה ה20, הפוטוריזם זה כלום ליד זה, החלטתי להקדיש לתופעה הזאת חצי שעה של שיטוט בקניון, וחשבתי שפה יוכלו להסביר לי את התופעה המטרידה הזאת (אולי כבר דנתם בה), מבחינה סוציולוגית\פילוסופית\פסיכולוגית וכו'. אז אני עובר בקניון, והדבר היחיד שיש לי להגיד לאחותי אחרי שאני יוצא משם זה שכל דבר טוב הופך לאופנה כאן, אבל זה בלי קשר, ראיתי לנגד עיני בסביבות ה430972340723 פריקים. אין לי מילה אחרת. פריקים. ממתי כל ערס שני צובע את השיער לכחול סיני, עושה פוני, עוטה על עצמו פרצוף עצוב וכמה סיכות בטחון, קונה ג'ינס צמוד, ומיילל פזמוני אימו פוסט-מודרניים!? מי זה בכלל כל אופנת הפאנק-אימו-פרחות הזה? מאיפה זה הגיע? אמנם המצב אכן נהיה רע, המאזן הגרעיני לא לטובתנו, הון הסיבוב נותן בראש להון הייצור, כולנו נהיים חד מימידיים וכו' וכו', אבל עדיין?! מה זה כל הפסבדו-עצב הזה?! מאיפה צצה האופנה הזאת? איזה מוזיקה המוטציות האלה שומעים? דרושים קצת הסברים. לסיכום, אמנם אם מתרגמים דיסק של דשבורד קונפשונל לעברית זה נשמע בערך כמו טקסט של משה כהן בימים קשים, אבל עדיין. יוחזרו פרט שולי לאלתר.
טוב, אז אמנם אני לא יוצא מקו מנדא-אעבלין-חיפה לעיתים קרובות, אמנם אני באמת לא יותר מידי קשור לכלום, אבל ! לפני כמה ימים חיכיתי לטרמפ, אחרי שירדתי בתחנת הרכבת בקניון עזריאלי, בדרכי בקניון נתקלתי בתופעה שהטרידה אותי עמוקות, לא ניראה דבר כזה מאז השבר התרבותי שהצמיח את התנועות הטוטאליטריות ניהליסטיות של המאה ה20, הפוטוריזם זה כלום ליד זה, החלטתי להקדיש לתופעה הזאת חצי שעה של שיטוט בקניון, וחשבתי שפה יוכלו להסביר לי את התופעה המטרידה הזאת (אולי כבר דנתם בה), מבחינה סוציולוגית\פילוסופית\פסיכולוגית וכו'. אז אני עובר בקניון, והדבר היחיד שיש לי להגיד לאחותי אחרי שאני יוצא משם זה שכל דבר טוב הופך לאופנה כאן, אבל זה בלי קשר, ראיתי לנגד עיני בסביבות ה430972340723 פריקים. אין לי מילה אחרת. פריקים. ממתי כל ערס שני צובע את השיער לכחול סיני, עושה פוני, עוטה על עצמו פרצוף עצוב וכמה סיכות בטחון, קונה ג'ינס צמוד, ומיילל פזמוני אימו פוסט-מודרניים!? מי זה בכלל כל אופנת הפאנק-אימו-פרחות הזה? מאיפה זה הגיע? אמנם המצב אכן נהיה רע, המאזן הגרעיני לא לטובתנו, הון הסיבוב נותן בראש להון הייצור, כולנו נהיים חד מימידיים וכו' וכו', אבל עדיין?! מה זה כל הפסבדו-עצב הזה?! מאיפה צצה האופנה הזאת? איזה מוזיקה המוטציות האלה שומעים? דרושים קצת הסברים. לסיכום, אמנם אם מתרגמים דיסק של דשבורד קונפשונל לעברית זה נשמע בערך כמו טקסט של משה כהן בימים קשים, אבל עדיין. יוחזרו פרט שולי לאלתר.