טוב, זה קרה לי גם

[dancing with smile]

טוב, זה קרה לי גם

את ההודעה הזו איני יכולה להרשות לעצמי לפרסם בשמי המלא. או קיי, חששתי שזה יגיע... והנה. זה קרה. הופעתי במסיבה היום. לכאורה חבר'ה מהוגנים, בני 40-60, גברים ונשים, לא מאיימים בכלל. התחלתי את ההופעה, היה מאוד שמח, כפיים, קולוולולו, ו... ניגש אליי גבר עם שטר מכוון היישר לתוך החזיה שלי! בתנועת יד מהירה הספקתי לעצור את היד שלו ולקחתי את השטר מידיו לפני שיספיק לדחוף את היד (אלוהים ליד אישתו!) וכאילו לא מספיק, לאחר 10 דקות הסיטואציה חזרה על עצמה. שמרתי על פני פוקר, ולא עשיתי סצינות, אבל בדרך חזרה הבייתה כשסיפרתי על זה לבעלי התחלתי להרגיש מגעיל. אוף... רק רציתי לפרוק.

 

[tzurtzur]

../images/Emo24.gif

הרבה להגיב אין לי. אני מבינה ומקווה שאת מרגישה יותר טוב

 

[tlingit]

לא נעים ../images/Emo4.gif

נראה לי שפתרת את הסיטואציה בדרך הטובה ביותר לדעתי הבעיה היא שהרבה אנשים מושפעים ממיתוסים ששמעו או ראו בסרטים ובגללם הם חושבים שזה "קול" לשים שטרות בחזיה או בכלל בבגדי הרקדנית – נתקלתי אפילו בחברות שחשבו שזה מגניב ו"ברוח המזרחית" לעשות את זה מאחר שריקודי הבטן אינם מוכרים להן אלא מסרטים (בעיקר סרטי בורקס) ומסיפורים ואגדות והן נורא רצו "להשתלב" ברוח העניינים ולהיראות "מבינות עניין" ולהביע את השתתפותן ודעתן החיובית על הריקוד שלי. אז לחברות אפשר להסביר, שזה לא ממש נוהג מכבד, ושהנוהג בתרבויות בהן ריקודי הבטן קיימים הוא לפזר שטרות מעל ראשה של הרקדנית, או לרגליה, (או בכלל עלי פרחים) או לכל היותר לתת לה ושהיא תחליט איפה לשמור את השטר. אבל לאנשים מהקהל אי אפשר לעמוד ולהסביר זאת, מה גם שכולנו יודעות שהמיתוס של שטרות בחזיה יש לו יסוד כלשהו במציאות, כאשר רקדניות שפחות מודעות או מוטרדות מהבעיה התדמיתית כן איפשרו ואף עודדו נוהג זה. אני הייתי מבינה את האירוע מהזוית הזו, (וגם אירועים דומים, אלא אם קורים דברים נוספים בהקשרים הרבה פחות "תמימים") מפני שאני תמיד משתדלת לחשוב שאנשים נוטים לעשות שטויות יותר מתוך בורות (או טמטום) מאשר מתוך רוע לב ואל תקחי ללב – זה ממש מקרה שזו לא את, זה הוא שלא בסדר

מאחלת לך עוד הרבה הרבה הופעות טובות ושמחות

 

[dancing with smile]

אני בטוחה שזה לא היה מתוך רוע ../images/Emo13.gif

ראיתם פעם מישהו נותן כסף מתוך רוע?!

פשוט חשבתי שהמקרים האלה פסו מהעולם (כי הופעתי די מספיק פעמים מול קהל שכלל גברים ולא קרה לי עדיין) והנה הגיעה הפעם הראשונה. אבל תודות ללמידת קרע מגע חסמתי את הגישה באלגנטיות. אפילו חייכתי ואמרתי תודה. אותו אחד אגב, נתן לי בסוף הערב נשיקת נימוסין קלילה שזה בסדר מבחינתי. יאלה, מאחוריי

 

[תמרה חבצלת השרון]

לרוקדת עם חיוך - דעתי בעניין...

להיות רקדנית בטן זהו מקצוע לא קל, אפילו קשה. צריך לדעת ולהתכונן לפני שמתחילים להופיע כרקדנית בפני אנשים, צריך לדעת שהמון דברים יכולים לקרות וכל רקדנית חייבת להכין לעצמה כללי התנהגות במידה והיא נתקלת בסיטואציות שהן לא נעימות לה. ישנם המון רקדניות שהן אפילו מעודדות טיפים וישנם רקדניות שממש לא מעוניינות בכך. איך הקהל ידע מי היא הרקדנית שעומדת לפניו? בדיוק כפי שהגבת, מקווה שגם חייכת ולא הפגנת בהלה. לוקחים את השטר כסף בחיוך רחב,את יכולה גם לאמר: "שוקרן יא חביבי" ולפנות תוך כדי ריקוד לכיוון אחר של הקהל וכך את בעצם אומרת: "לא מרשה לשים לי טיפים". ואם קורה שוב, אז נוהגים באותה הדרך. את לא צריכה להיגעל, לא להיבהל ולא לקחת את הסיטואציה כל כך קשה. עליך לדעת את המקצוע שלך ולא להיות כל כך תמימה. אנשים מצפים מרקדנית שתהיה חושנית, מפתה, משעשעת, רקדנית לא באה לדבר על המצב בשטחים.... לצערי, תלמידות שלומדות מספר תנועות, חושבות שהן מוכנות להופיע לפני קהל. וזה ממש לא כך. רקדנית צריכה לקבל הדרכה וייעוץ, רקדנית צריכה להכין שיעורי הבית היטב היטב ולהתכונן לא רק מבחינה גופנית, אלא גם מהבחינה המנטלית-פסיכולוגית. רקדנית בטן מפרסמת את עצמה בכל מיני עיתונים, מגזינים, אינטרנט וישנם המון "סוטים" "מטרידנים" וסתם נודניקים משועממים שמתקשרים ומציעים כל מיני הצעות ועוד כיד הדמיון הטובה.... אז מה? מכל טלפון כזה, רקדנית תתעלף ותרגיש גועל? זהו חלק מהמקצוע (לצערי) ועליך לדעת שעוד תתקלי במקרים לא נעימים, לעיתים נסבלים ולעיתים קשים (שאותם עברתי על בשרי), ולדעת מראש כיצד להתמודד איתם. מאחלת לך בהצלחה תמרה

 

[dancing with smile]

הודתי לך ב../images/Emo33.gifוגם כאן אומר../images/Emo51.gif