טוב, אני תוהה.

[דוקטור קלינית]

טוב, אני תוהה.

זה משהו שחשבתי עליו כבר כמה פעמים ואני מקווה שאני אצליח לנסח את זה בצורה מובנת ואולי תאירו את עיניי

. אממ..בעיקרון, תמיד כשאנחנו [=בנות..נו אני מכלילה] רוצות מישהו אז זה נורא מרגש כזה ותמיד חייבים להיות הכי יפה לידו ולעשות רושם נורא טוב [שוב, אני מכלילה]..נו, הרצון הטבעי הזה של להיות הכי פסדר והכי סבבה לידו ולא לעשות פדיחות..ונגיד עם מישהו שאת יוצאת איתו פעם ראשונה את אף פעם לא תעשי פדיחות, או תצרחי באמצע הרחוב או אנעארף. ואז נגיד אם מתפתח קשר וחברים כבר המון זמן, אז עוברים את מחסום הבושה והפדיחה וכבר מתנהגים יותר כמו ידידים כאלה טובים..לפחות אצלי זה היה ככה. ז"א אחרי תקופת זמן די ממושכת של קשר פתאום כבר לא אכפת לך שהוא יראה אותך עם הבגדים הכי סמרטוטיים שאת מסתובבת איתם רק בבית, ולא אכפת לך שהשיער שלך נורא פרוע ולא מסודר לידו וכאלה דברים..וזה נהיה מין שגרה כזו, את כבר לא משקיעה כמו פעם כשאת נפגשת איתו וכאלה. ולא יודעת, יצא לי לחשוב שזה קצת מבאס..כי מה, כל ההתרגשות ההתחלתית הזו וההכנות וה"חוסר פדיחה" הם רק בהתחלה? כי אתמול יצאתי עם מישהו..זה לא היה דייט, זה סתם היה לצאת לאכול משהו בחוץ, ואין בינינו קשר וכלום- אבל חשבתי שכאילו..הוא ידיד די טוב שלי ובכ"ז אני מתפדחת ממנו לפעמים, אבל זה כבר הרבה פחות ממה שהתפדחתי ממנו לפני שבועיים נגיד..כאילו, זה ממש משתנה כל הזמן ..וככל שאתה יותר זמן עם מישהו [אני מדברת בקשר זוגי] אז אתה פחות מתפדח ויותר נהיה אתה עצמך..ו-וואי, זה קצת מבאס, לא? כי שגרה זה לא תמיד טוב ואז כבר פחות מרגש ופחות דפיקות לב ופחות פרפרים בבטן לפני שאת נפגשת איתו... אני מקווה שהבנתן משהו מכל המגילה הזו

מה דעתכן? גם אצלכן זה ככה?

 

[לינור 8]

זה נכון עם כל אחד

גם אם זה חברה חדשה ולא רק עם בנים .אף אחד לא רוצה לעשות לעצמו פאדיחות ליד מי שלא מכיר אותו טוב כי הרושם הראשוני שמקבלים על הבן אדם נשאר להמון זמן

 

[שרופה על בנחה]

../images/Emo41.gif../images/Emo23.gifחחח כע גם אצלי זה ככה..

לפני שהיה לי חבר אז אהבתי אותו נורא והשתדלתי כמה שיותר לא לעשות פדיחות לידו ואממ להיות הכי יפה שאפשר לידו ואממ אח"כ כשניהינו חברים אז זה ניהיה הרבה פחות נורא..ועכשיו כשאנחנו כבר 10 חודשים ביחד אז כבר ממש לא מזיז לי ואני עושה לידו הרבה פדיחות והוא רואה אותו עם פיג'מה זוועתית ושיער זוועה וזה לא מזיז לי כי אני יודעת שהוא אוהב אותי כמו שאני...וזה הרבה יותר כיף ככה

אותי זה לא ביאס בכלל..

 

[לוּבּה]

למדנו על זה בפסיכולוגיה../images/Emo3.gif.

אבל לא נראה לי שזה מבאס. כי בהתחלה את די לחוצה, בוקדת שהכל בסדר ומושלם. וזה נראה לי דווקא די כיף שאת יכולה להיות ליד מישהו כמו שאת, עם כל הטוב, אבל גם עם כל הג'יפה. חחברים צריכים לקבל אותך עם כל החבילה, ואולי אפילו בגלל החסרונות. אז וואלה, קצת מבאס שכבר אין יותר פרפרים בבטן, אבל עדיין כיף להיות ביחד ופשוט לדעת שמישהו מקבל אותך כמו שאת. [המורה לפסיכולוגיה קראה לזה "בצל" בגלל שכל פעם מקלפים עוד שכבה ועוד שכבה עד שמגיעים לזה שהוא מכיר אותך באמת. ובהתחלה באמת מאוד מנסים להיות מושלמים והכל ובסוף כבר לא אכפת לך ללכת אליו בפיג'מה או משהו כזה].

 

[Oo The Gush Oo]

../images/Emo45.gif מסכימה איתך.

 

[שריטה מלנכולית]

../images/Emo45.gif

 

[Beautiful Nightmare]

../images/Emo45.gif

 

[Oo The Gush Oo]

לפי דעתי,

זה דווקא לא מבאס בכלל. זה מקסים להרגיש נוח עם מישהוושהוא מכיר אותך טוב וראה אותך בכול מצ כבר. הרבה יותר כיף מאשר כול פעם להתארגן עבורו וכאלה. ובקשר לפרפרים-זה באמת קצת הורס כשהם מסתיימים. אבל אין מה לעשות ככה זה. ההתלהבות של ההתחלה.

 

[DIE kvar]

ההיפך

ככל שאת יותר משוחררת ואת יותר..את הקשר נעשה יותר חזק ואמיתי והוא מכיר אותך יותר ואוהב אותך כמו שאת בלי מסיכות של 'להיות הכי יפה לידו ולא לעשות פדיחות'.

 

[Alexis14]

הממ.

אני חושבת שזה עניין שהוא 'מקבל' אותך. זתומרת שלפני זה, את צריכה אולי קצת להרשים [והוא גם משתדל יותר להרשים אותך], כדי שתוכלו להחליט אם אתם בכלל רוצים את הקשר הזה, או מה שזה לא יהיה.. ואחרכך אתכבר מבינה שהוא רוצה אותך, וגם אם תלבשי בוקסר וחולצה גזורה במקום ג'ינס וגופיה הוא יאהב אותך, וגם אם השיער שלך יהיה מבולגן הוא יאהב אותך, והוא מקבל אותך כמו שאת.. פשוט תמיד ההתחלה מתעסקת יותר ברושם חיצוני, אחרכך זה כבר עובר לפנימיות ופחות שמים על זה. חוצמזה יש גם את העניין של השגרה שהוא מעצבן - אבל לדעתי זה לא קשור לעניין הזה.

 

[שריטה מלנכולית]

../images/Emo45.gif

 

[שריטה מלנכולית]

אז ככה.. ../images/Emo37.gif../images/Emo37.gif

אני חושבת שמה שתיארת פה זה דבר טיבעי לגמרה. כמו כל דבר חדש - בהתחלה יש את ההתלהבות הראשונית הזאת של הקשר. הפרפרים בבטן, הפחד מלעשות פאדיחות לידו, ההתיפייפות, וכו'.. ואחרי שאתם ביחד כמה זמן והכל סבבה- יש הרגשה כזאת שזהו, כבר אין צורך בחיזור וב"משחקים" של ההתחלה. "הוא כבר שלי, אז למה להתאמץ?.." ומנקודה קצת יותר אישית..

אף פעם לא היה לי קשר ממש ממש ארוך, השיא היה שלושה חודשים. ואולי זה לא מניסיון אישי שלי, אבל אני חושבת ששני השלבים האלה חשובים באותה מידה. גם ההתלהבות והריגוש שלפני, וגם העמקת הקשר תוך כדי זה שהוא הופך לחלק מהשגרת חיים. החוכמה היא באמת לשמור על איזון, ולא לשכוח שגם אם אני עם החבר שלי הרבה זמן ביחד - צריך לרענן מידי פעם את המערכת יחסים.. לחדש, להפתיע את בן הזוג, כן להתיפייף לכבודו.. וכמובן לא לשכוח למה אנחנו ביחד, ולהזכיר את זה אחד לשני.. זה הכי חשוב..

[אופ. ההודעה שכתבתי עשה לי חשק לחבר..

]

 

[EVE Lights]

נורא מסכימה עם הפסקה השניה. ../images/Emo13.gif

ומנקודת מבט שלי - כן, בהתחלה היה לי את שיאאאאאאאא הפרפרים כשנפגשתי איתו. ואין, הייתי הכי מאושרת בעולם והכי קופצנית וכל מה שיעל אמרה. כן, זה עובר. אבל זה לא אומר שזה חולף או שהקשר דעך- זה פשוט מכניס את הקשר לשלב אחר. לשלב "עמוק" יותר, שכבר מכירים אחד את השני כל כך טוב שכבר מכירים הכל, וצוחקים מאותו דבר ומשלימים אחד לשני את המשפטים ואיןןן, זה הכי כיף. כי הוא מכיר אותי. הוא מכיר אותי הכי טוב שיש. הוא אוהב אותי כמו שאני, גם אם השיער פרוע וקמים אחד ליד השני בבוקר, שנינו מסטולים. לא יודעת, השלב הזה בקשר הוא גם כן מלהיב, לא פחות מהשלב הראשוני. אבל אין, באמת שאין כמו הפרפרים של ההתחלה

 

[שריטה מלנכולית]

../images/Emo13.gif.

הזכרת לי את הקשר הקודם שלי, במיוחד עם ה"גם אם השיער פרוע וקמים אחד ליד השני בבוקר, שנינו מסטולים." הזכרת לי את שנינו מסתרקים אחד ליד השניה בבוקר. הזכרת לי את זה שבוקר אחד, שישנתי אצלו [והוא עדיין ישן], אז הלכתי לצחצח שיניים מהר מהר לפני שהוא יקום,ואז הוא הפתיע אותי מאחורה, חיחי.. *זכרונות* אעאעאע.. גמני רוצה חבר..

 

[נעמה ע.]

ככה זה.

ונכון שיש לפעמים טיפונת הרגשת החמצה כזאת, שאיבדנו את ההתאהבות של ההתחלה, עם ההתרגשות והפרפרים וה"שיחשוב שאני יפה, בבקשה..". אבל במקום זה את מקבלת חבר-הכי-טוב, שהכי מכיר אותך ומבין אותך בעולם, וששמח איתך בהצלחות שלך וכואב איתך בכשלונות, ויכול לראות אותך בכל מצב שהוא ועדיין לאהוב אותך כל כך. מישהו שאת יכולה להעיר באמצע הלילה ולבכות לו על חלום רע שחלמת, מישהו שאם יהיה לך בחילה ותקיאי יעמוד מאחורייך ויתמוך בך ולא ירתע בגועל. מישהו שאת יכולה לבלוס לידו כמו פרה בלי לפחד שינזל עלייך רוטב ותהיה לך פדיחה, ואת כיולה לשיר ולצחוק ולהתחרפן ולבכות, ופשוט להיות את. מישהו שאת יכולה להיות בקרבה הנפשית והפיזית הכי גדולה איתו. וזה דבר שבחיים לא היה לך עם מישהו שאת בהתחלת הקשר איתו, עם כל הריגוש הכיפי שבזה. (ואגב, גם בתוך שגרה אפשר ליצור ריגושים, אבל הם בכל זאת קצת אחרים).

 

[Summer moved on]

...

זה מאוד נכון. וכמו לכל דבר יש לזה חסרונות ויתרונות. כי מצד אחד זה נהדר שמגיעים למצב שבו יכולים להרגיש בנוח עם בן\בת הזוג, ולהיות אנחנו באמת. ולקום משינה לידו בלי שיהיה אכפת אם השיער עומד ישר או דברים כאלו. אבל מצד שני, אני רואה לפעמים, [לרוב אצל זוגות יותר מבוגרים, נשואים], שאחרי שמתחתנים כמעט ולא, או לגמריי לא משקיעים בעצמם יותר. גברים מגדלים כרס,בנות לא מוציאות שערות ודברים כאלו כמו שהם היו עושות פעם. ואם תחשבו על זה, זה קצת חבל. חשוב להדגיש- ברור לי שלא כולם ככה.

 

[Oo Tears Of Acid oO]

אולי יותר נוח לך לידו,

ואולי פחות חשוב לך המראה שלך כשאת איתו אבל לדעתי זה מראה על התקרבות. שאת יודעת שגם אם תלבשי בגדים ג'יפה, והשיער שלך יהיה מבולגן, הוא עדיין יגיד שאת יפה, ויהיה לך הכי נוח לידו בעולם. תמיד הייתה לי את ההתרגשות הזו לפני שאני רואה אותו, וזה עדיין ככה, וזה היה ככה כמעט עם כל מי שהייתי איתו. כל פעם שאני רואה אותו הלב שלי דופק יותר מהר שגרה זה לאו דווקא זה שאת לא מתרגשת לראות אותו כל פעם מחדש. אני לא יודעת לתאר את ההרגשה הזו לפני שאני נכנסת לחדר שלו כשאני באה לשם. זה.. זה מטורף

 

[The Charmd One]

זה לאו דווקא רק עם בנים...../images/Emo79.gif

כאילו, רק בקטע של יוצאים עם מישהו. כאילו ארר, רק בקטע שלך בן זוג. טוב די הבנתן אותי. בכל אופן, זה תמיד ככה כשמכירים מישהו- רושם ראשוני. זאת אומרת, כל בן אדם שמתחיל לפתח שיחה ולהכיר מישהו חדש, מנסה לצאת הכי טוב שהוא יכול, כי כי ככה זה. לא רוצים להפחיד מישהו על ההתחלה חח, ומנסים פשוט להראות הכי מושכים. [כאילו לא משיכה מינית, אלא מושכים, חברתית. כאילו שיירצו להיות איתכן. טוב-שוב-הבנתן,ואני-אפסיק.] ואז לאט לאט, אחרי שאנחנו כבר בטוחים ש'תפסנו' את הבן אדם הזה, ושיש ביניו קשר טיפה יותר קרוב, ושהוא/היא לא ייברחו ברגע שייראו אותנו טיפה פחות מסודרים או ברגע שלא יודעת, נעשה משהו מביך לידו, אז כבר משתחררים והכל, וזה אולי באמת נעשה קצת יותר, אמיתי. :]

 

[ThE uVa]

דווקא נשמע כיף.../images/Emo60.gif

אומנם אין לי ניסיון בגרוש, אבל נשמע נחמד. כאילו, בסדר, אין התרגשות וכל זה, אבל לשבת בבית עם החבר שלך במכנסיים קצרים וגופייה ישנה? רק לי זה נראה כיף נוראנורא? הרבה יותר מלהתגנדר ולדאוג מה הוא יחשוב כל הזמן.. לדעתי זה יתרון ענק. למרות ששגרה נורא משעממת אותי, גם התרגשות לא טובה לי מדי [כלום לא טוב לי], אבל זה פשוט נשמע נורא נחמד.. שגרה טובה.

 

[mishmishonet]

../images/Emo45.gif