רעותי המתוקה
New member
טוב אני חיה../images/Emo3.gif
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח עינב המכוערת הכריחה אותי לכתובבב... אז מה קורה חבריםםםםםםםםםםםםםם?? וואי אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל לכתוב.... כי כל מילה שתצא לי מהפה אני כמעט בטוחה שלא תאמינו לה... (חוץ מעינב, רעות ואולי מיכ) טובבבבב.... אז ככה.... אני יודעת שנעלמתי פתאוםםםםםםםםם בלי להגיד כלוםםם.... פשוט ככה... כאילו יום אחד הפסקתי לכתוב וככה כאילו נגמר לי הסיפור איתכם... והאמתיייייי.... שאני בעצמי לא יודעת אפילו למה יום אחד פשוט הפסקתי... לא יודעת למהה..... אולי הרגשתי באיה יום שזהו מיציתי את העניין עם הפורום.... וגם עם הניהול... אבל לא רציתי להיפרד מהניהול כי ידעתי שאם אני יצא מהניהול של הפורום לא יהיה יותר פורום... כי הרי הסדרה נגמרה מזמן... תפוז סגרו הרבה פורומים ישר אחרי שהסדרה שלהם נגמרה.... וזה הדבר האחרון שרציתי.... מבחינתי הפורום הזה היה חלק מהיום במשך המון המון זמן.... עברתי פה הכללל.... באמת הכל מהכל... אפילו קרה הגרוע מכל... שפשוט הסתכלתי על המסך... דיברתי עם אנשים במסנג'ר ובכיתי באמת... זה רק מראה מבחינתי עד כמה הפורום היה חשוב לי וכל כך לא רציתי שהוא התפרק... שזה מה שהרגשתי בעצם... שהפורום מתפרק לי בן הידיים... אבל מצד שני... קרה לי הדבר הטוב ביותר שיכול להיות... הצטרפתי לפורום, הכרתי אנשים שבאמת אחד יותר מדהים מהשני... אחד יותר מיוחד מהשני... התאהבתי באמת בהמון המון אנשים פה... (שלחלק גם אמרתי את זה), בדרך הזאת יצרתי באמת חבורויות מדהימותתת.... סיפרתי לאנשים פה סיפורים שלחברים מחוץ למסנג'ר.... לא הייתי מספרת.... נוצר אמון מסוים ביני לבן המון המון אנשים פה... שזה בסופו של דבר אני חושבת גרם לזה שניהייתי מנהלת... למרות שאני לא פהה.... אני עדיין בקשר פה עם הרבה... מדברת איתם...עם הרבה פחות מפעם אומנם... אבל עדיין מנסה להיות בקשר.... (עם מעיין, עדי ועינב אני בקשר כל הזמן ממש ממש רצוף) כואב לי שבנות שהייתי איתם פעם בקשר פשוט נעלמו לי... ושאני מנסה להתכתב איתם הם מתעלמות ממני... ולא עונות לי... עדיין חברים... אתם הייתם מבחינתי תקופה מאוד מאוד גדולה מהחיים... את הדברים הכי קשים שהיו לי בתקופה הזאת אני עברתי איתכם ותמיד עזרתם לי בהכל... וגם את הדברים הכי שמחים שהיו לי באותה תקופהה.... אני רוצה לבקש סליחה ממני שנפגע ממני בתקופה האחרונה הזאת שנעלמתי... מעכשיו אני מבטיחה לעדכן ולהתעדכן בהכל... בכל מה שקשור לפה והפסדתי.... גם בימי הולדת... תדעו שה-
שלי אף פעם לא ישכח אותכם... אני חושבת עליכם כל יום... ויוצא לי הרבה לחשוב גם מחשבות ארוכות מאוד על התקופה שעברתי פה... (השבוע היה לי 3 שנים בפורום) תמיד תמיד איתכםםםםםםם..... רעות
נ.ב אם יהיה מפגש פורום תעדכנו אותי... אני מאוד מאוד רוצה להגיע... זהו.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח עינב המכוערת הכריחה אותי לכתובבב... אז מה קורה חבריםםםםםםםםםםםםםם?? וואי אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל לכתוב.... כי כל מילה שתצא לי מהפה אני כמעט בטוחה שלא תאמינו לה... (חוץ מעינב, רעות ואולי מיכ) טובבבבב.... אז ככה.... אני יודעת שנעלמתי פתאוםםםםםםםםם בלי להגיד כלוםםם.... פשוט ככה... כאילו יום אחד הפסקתי לכתוב וככה כאילו נגמר לי הסיפור איתכם... והאמתיייייי.... שאני בעצמי לא יודעת אפילו למה יום אחד פשוט הפסקתי... לא יודעת למהה..... אולי הרגשתי באיה יום שזהו מיציתי את העניין עם הפורום.... וגם עם הניהול... אבל לא רציתי להיפרד מהניהול כי ידעתי שאם אני יצא מהניהול של הפורום לא יהיה יותר פורום... כי הרי הסדרה נגמרה מזמן... תפוז סגרו הרבה פורומים ישר אחרי שהסדרה שלהם נגמרה.... וזה הדבר האחרון שרציתי.... מבחינתי הפורום הזה היה חלק מהיום במשך המון המון זמן.... עברתי פה הכללל.... באמת הכל מהכל... אפילו קרה הגרוע מכל... שפשוט הסתכלתי על המסך... דיברתי עם אנשים במסנג'ר ובכיתי באמת... זה רק מראה מבחינתי עד כמה הפורום היה חשוב לי וכל כך לא רציתי שהוא התפרק... שזה מה שהרגשתי בעצם... שהפורום מתפרק לי בן הידיים... אבל מצד שני... קרה לי הדבר הטוב ביותר שיכול להיות... הצטרפתי לפורום, הכרתי אנשים שבאמת אחד יותר מדהים מהשני... אחד יותר מיוחד מהשני... התאהבתי באמת בהמון המון אנשים פה... (שלחלק גם אמרתי את זה), בדרך הזאת יצרתי באמת חבורויות מדהימותתת.... סיפרתי לאנשים פה סיפורים שלחברים מחוץ למסנג'ר.... לא הייתי מספרת.... נוצר אמון מסוים ביני לבן המון המון אנשים פה... שזה בסופו של דבר אני חושבת גרם לזה שניהייתי מנהלת... למרות שאני לא פהה.... אני עדיין בקשר פה עם הרבה... מדברת איתם...עם הרבה פחות מפעם אומנם... אבל עדיין מנסה להיות בקשר.... (עם מעיין, עדי ועינב אני בקשר כל הזמן ממש ממש רצוף) כואב לי שבנות שהייתי איתם פעם בקשר פשוט נעלמו לי... ושאני מנסה להתכתב איתם הם מתעלמות ממני... ולא עונות לי... עדיין חברים... אתם הייתם מבחינתי תקופה מאוד מאוד גדולה מהחיים... את הדברים הכי קשים שהיו לי בתקופה הזאת אני עברתי איתכם ותמיד עזרתם לי בהכל... וגם את הדברים הכי שמחים שהיו לי באותה תקופהה.... אני רוצה לבקש סליחה ממני שנפגע ממני בתקופה האחרונה הזאת שנעלמתי... מעכשיו אני מבטיחה לעדכן ולהתעדכן בהכל... בכל מה שקשור לפה והפסדתי.... גם בימי הולדת... תדעו שה-
