בוטרוס ראלי
New member
טוב, אני בטוח שיירדו עלי הרבה...
אבל, טוב, אני מתוודה. כן, אני נער בן 16. אוהב מוזיקה ישראלית, כדורגל, כדורסל, נרגילות ומיליון דברים נוספים. וכן, גם את בנות גילמור. ידידה טובה שלי אמרה לי לפני חודש בערך, שהיא רוצה ללכת לראות בנות גילמור, אז היא חייבת לנתק. טוב, אז אמרתי אחלה ונתקנו. שעמם לי מאוד, המחשב היה תפוס (אחים קטנים...), אז החלטתי לשבת ולראות טלוויזיה. בעודי מזפזפ בין עשרות הערוצים שהשפע הטלוויזיוני חובק בתוכו, הגעתי לערוץ 3. בדקתי ברצועת המידע, ונזכרתי, יש בנות גילמור. אמרתי לעצמי, וואלה, מה רע, בוא נראה, לפחות אוכל לצחוק על מעיין (הידידה מקודם על כמה שהסדרה גרועה ומתאימה רק לבנות. אז נשארתי על הערוץ, ולשלושת רבעי שעה, התנתקתי מהעולם החיצוני, התנתקתי מהדעות הקדומות שלי על סדרות של בנות, ונהנתי. כן, נהנתי. הדיאלוגים השנונים בין רורי המדהימה ללורליי הנפלאה, בין לורליי ללוק, ובין פאריס לרורי ובכלל, בין רוב הדמויות בתוכנית. הבימוי הנפלא, שיודע לשזור מספר עלילות זו בזו, ולארגן פרק נפלא, בלי דברים מיותרים, פרק שנותן לצופה הרגשה, כאילו הוא הוא כוכב הסדרה, והוא מנהל את הדיאלוגים המדהימים והמהירים עם חבריו לסט. אני יכול להמשיך לשפוך את לבי על הסדרה במשך שעה, שעתיים, אפילו יום שלם, אבל נראה לי שהבנתם את הפואנטה. לאחר הצפייה, בהתלהבות רבה, התחברתי לאינטרנט, לכתוב בפורום משינה, תגובה. בעודי נכנס לדף הראשי של הפורומים בתפוז, עיני נחתה על "פורום בנות גילמור", או משהו כזה. הפתעה גדולה הייתה לי, ונכנסתי פנימה. עד היום התאפקתי לא לכתוב פה, מחשש לתגובות שיכללו צחוקים וגיחוכים בלתי נפסקים עליי. אבל אחרי הפרק של אתמול, כבר לא ממש אכפת לי. אני רוצה לחלוק את הנאותיי מהסדרה עם עוד אנשים. אז, אחלו לי בהצלחה, ואני מקווה להשתלב בפורום בצורה החלקה ביותר... שלכם, פולדש.
אבל, טוב, אני מתוודה. כן, אני נער בן 16. אוהב מוזיקה ישראלית, כדורגל, כדורסל, נרגילות ומיליון דברים נוספים. וכן, גם את בנות גילמור. ידידה טובה שלי אמרה לי לפני חודש בערך, שהיא רוצה ללכת לראות בנות גילמור, אז היא חייבת לנתק. טוב, אז אמרתי אחלה ונתקנו. שעמם לי מאוד, המחשב היה תפוס (אחים קטנים...), אז החלטתי לשבת ולראות טלוויזיה. בעודי מזפזפ בין עשרות הערוצים שהשפע הטלוויזיוני חובק בתוכו, הגעתי לערוץ 3. בדקתי ברצועת המידע, ונזכרתי, יש בנות גילמור. אמרתי לעצמי, וואלה, מה רע, בוא נראה, לפחות אוכל לצחוק על מעיין (הידידה מקודם על כמה שהסדרה גרועה ומתאימה רק לבנות. אז נשארתי על הערוץ, ולשלושת רבעי שעה, התנתקתי מהעולם החיצוני, התנתקתי מהדעות הקדומות שלי על סדרות של בנות, ונהנתי. כן, נהנתי. הדיאלוגים השנונים בין רורי המדהימה ללורליי הנפלאה, בין לורליי ללוק, ובין פאריס לרורי ובכלל, בין רוב הדמויות בתוכנית. הבימוי הנפלא, שיודע לשזור מספר עלילות זו בזו, ולארגן פרק נפלא, בלי דברים מיותרים, פרק שנותן לצופה הרגשה, כאילו הוא הוא כוכב הסדרה, והוא מנהל את הדיאלוגים המדהימים והמהירים עם חבריו לסט. אני יכול להמשיך לשפוך את לבי על הסדרה במשך שעה, שעתיים, אפילו יום שלם, אבל נראה לי שהבנתם את הפואנטה. לאחר הצפייה, בהתלהבות רבה, התחברתי לאינטרנט, לכתוב בפורום משינה, תגובה. בעודי נכנס לדף הראשי של הפורומים בתפוז, עיני נחתה על "פורום בנות גילמור", או משהו כזה. הפתעה גדולה הייתה לי, ונכנסתי פנימה. עד היום התאפקתי לא לכתוב פה, מחשש לתגובות שיכללו צחוקים וגיחוכים בלתי נפסקים עליי. אבל אחרי הפרק של אתמול, כבר לא ממש אכפת לי. אני רוצה לחלוק את הנאותיי מהסדרה עם עוד אנשים. אז, אחלו לי בהצלחה, ואני מקווה להשתלב בפורום בצורה החלקה ביותר... שלכם, פולדש.
