טוב אז...

[מורני !]

טוב אז...

קמתי הבוקר.. באיחור קל... הלכתי ללימודים.. ו... לא קרה כלום. שום דמעה לא ירדה. שום לב לא דימם. יש חיים אחרי הפרידה. ויש לי מצב רוח כי אני באה לכאן וקוראת את הדברים שאתם כותבים, בין אם לי, בין אם אחד לשני ... וזה עושה לי טוב. קיבלתי רשימה של מבחנים... הולכים לקרוע לי את הצורה... אבל זה לא נורא... כי אתמול הבנתי מי החברים שלי והיום הראתם לי בדיוק מי אתם בשבילי.. ומי אני בשבילכם. אז תודה אנשים. תנו לי חמש דקות ואני מתאפסת על כל מה שקורה כאן... רק חייבת להעיר... אמממ... תומר ויעל ... אני כל כך שמחה בשבילכם. יום טוב.

 

[ליטון (לא תמיד שפוי)]

אמרתי לך

שאנחנו תמיד כאן לא?

 

[מורני !]

אהה.. ליטון...

מואהההה!

 

[ליטון (לא תמיד שפוי)]

ממך? נשיקה?

בסוף אני יתקע עם חיוך דבילי של אושר על הפנים..

 

[מורני !]

פחח

 

[נמאס לי להיות מיואשת]

הי הי הי......נא להרגע...וזהו.

כוונתי... תנו לי להנות מזה לבד...בלי לבחוש בקדרות