טוב אז סוף סוף

mariana

New member
טוב אז סוף סוף

אני יכולה לכתוב, שבוע שלם שלא היה לי כל כך זמן לכלום. אני רואה שנויה חזרה
עבר עליי שבוע קצת קשה מבחינה נפשית והפעם עם אחות של בעלי. אנחנו נוהגים לנעול את הדלת של החדר שלנו ולפני כשבוע גיליתי שהיא ניכנסה לי לחדר ואיך גיליתי? דרך המסנג'ר כנראה הפעילה אותו ואני ראתי מהמסנג'ר בעבודה שהמחשב בבית מתחבר, התקשרתי לבעלי כי חשבתי שהוא על המחשב אבל הוא טען שהוא בלימודים. ידעתי שהיא נכנסה איכשהו לחדר אבל לא ידעתי איך, הוא התקשר הבית והמסנג'ר פתאום התנתק, ידעתי שהיא היית ונגעה במחשב, לא אכפת לי שהיא תגע במחשב אבל רק הידיעה שנכנסה לי לחיים הפרטיים מאוד עיצבנה אותי, כמובן בעלי חזר הבית עשה לכולם בלאגן וחיפש מפתח נוסף שכנראה שיכפלה או משהו כזה. ההורים שלו כמובן לא האמינו לו וחשבו שהוא ואני ממציאים הכל. שימשיכו לחשוב. פתאום בעלי מצא מפתחות של החדר של אמא שלו שהתאים גם למפתח של החדר שלי, כנראה המפתח שפותח את כל הדלתות. הייתי בהלם, אני יודעת שיש לאחותו מין טמטום כזה לגעת בדברים שלא שייכים לה. ביקשתי מבעלי שיחליף את הצילינדר של הדלת, הוא כמובן החליף, אבל הוריו מאוד כעסו עלינו שהחלפנו מפתחות בבית שלהם, זה נראה לא טוב בעיניהם, שכביכול אנחנו לא בוטחים בהם או משהו כזה, היית לי שיחה עם חמתי ביום שישי וסוף כל סוף הסברתי לה את עמדתי, היא שפכה בפניי הכל, שאני לא מחייכת ושאניכל הזמן אצלהם עצובה וחושבת ככה על בתם הקטנה ואני כמובן לא נשארתי חייבת ונכסנתי גם בה בחזרה, אמרתי לה תודה על הכל ותודה על קורת גג שהם נותנים לנו לבינתיים אבל אני לא מרשה לאף אחד שיכנס לי לחיים הפרטיים שלי, זה שאתם נותנים לנו מקום לחיות זה לא אומר שתוכלו לדחוף את האף שלכם לכל מקום, אמרתי לה שאני לא משרתת של הבית, איך זה הגיע לזה? כי היא ביקשה שמדי פעם אני אתן לבתה את המחשב או האינטרנט, אז הסברתי לה שאני לא חייבת לה כלום עוד במיוחד שהיא חיה כמו סינדלה בבית הזה ואני חייבת לשרת אחריה לא מגיע לה שאני אתן לה את המחשב. בקיצור סוף סוף הסברתי לה את עמדתי, ואמרתי לה שאני ובעלי מחפשים בית ושלא יחשפו הזדמנויות להשאיר אותנו אצליהם בבית, כי אני לא מסתדרת בבית שהלם. עכשיו נשאר רק לקנות בית
 
למעלה