טוב, אז ככה

[נעמצי]

טוב, אז ככה

אתמול בשבת נפגשתי עם הידידם שלי אחרי שבוע שלא ראיתי אותם. כל השבוע התחמקתי מהם ובשבת בבוקר ( 08:00!) הם התיצבו אצלי בחדר, העירו אותי והודיעו לי שעכשיו אין לי סכוי להתחמק מהם. הם שאלו אותי מה קרה, וספרתי להם. ספרתי להם הכל, בכיתי, והוצאתי את הכל החוצה, ואחר כך הרגשתי הרבה יותר טוב. היה לי הרבה יותר קל על הלב. ספרתי להם שכבר יש לנו תאריך סופי 14 בינואר. והם היו בשוק שהסתרתי את זה מהם במשך שבוע. זה נורא קשה לעזוב, אבל אני כבר קבלתי את זה כעובדה. האמת היא שלא היתה לי שום ברירה אחרת. היה לי כבר שני שעורים פרטיים בגרמנית, והמורה שלי היא כזו מן סבתא מגניבה שומעת דאנס. היא הביאה לי כמה דיסקים בגרמנית לשמוע כי היא אומרת ששפה לומדים הכי טוב ממוסיקה, והאמת היא שהמוסיקה טובה. הפחד שלי זה שאני אכנס באמצע השנה, ואני מפחדת גם מהרמה הלימודית. מישהו כאן כתב לי שבוא שעתיים נסיעה ממינכן, זה קרוב יחסית לא? אחרי חנוכה אבא נוסע לשם לראות כמה דירות, ולחתום שם על חוזה... זה הכל להפעם שתדעו לכם שהפורום הזה ממש עוזר לי, אני קוראת את החוויות שלכם וחלק עוזרות, חלק מפחידות קצת אבל תודה. אני מרגישה כבר יותר טוב

 

[sivani]

נעמה ../images/Emo25.gif

דבר ראשון בוא נתחיל בכך שאני שמחה שסיפרת לחברים שלך סוף סוף,עדיף להגיד להם X זמן מראש מאשר שהם יופתעו יומיים לפני שאת נוסעת. חברות הקרובות שלי למשל ידעו שאולי נעבור מהרגע שהתחלנו את תהליך ההגירה פחות או יותר אז ניצלנו ביחד כ-ל ד-ק-ה פ-נ-ו-י-ה. דבר שני,אני שמחה שאת לוקחת את זה יותר באיזי עכשיו ושהפורום עוזר לך,מי יודע, אולי זאת גם המטרה שלו