טוב אז חדשה כאן

[lilu האחת]

טוב אז חדשה כאן

וחושבת שאתם תבינו אותי יותר. חוזרת כרגע מפגישה אצל המרפא בעיסוק. יש לי ילד בן 5 וחצי לקראת כיתה א', לאחר ייעוץ עם הגננת החלטתי להשאיר אותו בגן עוד שנה, לא מספיק בוגר וצריך עוד קצת חיזוק בקשב וריכוז. פנינו לריפוי בעיסוק ולאחר פגישה אחת, הבנו שתינו שצריך לעבוד איתו על מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה. למה מספרת לכם? כי את הריצות האלה עושה לבד, בלי עזרה מהצד השני שלא מתעניין בכלל, לא ראה את בנו כבר שלושה חודשים מתוך בחירה ויצא בהצהרה כי לא מעניין אותו. איך אפשר להביא אותו לנקודה בה כן ירצה לדעת מה קורה עם בנו ( ומה לא ניסיתי). התייאשתי קמעה מלהכריח אותו להיות אבא. אין בי כוחות גם לחנך אותו להיות אב, מספיק לי ההתרוצצויות סביב הילד. כי הרי לא רק בזה אני עסוקה, רופא שיניים, הפעלות אחה"צ, חוגים ועוד ועוד. לא יודעת איך לסיים סתם פרקתי קצת עול שיהיה לכם ערב נחמד

 

[m i c h a l i]

ברוכה הבאה אלינו ../images/Emo140.gif

קודם כל אני חושבת שאין כל רע בלהישאר עוד שנה בגן. מניסיון, עדיף שיהיה מוכן לכך וקצת יותר גדול משאר הילדים בכיתה מאשר שיהיה קטן ולא מוכן. אני בזמנו נשארתי עוד שנה בגן אפילו שהגננת לחצה על הוריי להעלות אותי לכיתה א'. אני יכולה רק לומר שהגעתי עם המון ביטחון לכיתה א', מוכנה גם נפשית וגם חברתית. בנוגע לאב, אני חושבת שאת פשוט צריכה להרפות. אי אפשר להביא אותו לכך שיתעניין. עם כל הכאב וכל סימני השאלה. אני יודעת שזה לא קל להבין אבל לא כולנו דומים ויש הורים שפשוט לא מתחברים להיותם הורים ואל לך להאשים את עצמך במצב. לא הזכרת מה טיב היחסים ביניכם, האם יש בכלל הידברות? האם הוא היה נפגש עם הבן בעבר? אני חושבת שכדאי לשבת ולשוחח איתו על המצב. להסביר לו כמה קשה לך להתמודד עם המצב לבד(אבל להשתדל לא לבוא בטון של כעס, עד כמה שזה קשה). את צריכה להשלים עם המצב שבו את נמצאת ופשוט לצאת מנקודת הנחה שהעזרה לא תגיע ממנו. כן זה קשה. כן, יש נקודות של משבר. אבל תמיד ברגעים הקשים האלו של השבירה נסי לחשוב על כל הטוב שיש בינך לבין בנך. כמה את גורמת לו אושר. מקווה שעזרתי קצת

 

[lilu האחת]

תודה../images/Emo141.gif

אני בהחלט בן אדם שמדבר, ניסיתי בכל מיני צורות לקרב את האבא אל הילד והגעתי למסקנה שאם הוא לא רוצה לא יעזור ואין דרך להכריח אותו אז בהחלט בחרתי להרפות ומקווה שהזמן יעשה את שלו ושהוא בכל זאת יתגעגע כמו שקרה בפעמים קודמות. הוא לא יוזם ומבחינתו כל עוד אני יזום וארקוד לפי החליל שלו הוא "יסכים" לראות את הילד וגם רק לכמה שעות בלבד הילד שלי לא ישן אצל אביו אף פעם בכל אופן אני בכלל לא כועסת ואפילו קצת מבינה אותו, עם כל הקושי, הוא בסך הכל מסכן, גדל בלי כלים לתת ולהעניק וחבל. אז תודה על היחס, אני נמצאת גם בפורום אחר והייתי רוצה לראות את החיים האלה מפן אחר שונה ובכל זאת מחבר למציאות שבה אני נמצאת אז שוב פעם תודה

 

[חנוכה 98]

מבינה אותך

ואת שאת עוברת או לפחות חלק ממה שאת עוברת. גם הבן שלי מטופל במה שנקרא גרפי מוטורי וריפוי בדרמה שעכשיו, במיוחד עכשיו אחרי הגט יעזור פי מאה. טוב שהחלטת להשאיר אותו עוד שנה גן, גם עבורי לפני שהוחלט סופית כי כך יהיה , זו היתה דילמה קשה והיום בדיעבד אני שמחה שכך הדבר. נסי לבדוק דרך מחלקת החינוך במקום מגוריך + התייעצות עם הפסיכולוגית, אולי מגיע לך את זה דרך החינוך ואולי גם ללא תשלום , כמו במקרה שלי היות ועברתי ועדה שהחליטה כך. לגבי האבא. טוב הוא אביו כי עזר לך לעשות אותו. אי אפשר להכריח גבר להתנהג כאבא. לדעתי , אם ניסית הכל וזה לא הולך, פשוט תרפי. אל תתעמקי בלחשוב כמה מסכן הילד וכו '. נסי להפוך בגישה בדברים שאת עושה איתו את כל המצב לדבר יותר נעים. יודעת יודעת, קל להגיד , קשה לבצע מי כמוני יודעת זאת, אבל לפעמים זה כן עובד וזה שווה את המאמץ. אל תשכחי אנחנו סופר וומאן מבחירה ולא מבחירה. אז

גדול לך והרבה בהצלחה.

 

[lilu האחת]

תודה../images/Emo141.gif

 

[עוגיייייייייה]

ברוכה הבאה

הגעת הביתה

 

[ע מיר פרץ]

אומרים שאפשר

להביא אלף חמורים אל הבאר. אך אין לך דרך להכריח אותם לשתות! זה האב איתו התחתנת. ואיתו הבאת את הילד. לפעמים האבות או אמהות מחזירות דרך הילדים על מערכת היחסים שלהם (הפגומה) ואבא כזה ישלם במוקדם או במאוחר אנחנו בתור הורים עושים המון דברים מזיקים ללא מחשבה בכלל וחבל ויש המון דוגמאות את פשוט תצטרכי לחיות את חייך ולא להיות "עבד" לרצונות שלו תהיי נאמנה לעצמך תדאגי לחיות חיים הכי טובים הכי בריאים(נפשית) קודם כל לך לעצמך תאמיני לי שהילד יהיה מאושר גם עם אבא כזה אם מה שאת תשדרי יהיה דברים טובים.

 

[נירה63]

ערב טוב לאמא היקרה.

מאוד מבינה אותך. ורק בכדי לשתף ולעודד אותך, הבן שלי כיום בן 9 אבל... מאז לידתו עבר בדיקות כאלה ואחרות ממש קשות (בענין מים בראש) ממש לא נעים היה...ואביו לא היה בכלל בתמונה. בהתחלה נורא כעסתי אבל...הבנתי שזה המצב ומיד עמדתי על רגליי... לעבור טיפולים רפואיים כאלה ואחרים זה מטיש ,מעייף ולפעמים מתסכל לעבור לבד אבל... זה רק יחזק אותך ואת בנך, רק יצור מערכת יחסים מיוחדת במינה בינכם, האמיני לי כיום כולי אושר אחד גדול על כל התהליך שעברתי עם בני לבד ואיך עברנו הכל בשלום. לפני כל יציאה לטיפול הייתי אומרת לבני: אנחנו יוצאים לדרך משותפת וכשנחזור הביתה תראה איזה מחוזקים נהיה, ומכל ההליכה לבד וההתמודדות היתי חוזרת עייפה אבל גאה, עייפה אבל חזקה ומאושרת יותר. אל תסתכלי על האבא שאינו איתכם כעת, ההפסד כולו שלו...ואת... האמיני שאת ובנך הכי הכי בעולם...אתם הכי חזקים ויכולים לעבור הכל ביחד...וראי איזה פלא אתם ביחד, מחוזקים ומתקדמים לקראת מטרה חשובה. והאבא??? הפסד שלו!!! זכרי, מה שלא הורג אותנו רק מחזק אותנו. המון אהבה נירה.

 

[lilu האחת]

תודה רבה../images/Emo141.gif

נירה מבינה אותך ואת התהליך שאת ואני גם עוברות. לא ציינתי הרבה פרטים, אך הילד שלי היום בן 5 וחצי ועבר כבר 4 ניתוחים, כל שנה ניתוח בממוצע. אך כל זה מאחורי כבר, עצוב לי על החוסר עבור בני, אך עם זאת אני מחושלת יותר וישנה ביננו הרמוניה. רוצה לשתף אתכם, יש לי כרגע חבר חדש והזוגיות נפלאה, מקווה אולי שמצאתי דמות גברית טובה לבני. אז שבת נפלאה לכולם לילו

 

[ורדינה 67]

לילו,מאחלת לכם רק טוב והלואי(המשך

שבאמת תצליחו את ובן זוגך והילד,שיהיה לך סופ"ש הכי מקסים בעולם.